• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

תשובה להתיר לשמוע שירי בקשות קונצרטים ופיוטים בעומר.

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

קראתי את המאמר, ולענ''ד דבריו מאד מחודשים ואין המנהג גם כדבריו כי לפי דבריו יש להתיר גם לאבל לשמוע פיוטים וללכת לקונצרט וכדו'. ואכתוב כאן כמה הערות בקצרה:

א. מש''כ לישב את המנהג שנוהגים לשמוע כל השנה שירים וא''כ רגילים בהם ואין בזה התפעלות וכו'. הנה גם מרן הגר''ע יוסף יצא לישע המנהג ואמר שאינו דומה שומע בטייפ או רדיו, לשומע מפי כלים חיים. אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור. גם טעמו של הרב טהרני שליט''א, לענ''ד קשה מאד להקל בזה מסברא גרידא רק בגלל שהעולם נוהגים להקל. וכי מי שאכל הרבה פעמים גלידה יותר לא יהנה ממנה?

ובאמת שבעבר סברתי שיש להחמיר בזה ואין להקל רק לחלושי המזג וקשי יום שעלולים ליפול בנפשם. אולם לאחר כמה שנים חשבתי שיש לעולם לסמוך על הראשונים שסוברים שמותר לשורר זמירות ותושבחות גם בכלי שיר, ואע''פ שאין כן דעת מרן מ''מ יש להם על מה שיסמוכו והנח להם לישראל. אולם בזה יש להוציא כל מיני שירים ומנגינות פרועות שאינם נכנסים לגדר זה.

ב. לגבי שמיעת פיוטים בכלי זמר לענ''ד אע''פ שאין שירים אלו מולידים ריקוד מ''מ שמחה והנאה יש בהם והלא התירו לזמר שירות ותשבחות בפה על היין אבל לא בכלי זמר ושירות ותשבחות היינו כשירת הבקשות ופיוטים ואעפ''כ אסור לדעת מרן בשאר ימות השנה ולדידן בימי העומר ואבל.

ואם באנו להתיר יש להתיר לשמוע שירי עצב כמו שירים על השואה או בט' באב ללוות את המקוננים בחלילים או בשאר כלים, כי אין זה שיר אלא קינה, והמנגינה יותר מעוררת לעצב ובכי, משא''כ הפיוטים אף שחלקם לעורר ערגה וצפיה לגאולה או שבח לשי''ת מ''מ הם מעוררים גם שמחה והנאה. אולם פיוטים של הימים הנוראים וסליחות המלווים בכלי שיר יתכן שיש להתיר כי שומעים אותם לא לשם שמחה אלא כדי לעורר את הלבבות לחזור בתשובה והמנגינה עושה את זה ביתר שאת. אך שירי הבקשות ופיוטים נראה שאינם בכלל זה.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
מ

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

קראתי את המאמר, ולענ''ד דבריו מאד מחודשים ואין המנהג גם כדבריו כי לפי דבריו יש להתיר גם לאבל לשמוע פיוטים וללכת לקונצרט וכדו'. ואכתוב כאן כמה הערות בקצרה:

א. מש''כ לישב את המנהג שנוהגים לשמוע כל השנה שירים וא''כ רגילים בהם ואין בזה התפעלות וכו'. הנה גם מרן הגר''ע יוסף יצא לישע המנהג ואמר שאינו דומה שומע בטייפ או רדיו, לשומע מפי כלים חיים. אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור. גם טעמו של הרב טהרני שליט''א, לענ''ד קשה מאד להקל בזה מסברא גרידא רק בגלל שהעולם נוהגים להקל. וכי מי שאכל הרבה פעמים גלידה יותר לא יהנה ממנה?

ובאמת שבעבר סברתי שיש להחמיר בזה ואין להקל רק לחלושי המזג וקשי יום שעלולים ליפול בנפשם. אולם לאחר כמה שנים חשבתי שיש לעולם לסמוך על הראשונים שסוברים שמותר לשורר זמירות ותושבחות גם בכלי שיר, ואע''פ שאין כן דעת מרן מ''מ יש להם על מה שיסמוכו והנח להם לישראל. אולם בזה יש להוציא כל מיני שירים ומנגינות פרועות שאינם נכנסים לגדר זה.

