מרן הרב יצחק יוסף: שבט לוי פטור מהצבא, אם יכריחו ללכת לצבא נסע כולנו לחוץ לארץ

[פשוט]

נלך לאונגוור

טוב שהרב המקדים לא היה הרב זבדיה כהן...

 

[הרב אושרי אזולאי]

מצ"ב

 

[הרב אושרי אזולאי]

ובכלל דברי מרן הראשון לציון שליט"א הם המשך לדברי מרן פאר הדור אביו גאון ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שאמר בשנת תשע"ג בסוף תפילת שחרית. ואלו הם דבריו: מרחפת עלינו גזירה קשה, גיוס בני הישיבות. אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו ורוצים לבטל את הנחת רוח הזה. אנחנו מוקפים שונאים, מוקפים אויבים, והרשעים האלה שונאי התורה, כל זה לא אכפת להם, רוצים לגזור גזירות עלינו, גזירות קשות ורעות. בצרה גדולה אנחנו. התורה בסכנה, מתי יהיו תלמידי חכמים, אם מגייסים אותם לצבא? רבותי, אנחנו בצער גדול, סכנה גדולה, תחוסו על בניכם, תחסו על בני בניכם שיעסקו בתורה. איך זה יהיה, יילך מידינו, נצטרך חס ושלום לעזוב את ארץ ישראל, לנסוע לחוץ לארץ, לחכות שהשלטונות ייתנו לנו, ישחררו לנו את בני הישיבות.

וכך גם אמר הגאון הרב אליעזר מנחם שך בשנת תשנ"ח בהאי לישנא: אם תהיה גזירה על עולם הישיבות לא יישאר אף בן תורה בארץ ישראל.

 

[ציון ש]

ברוכים השבים

 

[כי מלחמות ה' אדני נלחם]

אחרי המחילה, אם בכל נושא הלכתי "זוטר" כמו הכנת תה בשבת או ברכה על הלל בראש חודש (סתם דוגמאות) היו מביאים מקור בצורה כזו הייתם יוצאים בשצף קצף. הרי הנידון אינו דומה כלל לראיה. בהלכה האחרונה הרמב"ם כלל לא עסק במלחמה או בנחלות, אלא בחלק והנחלה שה' נותן למי שדבק בו, דהיינו העזרה שהוא מקבל בחיים בעולם הזה.
הווה אומר, דברי הרמב"ם בהלכה האחרונה בספר זרעים (שכדרכו בסוף ספרים הוא אומר דברי מוסר) מתייחסים רק למילים האחרונות בהלכה הקודמת ולא לכולה.
יתר על כן, הרמב"ם בכלל לא מזכיר לימוד תורה.

הבה נאתגר את המחשבה ונשתדל להודות על האמת:
1. האם מישהו פה שאינו נמנה על שבט לוי המקורי מוכן ליישם את דברי הרמב"ם גם בחלק של "לא נוחלין", ז"א לוותר על הנחלה שתגיע לו מאבותיו בעת בוא משיח צדקנו וחלוקת הארץ מחדש לשבטים?
2. האם כל מי שלומד תורה (ואפילו אחרי כמה שנים, כמו שעינינו רואות וד"ל) אכן עומד "לפני ה' לשרתו ולעובדו" והולך "ישר כמו שעשהו האלקים" וכו'? ואם פתאום יש עיכוב במלגה של הכולל, או שהנהלת הישיבה מורידה חלק מהתפריט בחדר אוכל - אף אחד לא הולך להתלונן או לברר את העניין מול הגורמים הרלוונטיים?
3. האם הרמב"ם בא לחלוק על משה רבנו (במלחמת סיחון ועוג), על יהושע בן נון, על שאול המלך, על דוד המלך, על אבנר בן נר, יואב בן צרויה, עמשא בן יתר ועוד ועוד תלמידי חכמים עצומים שכולנו פחות מעפר לרגליהם, שיצאו למלחמה למרות שהיו תלמידי חכמים?

