תשובה להתיר לשמוע שירי בקשות קונצרטים ופיוטים בעומר.

[איש תם]

עיין בהסכמת הראש"ל שם. שחלק עליו בעניין באופן כללי.

עי בהסכמת הראש"ל שחלק עליו רק בזה.
וכן מבואר בילקו"י ספיה"ע תמב-תמג בהע', ע"ש.

 

[יי"ש]

לגבי "ספיה"ע", איני מבין בכלל מה צריך לכתוב תשובה האם מותר לשמוע שירים שקטים וכד'. הרי אין מקור אחד לאסור זאת. ואפי' מוזיקה שמחה אין מקור לאסור, אלא נוהגים לא לשמוע מחמת שכ' המג"א שאין לעשות ריקודים ומחולות. ואיסור שמיעת שירים קצביים, הוא בבחינת גזירה לגזירה. ודי לנו בזה ומנין להביא איסור לשמיעת שירי שקטים.

בשאר ימות השנה בקושי התירו

 

[איש תם]

בשאר ימות השנה בקושי התירו

אה"נ, אבל מה ההבדל ביניהם?

 

[דוד- ארגון מתיקות התורה]

תשובת הגאון רבי אבישי טהרני שליט"א אב"ד בית הדין הרבני לענייני גרות.
מתוך תשו' כ"י.

אי אפשר לשלוח זאת כקובץ פשוט אין לנו אפשרות לפתוחקישורים או ידוע למישהו פיתרון לכך(קורה תמיד מפסידים תשובות)

 

[אוהב את המקום]

אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור.

אין זו הערה כלל, כי הרמקולים הגדולים בהם משתמש התקליטן הם ככלי שיר. אבל אם תוריד לו את כלי ההגברה המקצועיים, ובמקום זה תניח נגן MP3 עם רמקול קטן כפי שמצוי שאנשים לוקחים לטיולים, אף אחד לא יקום לרקוד.

 

[עובר ושב]

אני קבלתי מכתב ממרן הראשון לציון בעניין

חזק וברוך, אך הוא לא כתב דבר ברור, אלא ליקט דברי האחרונים. ואביו מרן הגר"ע יוסף כתב דברים ברורים יותר, ראה בספר "שיעורי הראש"ל" (ח"א עמ' ל"ד ד"ה בענין) "בענין מכשירי הטייפ והרדיו שבהם שומעים שירים, מותר הדבר, כיוון שאין רואים את כלי הזמר, כי כידוע עיקר השמחה היא במראה העיניים, כשרואה את הלהקה ושומע התזמורת, אז שמחתו שלמה ואסור, אבל בטייפ וכיו"ב מותר, כן כתבו הפוסקים האחרונים".

וכן לגבי ימי הספירה נקט בחזו"ע יו"ט לשון של "נכון להחמיר" (לגבי מוזיקה באופן כללי, אולי כוונתו לכלי שיר ממש).

 

[עובר ושב]

מש''כ לישב את המנהג שנוהגים לשמוע כל השנה שירים וא''כ רגילים בהם ואין בזה התפעלות וכו'. הנה גם מרן הגר''ע יוסף יצא לישע המנהג ואמר שאינו דומה שומע בטייפ או רדיו, לשומע מפי כלים חיים. אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור.

דבריו פשוטים וברורים, כי כל האנשים רגילים לשמוע בביתם או במכוניתם שירים במשך כל שעות היום, ואף אחד לא רוקד מזה (ויש לציין שהמנהג המקורי שהובא ברמ"א הוא "ריקודים ומחולות" המוניים). וממילא מהיכי תיתי לאסור.

ומה שניסית לדחות שמביאים תקליטן ואנשים רוקדים, אין זה כלום, שהרי הוא משתמש במערכת רמקולים ומגברים וכו' שהם ככלי שיר, והוא עומד על גביהם עם תפאורה וכו', וכל זה הוא המביא לידי ריקוד, אבל אם אדם יערוך שמחה ויביא נגן MP3 עם מערכת סטריאו ביתית, בווליום סביר שכל אדם סביר שומע בביתו, בוודאי שאף אחד לא יקום לרקוד.

 

[עובר ושב]

לגבי שמיעת פיוטים בכלי זמר לענ''ד אע''פ שאין שירים אלו מולידים ריקוד מ''מ שמחה והנאה יש בהם

המנהג במקורו, שהוא המג"א, דיבר על מניעת שמחה ציבורית מופגנת כמו ריקודים ומחולות, ולא על "מיעוט תענוג" כמו שאסור להושיט אצבעו במים ביום כיפור. וממילא לא קרב זה אל זה. דלא נאסרה "שמחה" בימי הספירה (וגם לאחר י"ז בתמוז לא נאסר תענוג אלא ברכת שהחיינו, והחל מר"ח אב ממעטים קצת בשמחות גדולות כמו נישואין, ובשבוע שחל בו בתספורת וכביסה).

וא"כ מהיכי תיתי להמציא "איסורי הנאה" בימי בין המיצרים.