ב. לגבי שמיעת פיוטים בכלי זמר לענ''ד אע''פ שאין שירים אלו מולידים ריקוד מ''מ שמחה והנאה יש בהם והלא התירו לזמר שירות ותשבחות בפה על היין אבל לא בכלי זמר ושירות ותשבחות היינו כשירת הבקשות ופיוטים ואעפ''כ אסור לדעת מרן בשאר ימות השנה ולדידן בימי העומר ואבל.

ואם באנו להתיר יש להתיר לשמוע שירי עצב כמו שירים על השואה או בט' באב ללוות את המקוננים בחלילים או בשאר כלים, כי אין זה שיר אלא קינה, והמנגינה יותר מעוררת לעצב ובכי, משא''כ הפיוטים אף שחלקם לעורר ערגה וצפיה לגאולה או שבח לשי''ת מ''מ הם מעוררים גם שמחה והנאה. אולם פיוטים של הימים הנוראים וסליחות המלווים בכלי שיר יתכן שיש להתיר כי שומעים אותם לא לשם שמחה אלא כדי לעורר את הלבבות לחזור בתשובה והמנגינה עושה את זה ביתר שאת. אך שירי הבקשות ופיוטים נראה שאינם בכלל זה.
אכן לפני כמה ימים הודפס ספרו החדש של אב"ד ת"א הרב אבישי טהרני שליט"א, שו"ת ווי העמודים חלק ב', ושם נדפסה תשובה זו, והעיר עליו הראש"ל שליט"א בהסכמתו המצ"ב.
 

קבצים מצורפים

  • הסכמת הראשון לציון לווי העמודים חלק ב.pdf
    2.2 MB · צפיות: 22

לביא

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

א. מש''כ לישב את המנהג שנוהגים לשמוע כל השנה שירים וא''כ רגילים בהם ואין בזה התפעלות וכו'. הנה גם מרן הגר''ע יוסף יצא לישע המנהג ואמר שאינו דומה שומע בטייפ או רדיו, לשומע מפי כלים חיים. אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור
כבודו יעיין ביבי״א ח״ה סי׳ יא, שם הרב דן ברדיו שכיוון שכח המדבר הופסק ברגע שהוקלט, ממילא הכח הנשמע הוא לאו מכחו, ומטעם זה התיר לשמוע ד״ת בבית מרחץ. והכא נמי י״ל דכל מה דגזרו חז״ל הוא כשזה בא מכח כלי המוזיקה המקורי. ודו״ק.
 

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

והכא נמי י״ל דכל מה דגזרו חז״ל הוא כשזה בא מכח כלי המוזיקה המקורי. ודו״ק.
היום השירים המוקלטים הם כלי מוזיקה מקורי כי כך רגילים להשמיע אפילו בחתונות וכמש''כ, ולכן אם באנו לחפש היתר עדיף לנו להתלות יותר בראשונים שהתירו בהדיא.
 

לביא

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

היום השירים המוקלטים הם כלי מוזיקה מקורי כי כך רגילים להשמיע אפילו בחתונות וכמש''כ, ולכן אם באנו לחפש היתר עדיף לנו להתלות יותר בראשונים שהתירו בהדיא.
לא הבנתי למה כבודו לא מסתפק וצריך ללכת למקומות אחרים, ולולא שכבודו מחפש בכח להגיד לא כמו הרב עובדיה למה צריך להתלות בדעת הרמ״א דאנן לא פסקינן כוותיה, ומה שאמרתי פשוט הוא כביעתא בכותחא.
 

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

ולולא שכבודו מחפש בכח להגיד לא כמו הרב עובדיה
אין לי שום ענין לחלוק על מרן זיע''א שאני אוהבו אהבת נפש מאז היותי נער. מרן הרב עובדיה זצ''ל היה עטרת ראשנו ומנהיג דורינו עד יומו האחרון. כאשר נפטר ברכתי בשם ומלכות 'דיין האמת' ובכיתי עליו בדמעות כמה ימים, על אף שאיני אדם רגיש במיוחד. אני מחובר מאד לדרכו בדרך הלימוד שהתווה ללכת אחר האמת ולא אחר רב מסויים או מנהג עדה וכדו', אלא אם כן זה עולה בקנה אחד עם ההלכה לפי הבנת הלומד, ולכן גם מרן זצ''ל לא מנע עצמו מלחלוק כסדר על הבן איש חי על אף שמוצאו מעירק. ובדרך זו אני משתדל להלוך.
 