אשמח לשמוע תשובות בדרך של משא ומתן של הלכה ולא בסגנון של "מה אתה חושב שהרב יצחק יוסף לא מכיר את זה?" שזו כידוע תשובה שמעולם לא שימשה תלמידי חכמים במלחמתה של תורה...

שלום רב לאוהבי שמך
אתמול רציתי לברר בדרך של לימוד הלכתי מה הקשר בין הרמב"ם הזה לפטור של לומדי תורה מגיוס למלחמת מצוה (באמת במלוא הכבוד, ללא שמץ זלזול במישהו, בטח לא באברכים ששוקדים על תלמודם ומקבלים מלגה זעומה, וצר לי שנשמע אחרת).
אודה על האמת שלא זכיתי לשמוע תשובות בדרך זו, ואולי אף התברר (לפחות מתוך דברי הכותבים הנכבדים) שאכן אין מקור כזה בתורה. שהרי כל מקור שהובא תשובתו בצידו -
1. "והיה כאשר ירים משה ידו וכו'" - היה זה באותה עת שיהושע הוביל את העם במלחמה ממש.
2. "חזקיהו המלך שלא נלחם" - היה אירוע חד פעמי (באישור ישעיהו הנביא). בעיקרון ודאי שהיה לו צבא, כפי שברור מהפסוקים. (ואגב, להתמודד כמו שחזקיהו עשה זה עניין מאד קשה - "נעץ חרב בבית המדרש" ואמר שמי שיתבטל מתורה יידקר בה. לא בטוח שהרבה כיום היו עומדים בעומס כזה)
3. "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" - כידוע נאמר רק פעם אחת בהסטוריה. אחר כך עם ישראל נלחם במצוות ה' המון פעמים.
4. "מלחמה בדורות של קדמונינו = השתדלות שאינה מחייבת אותנו" - קצת קשה לומר כשהתורה מגדירה מלחמת עזרת ישראל מיד צר כמצוה לדורות (בניגוד לעבודה ופרנסה).
וכן על זה הדרך.

מה שכן התברר שכנראה כלל לא צריך מקור, כי הסיבות למה לא להתגייס הן אחרות לגמרי - סכנה רוחנית (לכאורה) וחוסר הכרה בערך המדינה. עם טענות כאלה אין זה המקום להתווכח, אבל חשוב לדעת שאלה טענות חיצוניות, שגם אם יש מקום להתחשב בהן (עד כמה שהן נכונות. אני חוויתי את הצבא אחרת לגמרי), הרי שמצד הבירור ההלכתי הצרוף לכאורה אין פטור מגיוס, ואדרבה אם בחילול שבת על יהודי פרטי עושים זאת על ידי גדולי ישראל ולא על ידי קטנים ק"ו במה שנוגע להצלת האומה.

 

[כי מלחמות ה' אדני נלחם]

והערה נוספת: אם כל הקיום שלנו בארץ תלוי בלומדי התורה (דבר שאני מאמין בו בכל ליבי), צריך להודות ביושר שבשמחת תורה האחרון הייתה פשלה לא רק של הצבא. כנראה שגם אנחנו בתור לומדי תורה לא עשינו מספיק טוב את העבודה

 

[בדרכי האבות]

(דבר שאני מאמין בו בכל ליבי)

אם אתה מאמין בזה בכל ליבך, לא היה נפתח כאן דיון.

 

[כי מלחמות ה' אדני נלחם]

אם אתה מאמין בזה בכל ליבך, לא היה נפתח כאן דיון.

אם היית קורא בעיון את דבריי הקודמים, לא היית חושד בי בכך. וכי מי שמניח תפילין מראה באותו רגע שהוא לא מאמין בערך של לימוד תורה?!

 

[בדרכי האבות]

אם היית קורא בעיון את דבריי הקודמים, לא היית חושד בי בכך. וכי מי שמניח תפילין מראה באותו רגע שהוא לא מאמין בערך של לימוד תורה?!

