אליהו חמוי
Active member
נטילת ידים לאחר תספורת
שאלה: המספר את חבירו האם צריך ליטול ידיו לאחר מיכן והאם יש חילוק בזה בין אם מספרו במכונה לבין מספרו במספרים?תשובה: המסתפר אפי' מקצת משערותיו במכונה או במספריים צריך ליטול ידיו פעם אחת, ואין חילוק בזה בין הספר למסתפר שניהם צריכים נטילה[1].
השלמת פסוקי דזמרה אחר התפילה
שאלה: המתפלל ודילג פסקד''ז בכדי להספיק להתפלל עם הציבור האם צריך להשלימם אחר התפילה?תשובה: כאשר דילג את כל פסקד''ז צריך להשלימם אחר התפילה מבלי לברך ברוך שאמר וישתבח ויכול להשלימם עד חצות היום וכאשר דילג חלק מפסקד''ז ואמר מקצתם הנכון הוא שאף בכה''ג ישלימם אולם אין חיוב בדבר[2].
[1] כתב השו"ע [או"ח סי' ד סעי' יט] "המגלח ולא נטל ידיו מפחד שלשה ימים" ואף שכתב בלשונו 'המגלח' דמשמע שמוריד שערותיו לגמרי מ''מ כתבו האחרונים דלאו דוקא וה''ה למספר שערותיו ומשייר מקצתם כמ''ש בכה"ח פלאג'י [סימן ח' אות כ"ז] וכן כתב הכה''ח [שם ס''ק צג] וז''ל המגלח "לא שנא בין אם העביר שערו ע''י תער או ע''י מספריים נקרא גילוח ע''ש והובא להלכה בפסק''ת [סי' ד אות כח] וכן כתב הגרש''ז אויערבך [הובא בס' הליכות שלמה תפילה פ"ב, הערה י'] וביאר שם דמ''ש השו''ע 'המגלח ראשו' [א.ה הוא ט''ס וצ''ל המגלח] דהוא לאו דוקא ור''ל אף המספר ראשו ע''ש.
ומה שכתבנו דצריך לטול ידיו פעם אחת כן הוא במשנ''ב [שם ס''ק לט] וכן כתב בהלכה ברורה [סי' ד' אות נ"ג] ודימה זאת לדברי הבא"ח [תולדות אות יז] גבי נטילה לגוזז צפורניו, שכתב דנוטל פעם אחת ע''ש.
והנה הכה"ח [בסי' ד אות צב] הביא שביפה ללב כתב לדייק מלשון השו"ע "המגלח", דדווקא המספר עצמו בידו חייב וכן מי שמגלח חבירו דלא גרע מהחופף ראשו והנוגע בגופו בידיו דצריכים נטילה אבל המתגלח ע''י חבירו אין צריך ליטול ידיו עכ''ד וכתב שם בכה''ח לדחות דלשון 'המגלח' נופלת אף על המתגלח ע"י אחר וכן נקט שם לדינא שבין המגלח ובין המתגלח צריכים נטילה. והובא להלכה בפסק''ת [סי' ד אות כח] ובהליכות שלמה [עמ' יא הע' 32] וכן כתב בילקו"י בשם אביו [סי' ד סעי' נ"ג ובהע' וסעי' נד] שבין המגלח ובין המתגלח צריכים ליטול ידיהם [וע''ש ובפסק''ת שמ''מ הגוזז מעט משערות החלקה אי''צ נטילה וכן הוא בהליכו''ש שם הע' 33].
