מקור לכך ששמש מסמלת ענווה

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. שהגמרא מביאה את הפסוק הזה על העולבים ואינן נעלבין. שומעים חרפתם ואינם משיבים.
אז דורשים שכמו שהשמש אינה נפגעת כשמדברים עליה ונשארת בתוקפה, כך אדם שמדברים עליו ולא מתייחס הקב"ה מזריח אותו כמו אותה שמש. (וזה מראה על ענווה)
 
חזור
חלק עליון