וכי מי שמניח תפילין מסכן את הרוחניות שלו?

 

[מורשת מרן]

והערה נוספת: אם כל הקיום שלנו בארץ תלוי בלומדי התורה (דבר שאני מאמין בו בכל ליבי), צריך להודות ביושר שבשמחת תורה האחרון הייתה פשלה לא רק של הצבא. כנראה שגם אנחנו בתור לומדי תורה לא עשינו מספיק טוב את העבודה

תמיד דברי תורה צריכים חיזוק. וזה מה שעשו רבותינו מיד עם תחילת המלחמה, לחזק את בני התורה והאברכים בלימוד התורה ובשאר דברים שצריכים חיזוק, כי בסוף זו המלחמה האמיתית.
אבל אין זה סותר שלצערינו עדיין יש מליונים בעם ישראל שלא שומרים תורה ומצוות, וצריכים לקרב אותם, וככל שיבואו יותר מהם ללמוד תורה, ככה תהיה יותר הגנה על עם ישראל. [וכמובן צריכים לחזק גם את בדק הבית בפנים, למנוע נשירה וכו', מה שרבים וטובים פועלים במסירות נפש].

 

[פשוט]

עד כמה שהן נכונות. אני חוויתי את הצבא אחרת לגמרי

שאני מינות דמשכא.

והערה נוספת: אם כל הקיום שלנו בארץ תלוי בלומדי התורה (דבר שאני מאמין בו בכל ליבי), צריך להודות ביושר שבשמחת תורה האחרון הייתה פשלה לא רק של הצבא. כנראה שגם אנחנו בתור לומדי תורה לא עשינו מספיק טוב את העבודה

וודאי שאנו בני התורה צריכים לפשפש במעשינו. ועל כל אחד לומר לעצמו בשלי הסער הזה.
אבל זה לא לעניין שהאחד יכה על חזהו של חברו...

 

[מורשת מרן]

שלום רב לאוהבי שמך
אתמול רציתי לברר בדרך של לימוד הלכתי מה הקשר בין הרמב"ם הזה לפטור של לומדי תורה מגיוס למלחמת מצוה (באמת במלוא הכבוד, ללא שמץ זלזול במישהו, בטח לא באברכים ששוקדים על תלמודם ומקבלים מלגה זעומה, וצר לי שנשמע אחרת).
אודה על האמת שלא זכיתי לשמוע תשובות בדרך זו, ואולי אף התברר (לפחות מתוך דברי הכותבים הנכבדים) שאכן אין מקור כזה בתורה. שהרי כל מקור שהובא תשובתו בצידו -
1. "והיה כאשר ירים משה ידו וכו'" - היה זה באותה עת שיהושע הוביל את העם במלחמה ממש.
2. "חזקיהו המלך שלא נלחם" - היה אירוע חד פעמי (באישור ישעיהו הנביא). בעיקרון ודאי שהיה לו צבא, כפי שברור מהפסוקים. (ואגב, להתמודד כמו שחזקיהו עשה זה עניין מאד קשה - "נעץ חרב בבית המדרש" ואמר שמי שיתבטל מתורה יידקר בה. לא בטוח שהרבה כיום היו עומדים בעומס כזה)
3. "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" - כידוע נאמר רק פעם אחת בהסטוריה. אחר כך עם ישראל נלחם במצוות ה' המון פעמים.
4. "מלחמה בדורות של קדמונינו = השתדלות שאינה מחייבת אותנו" - קצת קשה לומר כשהתורה מגדירה מלחמת עזרת ישראל מיד צר כמצוה לדורות (בניגוד לעבודה ופרנסה).
וכן על זה הדרך.

