• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

נוסח עשה למען ... בסליחות

ומ"מ יש להיזהר לא לקרוא את זה ביחד עם הש"ץ וגם לענות אמן, אלא או לומר "עשה וכו'", או שלא לומר "עשה וכו'" ורק לענות אמן, שהרי אין לענות אמן על ברכת עצמו. אא"כ הוא אוחז ב"עשה" אחר מהחזן. וכמ"ש הפוסקים לחלק בזה, ע' בהלכה ברורה ח"ד עמ' ו.
לכאורה כאן זה לא ברכה אלא בקשה ואחרי בקשה של עצמו יכול לומר אמן שרק בברכה אמרו האומר אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה
 
א"כ גם עשה זה לשון בקשה
עשה זה לשון ציווי.
 
עשה זה לשון ציווי.
וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה - זה צווי ולא כתוב את המשכן עשה
עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה - זה בקשה ולא כתוב תעשה עמי אות לטובה
כך שלחלק בין עשה לתעשה ובין סלח לתיסלח לא נראה
 
אמן של בקשה פי' כן יהי רצון והרי הוא מוסיף בקשה שמה שאמר יתקיים ואין בזה גנאי מה שאין כן אמן של ברכה שפירושו אמת הרי הוא אמר את הברכה ואחרי זה אומר אמת על מה שאמר? זה גנאי
עיין בב"י (סי' נא ס"ג) שהביא מרבינו יונה (לג:) שכתב בטעם איסור זה, וז"ל: שכשאומר אמן בסוף כל הברכות מורה שכבר גמר כל הברכות ואין לו לומר יותר, אבל כשעונה אמן בסוף כל ברכה וברכה הרי זה בור שמראה בכל פעם ופעם שמסיים, וחוזר ואומר אח"כ ברכה אחרת. ע"כ.

וא"כ לכאורה אין חילוק בין ברכה של שבח או לברכה של בקשה, בתרוויהו יש בעיה לענות אמן אחר ברכת עצמו אם מיד אומר עוד ברכות.

אולם הלבוש (סי' רטו ס"א) ביאר הטעם, וז"ל: שאין זה מדרך המוסר שיאמר אדם דברים ואחר כך יחזיקם ויקיימם ויאמר בעצמו זה מה שאמרתי הוא אמת, דפשיטא הוא, מי אמר לו שהוא אינו אמת, אבל השומע ברכה מפי אחר צריך לענות אחריה על כל ברכה וברכה שישמע כי גדול העונה אמן יותר מן המברך, שהוא מחזיק ומקיים ואומר כל מה שזה אומר הוא אמת ויציב כדאיתא לעיל סימן קכ"ד סעיף ב. עכ"ל.

ולפ"ז אכן דוקא גבי ברכה שייך זה, אבל לגבי בקשה שאינו מקיים ומחזק את דבריו ('אמת'), אלא פירושו "כן יהי רצון", אין זה מגונה.

ושו"ר בפמ"ג (א"א סי' נא סק"ב) שכתב לתלות כן בטעמים הנ"ל. ע"ש.

ולדינא לכאורה יש לנקוט כהטעם של רבינו יונה, חדא דהוא ראשון ועוד שמרן הב"י הביאו.

ושוב ראיתי שגם בקונטרס פנחס יפלל העיר בזה, שלפי טעם רבינו יונה הנ"ל אין לענות "אמן" בסיום ברכת האורח של עצמו אלא רק השומעים יענו כן. ע"ש. (מצורף).
 

קבצים מצורפים

  • פנחס יפלל ד.pdf
    1.1 MB · צפיות: 1
עיין בב"י (סי' נא ס"ג) שהביא מרבינו יונה (לג: ) שכתב בטעם איסור זה, וז"ל: שכשאומר אמן בסוף כל הברכות מורה שכבר גמר כל הברכות ואין לו לומר יותר, אבל כשעונה אמן בסוף כל ברכה וברכה הרי זה בור שמראה בכל פעם ופעם שמסיים, וחוזר ואומר אח"כ ברכה אחרת. ע"כ.
הנה לטעם רבינו יונה קשה שא"כ שמברך רק ברכה אחת ולא מברך יותר ברכות יענה אמן אחר עצמו לדוגמא כשמברך אשר יצר יענה אמן בסוף שמורה שגמר ואין לו לברך יותר אלא שלדעת דעת רבינו יונה אין הכי נמי עונה אמן אחר ברכה אחת אבל הרמב"ם חולק וסובר שאחרי ברכה אחת לא עונה אמן אחר עצמו וא"כ ע"כ שחולק על הטעם של רבינו יונה וסובר כדעת הלבוש והלכה כהרמב"ם

