• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ניסיך שבכל עת חרבות ברזל

קראתי סיפור יפה על ניצולה ממסיבת הטבח,
ואכתוב אותו בקצרה ממש לטובת חברי פורום מרן,
זוג חילונים מנוערים מכל זיק של רוחניות,
נישאו במז"ט (?) חודש לפני המתקפה הארורה - ביום שמחת תורה,
והנה האישה לקראת יום כיפור, החליטה לשמור את שבת שובה
אבא שלה ובעלה התנגדו וניסו בכל כוחם להניא אותה מכך,
ולמרות זאת למרות ההתנגדויות שסבבו אותה, היא התעקשה לשמור את השבת,
וכך היה, היא שמרה את השבת מתוך מסירות נפש, ומנגד בעלה לא..

כעבור חודש..
הזוג היו במסיבה.... הם ברחו ברכב אבל המחבלים הארורים ריססו אותם,
בעלה נרצח במקום, אבל היא נצלה בנס, חתיכת נס.. (סיפור שלם..)

אותה ניצולה שמספרת את סיפור ההצלה שלה,
אומרת בריש גלי שהשבת שובה ששמרה חודש לפני כן,
היא זו ששמרה עליה במתקפת הרצח,
וב"ה מכאן ואילך קיבלה על עצמה לשמור שבת

מה אומרים?
סיפור נחמד מני מאות.
תיאור שחוזר על עצמו במאות ויראציות, מאנשים שונים,
מה שמלמד אותי באופן אישי, שגם בתוך התופת והכאב,
התגלה ניצוץ של אור,
האור שבקצה המנהרה!
 
אה שכחתי עוד סיפורון...
בחור שהתחיל להתחזק בשמירת מצווות זמן קצר לפני מתקפת הפתע,
קיבל הצעת עבודה בתור מלצר/ברמן במסיבה הארורה,
המסיבה אמנם נערכה בשבת, והבחור התחזק קצת במצוות,
אבל לגבי שמירת שבת הוא לא היה סגור על זה,
לייתר דיוק היה סגור עליה רק בלי כל ל"ט מלאכותיה..
הוא די התלבט ע"ע אם לקבל את ההצעה להרוויח כסף, או לנוח באותו יום,
ובסוף בסוף מה שהכריע אצלו לדחות את ההצעה זה בגלל שזה בשבת,

בתכלס מה שקרה,
שכסף הוא לא הרוויח, חיים ועוד איך..!

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
 
נערך לאחרונה:
יש שטוענים שהנס היה אחרת. והסיפור האמיתי היה כך. ביום רביעי שלאחר שמח"ת, בזמן שהדרום עוד שרץ מחבלים הגיעו שני מחבלים על אופנועים לשער הראשי של הישוב, כאשר ראו שהשער נעול הם המשיכו לכניסה השניה בה אין שער. הנס היה שהמחבלים נצפו באבטחה של הישוב ומיד הקב"ט העביר את ההודעה לגורמים הרלוונטים וכבר בצומת הקרובה חוסלו המחבלים, בסיעתא דשמיא.
 
יש שטוענים שהנס היה אחרת. והסיפור האמיתי היה כך. ביום רביעי שלאחר שמח"ת, בזמן שהדרום עוד שרץ מחבלים הגיעו שני מחבלים על אופנועים לשער הראשי של הישוב, כאשר ראו שהשער נעול הם המשיכו לכניסה השניה בה אין שער. הנס היה שהמחבלים נצפו באבטחה של הישוב ומיד הקב"ט העביר את ההודעה לגורמים הרלוונטים וכבר בצומת הקרובה חוסלו המחבלים, בסיעתא דשמיא.
הבחורים היו אז בישיבה?
 
אגב טנקים (נמרים ליתר דיוק).
היום סיפר לי מישהו מחברי צח"י במושב כי בקיבוץ סעד התנהלו קרבות מבעד לשער (השער לא ניתן היה לפתיחה בגלל השבת) ותוך כדי ניהול הקרב, הגיח מאי שם טנק (לא ידוע מי הוא ומהיכן נשלח) ותקף קבוצה גדולה של מחבלים שעמדה ליד השער, והשאר ברחו.
סיפור אחר על נהג טנק שנתקל בהם. והמחבלים הארורים בשיטת הלחימה שלהם היתה להתקרב לטנק עד שלא יוכל לירות עליהם, הנהג דרס את חלקם ועל חלקם ירה בנשק שהיה לו.
לפתע הטנק נתקע, ואז החיילים יצאו החוצה, ותוך כדי הקרב, נגמרה לו התחמושת. מבלי לאבד עשתונות, הוא ניגש לרכב של המחבלים ולקח משם שרשרת כדורים והמשיך בקרבות, עד שחוסלו כולם
הובא בגיליון ניסים של הידברות
 
יש שטוענים שהנס היה אחרת. והסיפור האמיתי היה כך. ביום רביעי שלאחר שמח"ת, בזמן שהדרום עוד שרץ מחבלים הגיעו שני מחבלים על אופנועים לשער הראשי של הישוב, כאשר ראו שהשער נעול הם המשיכו לכניסה השניה בה אין שער. הנס היה שהמחבלים נצפו באבטחה של הישוב ומיד הקב"ט העביר את ההודעה לגורמים הרלוונטים וכבר בצומת הקרובה חוסלו המחבלים, בסיעתא דשמיא.
למה הם לא נכנסו לשער השני שהוא לא נעול? זה במרחק של חצי דקה נסיעה...
בצומת הקרובה שתועדו שחוסלו מחבלים זה בתחנת המשטרה ברהט,שזה 10 דקות נסיעה משם, וזה אחרי שהם הרגו את מפקד המשטרה הערבי במקום.
 
חזור
חלק עליון