-
חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן
נוסח עשה למען ... בסליחות
- Thread starter יעקב ישראל מורה
- תאריך התחלה
- צופים 14
א"כ גם עשה זה לשון בקשה
לכאורה כאן זה לא ברכה אלא בקשה ואחרי בקשה של עצמו יכול לומר אמן שרק בברכה אמרו האומר אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה
עשה זה לשון ציווי.
עתיד בתפקיד ציווי
שאלת השימוש בעתיד בתפקיד ציווי היא בעיקרה שאלה של סגנון. יש המסתייגים משימוש זה משום שהוא חורג מדרכי הציווי שירשנו מן המקורות. אחרים סוברים שמדובר בהתפתחות טבעית בלשון החיה.
hebrew-academy.org.il
אמן של בקשה פי' כן יהי רצון והרי הוא מוסיף בקשה שמה שאמר יתקיים ואין בזה גנאי מה שאין כן אמן של ברכה שפירושו אמת הרי הוא אמר את הברכה ואחרי זה אומר אמת על מה שאמר? זה גנאי
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה - זה צווי ולא כתוב את המשכן עשהעשה זה לשון ציווי.
עתיד בתפקיד ציווי
שאלת השימוש בעתיד בתפקיד ציווי היא בעיקרה שאלה של סגנון. יש המסתייגים משימוש זה משום שהוא חורג מדרכי הציווי שירשנו מן המקורות. אחרים סוברים שמדובר בהתפתחות טבעית בלשון החיה.
עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה - זה בקשה ולא כתוב תעשה עמי אות לטובה
כך שלחלק בין עשה לתעשה ובין סלח לתיסלח לא נראה
עיין בב"י (סי' נא ס"ג) שהביא מרבינו יונה (לג:) שכתב בטעם איסור זה, וז"ל: שכשאומר אמן בסוף כל הברכות מורה שכבר גמר כל הברכות ואין לו לומר יותר, אבל כשעונה אמן בסוף כל ברכה וברכה הרי זה בור שמראה בכל פעם ופעם שמסיים, וחוזר ואומר אח"כ ברכה אחרת. ע"כ.
וא"כ לכאורה אין חילוק בין ברכה של שבח או לברכה של בקשה, בתרוויהו יש בעיה לענות אמן אחר ברכת עצמו אם מיד אומר עוד ברכות.
אולם הלבוש (סי' רטו ס"א) ביאר הטעם, וז"ל: שאין זה מדרך המוסר שיאמר אדם דברים ואחר כך יחזיקם ויקיימם ויאמר בעצמו זה מה שאמרתי הוא אמת, דפשיטא הוא, מי אמר לו שהוא אינו אמת, אבל השומע ברכה מפי אחר צריך לענות אחריה על כל ברכה וברכה שישמע כי גדול העונה אמן יותר מן המברך, שהוא מחזיק ומקיים ואומר כל מה שזה אומר הוא אמת ויציב כדאיתא לעיל סימן קכ"ד סעיף ב. עכ"ל.
ולפ"ז אכן דוקא גבי ברכה שייך זה, אבל לגבי בקשה שאינו מקיים ומחזק את דבריו ('אמת'), אלא פירושו "כן יהי רצון", אין זה מגונה.
ושו"ר בפמ"ג (א"א סי' נא סק"ב) שכתב לתלות כן בטעמים הנ"ל. ע"ש.
ולדינא לכאורה יש לנקוט כהטעם של רבינו יונה, חדא דהוא ראשון ועוד שמרן הב"י הביאו.
ושוב ראיתי שגם בקונטרס פנחס יפלל העיר בזה, שלפי טעם רבינו יונה הנ"ל אין לענות "אמן" בסיום ברכת האורח של עצמו אלא רק השומעים יענו כן. ע"ש. (מצורף).
הנה לטעם רבינו יונה קשה שא"כ שמברך רק ברכה אחת ולא מברך יותר ברכות יענה אמן אחר עצמו לדוגמא כשמברך אשר יצר יענה אמן בסוף שמורה שגמר ואין לו לברך יותר אלא שלדעת דעת רבינו יונה אין הכי נמי עונה אמן אחר ברכה אחת אבל הרמב"ם חולק וסובר שאחרי ברכה אחת לא עונה אמן אחר עצמו וא"כ ע"כ שחולק על הטעם של רבינו יונה וסובר כדעת הלבוש והלכה כהרמב"ם
ואפילו לדעת רבינו יונה יש לחלק שאמן שאומר אחר בקשה הרי הוא בקשה שתתקיים בקשתו ולא צריך לומר שבא להורות שגמר הברכות אבל אמן שאומר אחר ברכת עצמו על כורחך בא להורות שגמר ברכותיו שאין דרך אחרת לפרשו ודו"ק
מרן שליט"א אמר לי פא"פ לפני כמה שנים לענות אמן.
מתלמידי הראש"ל
Well-known member
גם שנה שעברה או לפני שנתיים הגר''ז כהן היה רב מקדים ובסליחות בעשה למען הרב שאל את מרן מה לענות וראיתי לפי השפתים שהרב משיב לו ''לענות אמן'' אח''כ בהזדמנות שאלתי את הגר''ז שליט''א ואמר לי אמת נכון הדבר
מתלמידי הראש"ל
Well-known member
הפלא הגדול למה מרן שליט''א לא כתב זאת בספר ?
אכן.
ב"דברי שלום" עמ' י' נכתב מ'כתבי תלמידים':
שאלה. בסדר סליחות כאשר החזן אומר 'עשה למכן אברהם יצחק ויעקב', האם יש לענות אמן או עשה.
תשובה. כאשר החזן אומר 'עשה למען אברהם יצחק ויעקב', יש לענות אמן.
ובהערות למטה כתבו:
בנידון זה אם לענות אמן או לענות עשה, יש מנהגים חלוקים בין הקהילות, שיש שאמרו לענות עשה, ויש שאמרו לענות אמן.
ורבינו הורה שיש לענות אמן, וכך נהגו אבותינו. והוסיף, שמה שנהגו במרוקו לומר 'עשה', אולי הוא מפני שחששו לאמן יתומה, ואף על פי כן אמר, שאין אנו גדולים יותר מאבותינו שלא חששו לזה, ועל כן אין לשנות מהמנהג לענות אמן.
בוגר חזון עובדיה
Active member
ויש לדעת כי המנהג הקדום היה לומר ביוכה"פ
עשה למען עקיבא בן יוסף "הנהרג כהיום הזה על קדושת שמך"
ואיני יודע למה הושמט.
עשה למען עקיבא בן יוסף "הנהרג כהיום הזה על קדושת שמך"
ואיני יודע למה הושמט.
נושאים דומים בפורום