[2] כאשר הוצרך לדלג עבור תפילה בציבור יעויין בטור [בסי' נב] שהביא שדעת ר' נטרונאי גאון שאין צריך להשלים הפסקד''ז אחר התפילה ''כי לא תקנום אלא קודם תפילה'' [כך הוא ע''פ דברי הב''י ועי' בב''ח שפירש שלדעת ר' נטרונאי יש איסור בדבר והוסיף שלדעת ר' עמרם גאון יכול להשלימם אחר התפילה ופליג על ר' נטרונאי ולפ''ד הב''י ליכא פלוגתא בהכי ודעת ר' עמרם אינה אלא לענין עדיפות הדילוגים עי' בב''ח שם] ומאידך דעת ר' יונה שיש לו להשלימם אחר התפילה בברכותיהם [וע''ע בשו''ת אז נדברו [ח''ג ריש סי' מה] מש''כ בביאור המחלוקת ואכמ''ל] וז''ל השו''ע [בס''ס נב] ''ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפלו בדלוג יקרא קריאת שמע וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם'' ומבואר שנקט להלכה כדעת ר' יונה שיש לו להשלימם אחר התפילה ורק לענין ברכה חשש לסב''ל [כמבואר בב''י וכן הוא בבאר הגולה שם]
והנה אף כאשר דילג חלק מהפסקד''ז הראוי הוא להשלימם אחר התפילה כמ''ש החיי אדם [כלל יט סעי' ה] והקיצור שו''ע [סי' יד אות ז] והגרי''ח בשו''ת רב פעלים [ח''ב סי' ד השאלה הראשונה] והגרע''י [בהלכו''ע ח''א עמ' עג] וע''ע באורחות יושר [ערך תפילה עמ' צה] אולם חיובא ליכא אלא כאשר דילג כל הפסקד''ז וכן כתב בספר תפילה כהלכתה [פ''י אות לט] וכן כתב בשו''ת אז נדברו [ח''ג סי' מה] שהחיוב להשלים הינו רק באופן שדילג כל פסקד''ז אולם אם דילג מקצתם אף שטוב להשלימם מ''מ אין חיוב בדבר שכבר יצא י''ח במה שאמר ולכן ''במקום אונס קצת או יום שטרוד בגירסתו טובא, יש להקל'' עכ''ד
[א.ה וכן נראה לענ''ד לדייק מדברי מרן שם שכתב ''ואח''כ יקרא כל פסקד''ז משמע דקאי אסיפא דהיינו באופן שדילג כל פסקד''ז ומשמע שהחיוב להשלים הוא רק בכה''ג ואין להעיר ממה שכתב הב''י לדחות דברי האגור בביאור דברי ר' נטראוני ור' יונה ע''ש דהן אמת כי דבריו נדחו בביאור דברי ר' נטרונאי מ''מ בביאור דעת ר' יונה לא נדחו וכן משמע מדברי ר' יונה ודו''ק וע''ע בערוך השלחן שם אות ה וי''ל ואכמ''ל]
ויש לציין למש''כ בערוך השלחן [סי' נב אות ד] דמ''ש השו''ע שישלימם אחר התפילה אינו לחובה אלא כקריאת מזמורים בעלמא וכקורא בתורה וסיים בערוך השלחן שם ששב ואל תעשה עדיף [והוכיח שאין חובה באמרית המזמורים אחר התפילה ממה שכתב בב''י בדעת ר' נטרונאי דיכול לאומרם אחר התפילה דלואי דלימרניהו כוליה יומא ומשמע דאינו חיוב א.ה ובעניותי אינו מוכרח, דהן אמת שכן כתב בדעת ר' נטרונאי אולם להלכה פסק כדעת ר' יונה כמבואר לעיל ובדבריו מבואר שיש להשלים הפסקד''ז אחר התפילה וממה שכתב שיברך עליהם תחילה וסוף נראה דחיובא רמיא עליה [ועי' בשו''ת אז נדברו [שם] דטעמא משום דפסקד''ז לא נתקנו עבור התפילה אלא הם משום חובת אמירת הילול בכל יום] ואף שמרן הב''י חשש לסב''ל מ''מ בעיקר הדין ס''ל כר' יונה כמבואר לעיל ונמצא שיש חיוב להשלימם. ואודות מש''כ המשנ''ב בספר מחנה ישראל [פ''ו הלכ' ח] עי' בספר אשי ישראל [פט''ז הע' נו] ואכמ''ל