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

אני מחובר מאד לדרכו בדרך הלימוד שהתווה ללכת אחר האמת ולא אחר רב מסויים או מנהג עדה וכדו', אלא אם כן זה עולה בקנה אחד עם ההלכה לפי הבנת הלומד, ולכן גם מרן זצ''ל לא מנע עצמו מלחלוק כסדר על הבן איש חי על אף שמוצאו מעירק. ובדרך זו אני משתדל להלוך.
דרכו של מרן זיע"א הייתה לא לאגור דעתו בפני איש, אבל התייעץ על הדברים שלו עם גדולי הדור. וכמו שסיפר פעמים רבות מרן הראש"ל שליט"א שהיה מתייעץ על כל הדברים שחלק על הבן איש חי עם רבו, גדול הדור ההוא, רבי עזרא עטייה, ומה שלא היה מסכים איתו, היה מוחק, למרות שלא הבין כך. ואח"כ היה מתייעץ עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול. וגם מרן הראש"ל שליט"א היה מתייעץ עם אביו הגדול. האם גם אתה נוהג כך?
 

לביא

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אין לי שום ענין לחלוק על מרן זיע''א שאני אוהבו אהבת נפש מאז היותי נער. מרן הרב עובדיה זצ''ל היה עטרת ראשנו ומנהיג דורינו עד יומו האחרון. כאשר נפטר ברכתי בשם ומלכות 'דיין האמת' ובכיתי עליו בדמעות כמה ימים, על אף שאיני אדם רגיש במיוחד. אני מחובר מאד לדרכו בדרך הלימוד שהתווה ללכת אחר האמת ולא אחר רב מסויים או מנהג עדה וכדו', אלא אם כן זה עולה בקנה אחד עם ההלכה לפי הבנת הלומד, ולכן גם מרן זצ''ל לא מנע עצמו מלחלוק כסדר על הבן איש חי על אף שמוצאו מעירק. ובדרך זו אני משתדל להלוך.
ואוסיף עוד קמעא על דברי @מורשת מרן , דמרן בעצמו היה בקי בבלי ירושלי ראשונים אחרונים, ואף שאינני בא לשלול את כבודו בכל מכל כל, כבר שמעתי מספר פעמים מפי הרב דוד שבשביל לפסוק הלכה צריך את הנ״ל (כלומר, בקיאות ב-בבלי ירושלמי וראשונים ואחרונים) ואמר בעצמו שבדור יתום זה מעטים המה, והסברא הפשוטה נותנת זאת ולא צריכה חקירה, כך שלא יצטייר שנכול לבוא לחלוק על דברי גדולי הדור בפסיקתם, אלא״כ כמובן נבוא בדרך של לימוד ולא בדרך של הכרעה ופסיקה (או לחלופין נעמול בתורה ונשאף להשיג למעלתם).

ובאמת שאין זה קשור לכאן, וגם מה שאמרת שיש לך כבוד רב, לכל אחד צריך להיות באשר הוא, וח״ו למי שאין. ומלבד מה שיש לי כבוד מצד היות מרן הגר״ע אחד מגדולי הדור הענקיים שהיו בדורנו, כבר קיבלתי מרבותיי לא לסטות מדרך מרן אפילו כמלוא נימא ולא להיות מהפוזזים למיניהם שכל יום אחר סומכים על פוסק אחר שיתיר להם, אלא להיות עם פסקי מרן באש ובמים, ללא לאות וללא פחד מהמלעיגים. ואפילו אם יש לי איזושהי השגה אין לי כי אם לבוא מצד לימוד גרידא, דאפילו אם יצטייר לי חשבון בהלכה הפך מרן אלך אחריו באש ובמים, כל עוד לא הגעתי לחלק מהמעלות שלפוסק צריך להיות.

ונחזור לנידוננו, באמת שלא הבינותי איך כבודו דחיתני ועזרני לנפול, והרי כל בר בי רב יודע שהקול הבוקע מהרמקולים לא נעשה בעת השמעתם, ואיך אבוא ואומר שכוחם הוא כמו כח הכלים שהוציאו הצליל. ומלבד שיעיין מר ביבי״א שהבאתי בו דן כן את הרדיו, קשה לי מה מר רצה להוכיח מזה שבחתונות דרך להשמיע כך, דהרי דיש רבים אשר מעדיפים להזמין זמר חי בחתונות בטענה שיש בזה יותר שמחה (וכן אני עשיתי בחתונה) וא״כ מוכח מלתא דהשמעה ברמקולים אינה דומה.
 