מה שכן התברר שכנראה כלל לא צריך מקור, כי הסיבות למה לא להתגייס הן אחרות לגמרי - סכנה רוחנית (לכאורה) וחוסר הכרה בערך המדינה. עם טענות כאלה אין זה המקום להתווכח, אבל חשוב לדעת שאלה טענות חיצוניות, שגם אם יש מקום להתחשב בהן (עד כמה שהן נכונות. אני חוויתי את הצבא אחרת לגמרי), הרי שמצד הבירור ההלכתי הצרוף לכאורה אין פטור מגיוס, ואדרבה אם בחילול שבת על יהודי פרטי עושים זאת על ידי גדולי ישראל ולא על ידי קטנים ק"ו במה שנוגע להצלת האומה.

החרדים לא מעלימים עין מהמציאות, אם יש צורך במשהו גשמי לצורך קיום וכדו', הם יודעים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. עיין ערך בחירות, איך רבני הציבור צועקים "עת לעשות לה' הפרו תורתך", והם מנהלים את זה כמו צבא מקצועי.
אנו מאמינים בכל לב, שככל שיתרבו לומדי התורה ושומרי המצוות, כך לא יהיה צורך להשקיע כל כך הרבה מיליארדים בביטחון המדינה (החשוב מאוד), כמו שלימדונו רבותינו שככל שמגבירים את ה"קול קול יעקב" בלימוד התורה, כך מכניעים את "הידיים ידי עשיו". וככל שנוסיף עוד ועוד ישיבות, ועוד ועוד לומדים, יופחתו הפיגועים ושאר מראין בישין. בר מינן.
אילו השלטון היה בידי חכמי ישראל, וחלילה היו מלחמות מידי פעם, הרי שהיו מקימים צבא, ורק הצדיקים היו הולכים לשם. ואז היינו מובטחים שהיו הולכים למלחמה ולא היה נופל אפילו לא חייל אחד! כמובא בדברי חז"ל.
הבעיה כמו שכתבת, וכמו שנאמר לעיל, שיש מי שרוצה לכפות על החרדים דרך חיים שונה, ולסגל להם דרך חדשה, להיותם "ישראלים" ככל המדינה. ולזה מתנגדים החרדים בכל תוקף.

 

[יצחק כהן הי"ו]

ברוכים השבים

וגם היה השבוע בשיעור אחרי כמה זמן מה שלא היה!

 

[פלוני א]

וכי בארגונים אלו אין בעיות קשות של פריצות וכו'?
אם הוא בחור שממש לא מסוגל לשבת וללמוד יום שלם בישיבה, שילך לישיבות שלומדים בהם מקצוע, גם יעסוק בתורה כפי כוחו גם ילמד אומנות ולא ילסטם את הבריות, ובעז"ה דור ההמשך שלו ילמד תורה ויקיים מצוות וילך בדרך ה'.

וכי בלשכת הגיוס לקבל פטור אין פריצות? בסופר? בבנק? באוטובוס? למעשה מלבד הישיבה והרחובות בבני ברק ובאזורים מסוימים בירושלים יש מקום שחף מבעיות של פריצות?

מובן ופשוט שזכות הפטור לאברך שאילולא הוא עולם התורה ינזק, הצלחתו היא הצלחתנו.
על בחור שלא לומד אני לא מבין מה יש לסנגר ומה הוא שונה מכל אחד אחר בייחוד שיש לתמוהה שהרי אם הוא לא לומד סביר להניח שהוא חשוף במידה כזו או אחרת לבעיות של פריצות. (אחרת מה הוא עושה כל היום?)

 

[פשוט]

וכי בלשכת הגיוס לקבל פטור אין פריצות? בסופר? בבנק? באוטובוס?

השהות בארגונים אלו היא כשהות בבנק סופר לשכת גיוס וכיו"ב שהיא דרך אקראי? שם יושבים בערבוביא בקירוב דעת וכו' בקביעות.

על בחור שלא לומד אני לא מבין מה יש לסנגר ומה הוא שונה מכל אחד אחר בייחוד שיש לתמוהה שהרי אם הוא לא לומד סביר להניח שהוא חשוף במידה כזו או אחרת לבעיות של פריצות. (אחרת מה הוא עושה כל היום?)

