• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ניגון שירי רגש

קורסיה

Well-known member
לשון השולחן ערוך (תקס ס"ג) - וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם.

האם אפשר לומר שכל מה שאסרו לנגן שירים זהו דוקא אם מנגן נגינות של שמחה המביאים את האדם השומע לשמחה, אך אם מנגן שירי קודש המביאים לרגש התעוררות ודבקות, ואינם מביאים לידי שמחה, יהיה מותר?
 
נכון. כבר כתוב כך בספר שלחן שלמה של ר' שלמה זלמן אוריבך, ומרן הראשל"צ שליט"א אמר שאפשר להקל והובא בספר בשיעור השבועי.
אני לא זוכר איזה עמוד.
והלכה למעשה כל שאינו שירים שגורמים לריקוד מותר, אלא שטוב להחמיר שהיה צער על חורבן הבית.
ומ"מ בימי ספירת העומר יש להקל.
 
למה להקל בדבר שעיקרו אסור בכל ימות השנה ונהגו להקל בכ"ז, אך לפחות בימים לא קלים אלו נזהר נחמיר ונזכר מה חסרנו!!!! מה אבדנו!!! כמה צער יש לאבינו שבשמים!!!!
ולא בכל דבר צריך את עיקר הדין היבש.
 
אך לפחות בימים לא קלים אלו נזהר נחמיר
לא דברתי על בין המצרים אלא כל השנה

הראו לי תשובת הרמב"ם (מכון ירושלים ס' קמח) שכתב שלא מתחשבים באותם מעטים שהניגון מביא אותם לדבקות בה', כלומר שגם בכה"ג אסור
 
לשון השולחן ערוך (תקס ס"ג) - וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם.

האם אפשר לומר שכל מה שאסרו לנגן שירים זהו דוקא אם מנגן נגינות של שמחה המביאים את האדם השומע לשמחה, אך אם מנגן שירי קודש המביאים לרגש התעוררות ודבקות, ואינם מביאים לידי שמחה, יהיה מותר?
עי' בזה באורך וברוחב בספר נחמת ציון עמ' נח-ע ותרווה צמאונך בעז"ה!
 
האיסור בכלי זמר הוא כל השנה וביחו"ד היקל מכמה טעמים למעט ימי הספירה ובין המיצרים. המקור במג"א שנהגו לאסור ריקודים. וערוה"ש בא אחריו ואסר כלי זמר המביאים לריקודים. מכאן להתיר שירים שקטים שאין להם קשר לריקודים (לאפוקי מהטועים שהבינו דאיירי ב'איסור הנאה') וכ"כ הגר"א שלזינגר (אלה הם מועדי, ספירת העומר תד) ובשו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז) והגרי"פ פיינהנדלר והגרח"פ שיינברג והגר"א נבצאל והגרש"ז אויערבאך ("הליכות שלמה" ספירת העומר עמ' שס"ה).

כמו כן כתב בשו"ת חלקת יעקב (סב, ב) להקל בשירים מרדיו או דיסק שאינם כלי שיר ממש ואינם מביאים לריקודים המוניים כמו תזמורת, וכ"כ הגר"ע יוסף בחזו"ע יו"ט ש'נכון להחמיר' בימי הספירה דהיינו מותר מעיקר הדין, וכ"כ הגר"ש דיכובסקי, וכן הביא מהגר"מ פיינשטיין (מפי נכדו הרב שבתי רפפורט ששמע ממנו), וכ"כ הגרז"ן בשו"ת "בנין אריאל", ויסוד הענין ששמיעת שירים נדוש בימינו והיא צורך חיוני ואינו מביא לריקודים המוניים אלא כלי זמר ממש.
 
למה להקל בדבר שעיקרו אסור בכל ימות השנה ונהגו להקל בכ"ז, אך לפחות בימים לא קלים אלו נזהר נחמיר ונזכר מה חסרנו!!!! מה אבדנו!!! כמה צער יש לאבינו שבשמים!!!!
ולא בכל דבר צריך את עיקר הדין היבש.
אתה רוצה להחמיר על עצמך תחמיר, אבל הלכה שמותר.
אם אתה בצער על החורבן בימים לא קלים אלו תחמיר על עצמך עוד הרבה חומרות של צער אבל זה לא אומר שכך ההלכה.
למה אתה קורא לזה דין יבש???????????
למה אתה כולל שכל דבר צריך דין יבש, וכי אני כתבתי על כל דבר????????????????????
מדוע אתה מכניס רגש להלכה????????????????????????????
ובפרט שמרן הראשל"צ אמר כך בשיעור השבועי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וחוץ מזה שכתבתי שטוב להחמיר.
 
שוב ראיתי את תשובת הרמב"ם הנז' ואין קשר בין מה שכתב שם לגזרה שלא לשמוע שירים
ששם נשאל אם מותר לשמוע שירים ערביים וכתב שדבר זה אסור בהחלט שזה מביא לידי עבירה
והוסיף שאין להתחשב באותם מעט אנשים שזה מביא אותו לחיבור רוחני שכיון שהם מעט דיבר הכתוב בהווה. ע"ש
 
יתכ
לשון השולחן ערוך (תקס ס"ג) - וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם.

האם אפשר לומר שכל מה שאסרו לנגן שירים זהו דוקא אם מנגן נגינות של שמחה המביאים את האדם השומע לשמחה, אך אם מנגן שירי קודש המביאים לרגש התעוררות ודבקות, ואינם מביאים לידי שמחה, יהיה מותר?
הרשלצ כתב (מובא בעלון האחרון של הרב ללוש) יש המתירים לשמוע בבין המצרים שירים שלא מביאים לידי ריקוד
ואני לא יודע אם ה''ה לנגן
 
ולכן מה ?
יהיה מותר לנגן גם בבין המצרים שירי רגש?
ואין חילוק בין שירי רגש לצער ואבל?

ולכן דעת לנבון נקל שיש לחלק בין שירים שמחים לשירים עצובים. ואם בימי חז"ל ניגנו בכלי שיר ממש ולא היה בעיניהם שמץ של פגם באבילות אלא אדרבה תוספת לאבילות, קל וחומר בנד"ד של שירים מוקלטים. וכ"כ הגר"א שלזינגר (אלה הם מועדי, ספירת העומר תד) ובשו"ת שואלין ודורשין (חלק ד' סימן ל"ז) והגרי"פ פיינהנדלר והגרח"פ שיינברג והגר"א נבצאל והגרש"ז אויערבאך ("הליכות שלמה" ספירת העומר עמ' שס"ה).
 
יפה מאוד, לא הכרתי שגם מרן הראשון לציון סובר להקל בזה מעיקר הדין. אבל גם "שירה נלהבת" לא מביאה לריקודים המוניים אלא אם כן מדובר ברמקולי ענק שלכאורה אין הבדל בינם לבין כלי שיר. והמג"א שכתב שנהגו לאסור ריקודים ומחולות לא התכוון לאיזה מאן דהו שמפזז בביתו לכמה רגעים.
 
חזור
חלק עליון