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

אבל התייעץ על הדברים שלו עם גדולי הדור.
כשמרן היה במצרים ועסק בסוגיות חמורות ביותר האם היה לו עם מי להתיעץ על כל דבר ודבר? אלא מאי, כשאפשר להתיעץ ראוי להתיעץ לא רק עם גדולי הדור אלא עם כל ת''ח באשר הוא שיכול להאיר את העיניים. ומה גם שלא תמיד יעזור להתיעץ עם גדול הדור, כי בדרך כלל גדול הדור עסוק מאד ולא תמיד מונח היטב בסוגיא [ולשאול אותו בדרך לרכב זה לא נקרא להתיעץ]. גם ההסכמות היום על ספרי השו''ת אינם הסכמה אלא רק דברי ברכה כי אי אפשר לקבל הסכמה על כל תשובה, אלא סגי שהרב רואה שהכותב הוא ת''ח בעל הוראה ויכול להורות.
גם כאשר שנותנים הסמכה לרבנים אחר שנבחנו, זה לא על תנאי שבכל דבר ילכו להתיעץ עם גדול הדור.

בכל אופן גם אני משתדל להתיעץ עם רבנים גדולים כשאפשר. גם התכתבתי עם הרשל''צ בהווה ובעבר [לפני שהתמנה] ולא תמיד היה לו את הזמן להשיב. הבאתי פעם הערה חשובה מאד לרב דוד יוסף שליט''א על ספרו שעמד לצאת לאור, וזכיתי לקבל ממנו טלפון ודברנו קצת בענין, וגם שלחתי לו כמדומני הערות דרך המייל. אמנם בסופו של דבר הוא לא קיבל את דברי, אך מאידך גם אני לא קיבלתי את דחיותיו כי לענ''ד הם היו דחוקים.

ולסיום: יש לדעת שבכל סוגיא באשר היא בדרך כלל ישנה מחלוקת בפוסקים, ואנו רק מכריעים בראיות, סברות, ודימויים. אז מדוע אי אפשר לפסוק כדעת גדול הדור האחד אם גדול הדור האחר חולק??
 

הלוי

Active member
פעילות

5%

אֲרִיכוּת יָמִים

39%

שמעתי מספר פעמים מפי הרב דוד שבשביל לפסוק הלכה צריך את הנ״ל (כלומר, בקיאות ב-בבלי ירושלמי וראשונים ואחרונים) ואמר בעצמו שבדור יתום זה מעטים המה,
לא שבקת חיי לכל ביריה. דכמה ת''ח יש לנו בדור שבקיאים בירושלמי חוץ מרבי חיים קנייבסקי, ואם יש עוד, הם לא מפורסמים שנוכל להגיע אליהם. כמו כן לא שמענו אף פעם שכדי לקבל סמיכת היתר הוראה צריך לדעת את כל הבבלי והירושלמי. ומי הוא זה שיכול להיות בקי בכל הראשונים והאחרונים. הלא אפילו מרן זיע''א שכל רז לא אניס ליה היו דברים שנשמטו ממנו.
אלא ודאי שדברי הרב דוד שליט''א נאמרו על דרך גוזמא, שהרי גם הוא פוסק הלכות בספריו ופעמים גם חולק על מרן זיע''א, כי העיקר הוא לימוד הסוגיא והיקפה בבבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים על הסוגיא. ולא צריך להיות בקי בהלכות בכורות גרות וכלאי הכרם כדי לפסוק בהלכות קידוש והבדלה.

ונחזור לנידוננו, באמת שלא הבינותי איך כבודו דחיתני ועזרני לנפול, והרי כל בר בי רב יודע שהקול הבוקע מהרמקולים לא נעשה בעת השמעתם, ואיך אבוא ואומר שכוחם הוא כמו כח הכלים שהוציאו הצליל.
כונתי שהרמקול עצמו נקרא כלי שיר וזה בכלל 'משמיעי קול' שכתב השו''ע [סי' תקס ס''ג] וכמש''כ בפסקי תשובות ע''ש.
 