ואפילו לדעת רבינו יונה יש לחלק שאמן שאומר אחר בקשה הרי הוא בקשה שתתקיים בקשתו ולא צריך לומר שבא להורות שגמר הברכות אבל אמן שאומר אחר ברכת עצמו על כורחך בא להורות שגמר ברכותיו שאין דרך אחרת לפרשו ודו"ק
 
הנה לטעם רבינו יונה קשה שא"כ שמברך רק ברכה אחת ולא מברך יותר ברכות יענה אמן אחר עצמו לדוגמא כשמברך אשר יצר יענה אמן בסוף שמורה שגמר ואין לו לברך יותר אלא שלדעת דעת רבינו יונה אין הכי נמי עונה אמן אחר ברכה אחת אבל הרמב"ם חולק וסובר שאחרי ברכה אחת לא עונה אמן אחר עצמו וא"כ ע"כ שחולק על הטעם של רבינו יונה וסובר כדעת הלבוש והלכה כהרמב"ם
ייש"כ. אעיין בזה בל"נ.
אבל אמן שאומר אחר ברכת עצמו על כורחך בא להורות שגמר ברכותיו שאין דרך אחרת לפרשו
למה לא לפרשו אמת, גרידא, בלי לפרש שהוא רוצה לגמור את ברכותיו.
 
מרן שליט"א אמר לי פא"פ לפני כמה שנים לענות אמן.
גם שנה שעברה או לפני שנתיים הגר''ז כהן היה רב מקדים ובסליחות בעשה למען הרב שאל את מרן מה לענות וראיתי לפי השפתים שהרב משיב לו ''לענות אמן'' אח''כ בהזדמנות שאלתי את הגר''ז שליט''א ואמר לי אמת נכון הדבר
 
ואגב זה שמעתי שאומרים בשם מרן זצ"ל שפיוט ביום הכיפורים אדיר ונאור לא לנגן בלובש צדקות : לו לו לובש צדקות שנשמע כאילו אומר לא לובש ואני תמיה אם באמת אמר מרן כך שלי היה נראה פשוט שאין בזה שום בעיה שזה לא נראה שאומר לא כי הרי כל הפיוטים כופלים את ההברה ככה והרי זה דומה לאומר שמע ישראל ב' פעמים בשנים מקרא ואחד תרגום שאין בזה בעיה כיון שכופל כל הפסוקים
נ"ל הטעם כמ"ש הטור סימן תקפב לא לומר זכרנו לחיים בפתח אלא בשוו"א, שלא ישמע לא חיים ח"ו, וביארו האחרונים שבימים האלה צריך למידק טפי בלשונו בתפילה שלא ישמע שום לשון קשה, ומה"ט נזהרים בעוד דברים רבים שמסמנים או מזכירים רע וחטא וכדו'
 
כמדומה קרוב לודאי שגם בספר דברי שלום של מרן חכם שלום הכהן כתב לענות אמן ולא עשה
אכן.
ב"דברי שלום" עמ' י' נכתב מ'כתבי תלמידים':
שאלה. בסדר סליחות כאשר החזן אומר 'עשה למכן אברהם יצחק ויעקב', האם יש לענות אמן או עשה.
תשובה. כאשר החזן אומר 'עשה למען אברהם יצחק ויעקב', יש לענות אמן.


ובהערות למטה כתבו:
בנידון זה אם לענות אמן או לענות עשה, יש מנהגים חלוקים בין הקהילות, שיש שאמרו לענות עשה, ויש שאמרו לענות אמן.
ורבינו הורה שיש לענות אמן, וכך נהגו אבותינו. והוסיף, שמה שנהגו במרוקו לומר 'עשה', אולי הוא מפני שחששו לאמן יתומה, ואף על פי כן אמר, שאין אנו גדולים יותר מאבותינו שלא חששו לזה, ועל כן אין לשנות מהמנהג לענות אמן.
 
חזור
חלק עליון