שלא תדע מצרות, לא תבוא לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון.
לא כל בחור מצד טבעו מסוגל לשבת ולעסוק בתורה יום שלם, וכי בגלל זה הוא לא בנאדם? לא מגיע לו להיות שמור? לכן כתבתי לעיל שילך ללמוד חלק מן היום והחלק השני ילמד מקצוע וכיו"ב, ובעז"ה יקים בית איכותי ויגדל בניו לתורה ויראה.

 

[פלוני א]

השהות בארגונים אלו היא כשהות בבנק סופר לשכת גיוס וכיו"ב שהיא דרך אקראי? שם יושבים בערבוביא בקירוב דעת וכו' בקביעות.

שלא תדע מצרות, לא תבוא לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון.
לא כל בחור מצד טבעו מסוגל לשבת ולעסוק בתורה יום שלם, וכי בגלל זה הוא לא בנאדם? לא מגיע לו להיות שמור? לכן כתבתי לעיל שילך ללמוד חלק מן היום והחלק השני ילמד מקצוע וכיו"ב, ובעז"ה יקים בית איכותי ויגדל בניו לתורה ויראה.

קודם כל חוזר בי מאיך שהתנסחתי על הבחור שלא לומד, חלילה לא שופט אף אחד ותמיד יש לסנגר על ישראל.
ובוודאי שמגיע לכל אחד מישראל להיות שמור.
מעדיף לבנתיים לקחת הפסקה מהנושא ולסגור את הפער ההשקפתי הזה בפרטי, אם תוכל כמובן.
אם לא, זה גם בסדר.

 

[מזמור לתודה]

והערה נוספת: אם כל הקיום שלנו בארץ תלוי בלומדי התורה (דבר שאני מאמין בו בכל ליבי), צריך להודות ביושר שבשמחת תורה האחרון הייתה פשלה לא רק של הצבא. כנראה שגם אנחנו בתור לומדי תורה לא עשינו מספיק טוב את העבודה

קודם כל לא נראה לי שזה תלוי רק בלימוד התורה
וכך התבטא אחד מגדולי ראשי הישיבות היה שווה לחיות עד גיל 80 בשביל לראות את כל "כוחי ועוצם ידי" מתרסק ברגע

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

ובכלל דברי מרן הראשון לציון שליט"א הם המשך לדברי מרן פאר הדור אביו גאון ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שאמר בשנת תשע"ג בסוף תפילת שחרית.

יש אולי את ההסרטה של מרן אני פשוט שמעתי את דברי מרן זצוק''ל אך בהקלטה לא ברורה

 

[מהחבורה]

הוא גם לא התכוון ברצינות שעכשיו כולם ירדו מהארץ, הוא עצמו לא היה מוכן אפילו לעבור דירה ... ניכר שהוא אמר זאת בדרך חידוד ללכת לסוכצ'וב או לאונגוור, וגם בזה הרשעים הוציאו דבריו מהקשרם איך הוא מקבל משכורת מהמדינה ומעודד לעזוב אותה, לא יאבה ה' סלוח להם
ועוד יש להרחיב הדיבור בזה בעתו ובזמנו

למה לא? מרן עצמו וודאי לא יצטרך לרדת כי הוא כבר פטור מגיוס..., אבל אם ינסו לחייב בכוח? פשוט שנצטרך כול מי שחייב גיוס לרדת מהארץ ולהגן עליה מבחוץ!

 

[יצחק משען]

למה לא? מרן עצמו וודאי לא יצטרך לרדת כי הוא כבר פטור מגיוס..., אבל אם ינסו לחייב בכוח? פשוט שנצטרך כול מי שחייב גיוס לרדת מהארץ ולהגן עליה מבחוץ!

אני יעדיף לשבת בכלא!