עי בהסכמת הראש"ל שחלק עליו רק בזה.עיין בהסכמת הראש"ל שם. שחלק עליו בעניין באופן כללי.
וכן מבואר בילקו"י ספיה"ע תמב-תמג בהע', ע"ש.
עי בהסכמת הראש"ל שחלק עליו רק בזה.עיין בהסכמת הראש"ל שם. שחלק עליו בעניין באופן כללי.
בשאר ימות השנה בקושי התירולגבי "ספיה"ע", איני מבין בכלל מה צריך לכתוב תשובה האם מותר לשמוע שירים שקטים וכד'. הרי אין מקור אחד לאסור זאת. ואפי' מוזיקה שמחה אין מקור לאסור, אלא נוהגים לא לשמוע מחמת שכ' המג"א שאין לעשות ריקודים ומחולות. ואיסור שמיעת שירים קצביים, הוא בבחינת גזירה לגזירה. ודי לנו בזה ומנין להביא איסור לשמיעת שירי שקטים.
אה"נ, אבל מה ההבדל ביניהם?בשאר ימות השנה בקושי התירו
אי אפשר לשלוח זאת כקובץ פשוט אין לנו אפשרות לפתוחקישורים או ידוע למישהו פיתרון לכך(קורה תמיד מפסידים תשובות)תשובת הגאון רבי אבישי טהרני שליט"א אב"ד בית הדין הרבני לענייני גרות.
מתוך תשו' כ"י.
אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור.
אני קבלתי מכתב ממרן הראשון לציון בעניין
מש''כ לישב את המנהג שנוהגים לשמוע כל השנה שירים וא''כ רגילים בהם ואין בזה התפעלות וכו'. הנה גם מרן הגר''ע יוסף יצא לישע המנהג ואמר שאינו דומה שומע בטייפ או רדיו, לשומע מפי כלים חיים. אולם כיום שכלים אלו השתכללו ביותר ודאי שאין טעם זה מספיק, והראיה, שאנשים מזמינים לארוע תקליטן שמשמיע שירים דרך המחשב באיכות גבוהה וכולם שמחים ורוקדים, וברור.
לגבי שמיעת פיוטים בכלי זמר לענ''ד אע''פ שאין שירים אלו מולידים ריקוד מ''מ שמחה והנאה יש בהם