וע''ש שחשש לדעת הב''ח שלפ''ד ר' נטרונאי יש קפידא שלא לאומרם אחר התפילה ''דאין זה כבודו יתברך להתפלל לפניו על צרכיו של אדם ואח''כ לסדר שבחיו'' ושם הקשה ע''ד מרן שכתב לבאר דברי ר' נטרונאי במה שכתב ''ולא יאמר אותם אחר התפילה כל עיקר'' דר''ל שאין לאומרם בברכות אחר התפילה והקשה ע''ז דהא ר' נטרונאי מיירי שכבר אמר ב''ש אשרי וכו' וישתבח ומה''ת לומר שיצטרך לברך ב''ש וישתבח שוב ע''ש ונראה לי בעניותי ליישב בתרי אנפי או דכוונת ר' נטרונאי לפ''ד הב''י היא שכך יש לעשות [היינו לומר ב''ש אשרי וישתבח] קודם התפילה ולא יאמרם אחר התפילה כל עיקר היינו לאפוקי מדעת השואל שידלג כולם וישלימם אחר התפילה וע''ז כתב שלא יאמרם אחר התפילה כל עיקר וביאר הב''י דהיינו דוקא עם הברכות ועוד אפשר דס''ד דאף כאשר בירך מתחילה מ''מ מאחר ועתה משלים את שאר פסקד''ז והברכה דמעיקרא לא חלה עליהם ס''ד שיצטרך לברך שוב וע''ז כתב שלא יאמרם אחר התפילה כל עיקר וביאר הב''י דהיינו עם ברכותיהם]
והנה בענין סוף הזמן שיוכל להשלים בו פסקד''ז יעויין במשנ''ב [בסי' עא ס''ק ד] שאף שנחלקו אם הנאנס יכול לקרא ברכות ק''ש אחר ד' שעות מ''מ ''לכו''ע אפשר דיכול לומר פסקד''ז'' ומבואר מדבריו שזמן פסקד''ז הינו אף אחר ד' שעות וציין שם למש''כ בחדושי רע''א [בסי' נב] וע''ש שמבואר שפסקד''ז שייכים לתפילה ולכן באופן שדילג פסקד''ז והתפלל ואח''כ הוצרך לחזור על תפילתו יש לו לומר קודם הפסקד''ז שדילג ע''ש ולפ''ז כתב בספר עטרת ארי [סי' כד אות ו] שזמן פסקד''ז הוא כזמן תפילה והיינו עד חצות היום וכ''כ הח''ח בספרו מחנה ישראל [פ''ו סעי' ג וסעי' ח] שיכול להשלים הפסקד''ז עד חצות [א.ה ואין להקשות ממ''ש המשנ''ב בבה''ל בסי' נח ד''ה וזמן שאפשר לומר פסקד''ז קודם זמן טלית ותפילין שאף שאינו זמן תפילה לכתחילה י''ל דפסקד''ז שנתקנו קודם התפילה רשאי לאומרם באותו הזמן. עוד יש להעיר דיעויין בלשון הח''ח במחנה ישראל שם אות ח וצ''ל דמש''כ שראוי להשלימם היינו באופן שסיים קודם חצות ומיירי אאופן הראשון שם ע''ש] וע''ע בשו''ת אז נדברו [חי''ג סי' ל אות א] וע''ע בספר תהילה לדוד [בסי' נב אות ס''ק ג] ובשו''ת שאלת רב קנייבסקי [עמ' קסה]. [א.ה ומה שכתב המו''ל שם לדקדק מלשון הב''י ''ולואי דלימרינהו כוליה יומא'' אינו מוכרח כלל דלא כתב זאת אלא לדעת ר' נטרונאי שנתקנו דוקא קודם התפילה ולפ''ז כתב שאין קפידא לאומרם אחר התפילה ולואי וכו' אולם לדעת ר' יונה שצריך להלשימם אחר התפילה וכן הלכה שמא יש להשלימם עד סוף זמן תפילה ודו''ק]