קורסיה

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

79%

כונתי שהרמקול עצמו נקרא כלי שיר וזה בכלל 'משמיעי קול'
הן אמת שכך כתוב רבים מפוסקי זמנינו
אך הרב ביחוה דעת צירף דעת המאירי שהתיר גם כלי נגינה בשירות ותשבחות להשי"ת

אפשר להסביר ע"פ הרב פעלים הידוע, שגם אם נראה לנו ברור שדבר מסוים שהתחדש בדורות האחרונים היה בתקופת חז"ל והיו אוסרים אותו
בכל זאת כיון שלא היה בזמן חז"ל א"א לאסור

ואפשר להוסיף, שגם הרב לא התיר בשופי אלא מי שמקל יש לו ע"מ לסמוך
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

גם ההסכמות היום על ספרי השו''ת אינם הסכמה אלא רק דברי ברכה כי אי אפשר לקבל הסכמה על כל תשובה, אלא סגי שהרב רואה שהכותב הוא ת''ח בעל הוראה ויכול להורות.
במחילה, הסכמות אינם מעידות מאומה על המחבר, שראוי להורות וכד', אלא "רק" באות כעידוד. ותול"מ.
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

בכל אופן גם אני משתדל להתיעץ עם רבנים גדולים כשאפשר. גם התכתבתי עם הרשל''צ בהווה ובעבר [לפני שהתמנה] ולא תמיד היה לו את הזמן להשיב. הבאתי פעם הערה חשובה מאד לרב דוד יוסף שליט''א על ספרו שעמד לצאת לאור, וזכיתי לקבל ממנו טלפון ודברנו קצת בענין, וגם שלחתי לו כמדומני הערות דרך המייל. אמנם בסופו של דבר הוא לא קיבל את דברי, אך מאידך גם אני לא קיבלתי את דחיותיו כי לענ''ד הם היו דחוקים.
אוכל להוסיף, מה שהרב @הלוי לא יכול לכתוב על עצמו. שבא' מספריו הרב דוד מזכיר את הערת הרב @הלוי. דבר נדיר בספריו.
 

יי"ש

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

אוכל להוסיף, מה שהרב @הלוי לא יכול לכתוב על עצמו. שבא' מספריו הרב דוד מזכיר את הערת הרב @הלוי דבר נדיר בספריו.
אם יורשה לשאול, היכן?
במחילה, הסכמות אינם מעידות מאומה על המחבר, שראוי להורות וכד', אלא "רק" באות כעידוד. ותול"מ.
נכון. וידוע כן בשם מרן זיע"א
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

תשובת הגאון רבי אבישי טהרני שליט"א אב"ד בית הדין הרבני לענייני גרות.
מתוך תשו' כ"י.
לגבי "ספיה"ע", איני מבין בכלל מה צריך לכתוב תשובה האם מותר לשמוע שירים שקטים וכד'. הרי אין מקור אחד לאסור זאת. ואפי' מוזיקה שמחה אין מקור לאסור, אלא נוהגים לא לשמוע מחמת שכ' המג"א שאין לעשות ריקודים ומחולות. ואיסור שמיעת שירים קצביים, הוא בבחינת גזירה לגזירה. ודי לנו בזה ומנין להביא איסור לשמיעת שירי שקטים.
אכן לפני כמה ימים הודפס ספרו החדש של אב"ד ת"א הרב אבישי טהרני שליט"א, שו"ת ווי העמודים חלק ב', ושם נדפסה תשובה זו, והעיר עליו הראש"ל שליט"א בהסכמתו המצ"ב.
לא העיר עליו בזה בכלל, אלא רק על שירים קצביים בער"ש.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
מ

מוישי ס"ט

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

לגבי "ספיה"ע", איני מבין בכלל מה צריך לכתוב תשובה האם מותר לשמוע שירים שקטים וכד'. הרי אין מקור אחד לאסור זאת. ואפי' מוזיקה שמחה אין מקור לאסור, אלא נוהגים לא לשמוע מחמת שכ' המג"א שאין לעשות ריקודים ומחולות. ואיסור שמיעת שירים קצביים, הוא בבחינת גזירה לגזירה. ודי לנו בזה ומנין להביא איסור לשמיעת שירי שקטים.

לא העיר עליו בזה בכלל, אלא רק על שירים קצביים בער"ש.
עיין בהסכמת הראש"ל שם. שחלק עליו בעניין באופן כללי.
 
חלק עליון