• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ניסיך שבכל עת חרבות ברזל

היה חייל אחד שהתפלל מנחה באמצע שדה הקרב, ולכן הוא פנה לכיוון שצריך להתפלל וזה היה הפוך מהכיוון שהחיילים ישבו. (כלומר, שהגב של החיילים שישבו היה לכיוון מסויים, והחייל קם להתפלל לאותו כיוון), ומאותו כיוון שאליו הוא פנה יצא מחבל מתוך האדמה, ובזכות זה שהוא היה לכיוון הזה הם ירו עליו.
נס בעזה: כך תפילת מנחה הצילה פלוגת לוחמים - בפוסט שפרסם בפייסבוק (שלישי שעבר), גולל הרב זאביק הראל, רב אולפנת צביה חפץ חיים, נס שקרה עם גיסו מלכיאל בן יוסף, לוחם מילואים, וחבריו לפלוגה, במהלך הלחימה בעזה.

"היה לנו נס!" פתח הראל בפוסט בפייסבוק, "גיסי, מלכיאל בן יוסף נמצא בעזה. אתמול הוא היה עם פלוגת המילואים שלו באיזור שכבר טוהר ממחבלים ושדחפורים הרסו שם את התשתיות. "היה להם הפוגה של כמה דקות וכולם התיישבו לנוח. גיסי שראה שהשמש שוקעת ניצל את ההפוגה להתפלל תפילת מנחה". הגיס מוסיף ומספר: "הוא הסתובב להתפלל לכיוון ירושלים בעוד שכל החיילים ישבו עם הגב לכיוון הזה. בעודו בתוך תפילת שמונה עשרה הוא פתאום רואה להפתעתו שעולה מהקרקע מחבל עם R.P.G כנראה מפיר מנהרה שלא התגלה. "גיסי מספיק לתת צעקה לכל החברים ויורה לעבר המחבל החברים הצטרפו אליו לירי וחיסלו את המחבל". הראל מוסיף ומתאר את ההתרגשות שפשטה בלוחמים: "היתה התרגשות גדולה בפלוגה. החברה 'עפו' על מלכיאל שהציל את כולם והחברה של הפלוגה קיבלו על עצמם שמחר כולם עוצרים להתפלל מנחה". (ככר השבת)​
 
גם בהידברות במדור כוחות הביטחון הביאו סיפור השגחה נפלא על חייל שהעיף קופסת טונה מעושנת, וזה נפל בתוף פיר מנהרה וזה שרף את הנפץ שהיה שם והתפוצץ על המחבלים.
שם זה מסופר באריכות.
הנה הסיפור בגירסת הרב אלקריף
 
גם בהידברות במדור כוחות הביטחון הביאו סיפור השגחה נפלא על חייל שהעיף קופסת טונה מעושנת, וזה נפל בתוף פיר מנהרה וזה שרף את הנפץ שהיה שם והתפוצץ על המחבלים.
שם זה מסופר באריכות.
לא נשמע אמין במיוחד
 
מג"ד שלחם בעזה וחבר הקבוצות, מעוז שוורץ מספר:

*בישיבה המרכזית של גור... מסתבר שכן.*

*"וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃"*

"שלום מעוז מדבר___מבית המדרש הגדול של גור בירושלים"
"אהלן. נראה לי שיש לך טעות במספר"
"לא, אין לי טעות. אני יודע בדיוק למי התקשרתי. אנחנו רוצים שתבוא להעביר שיחה ל 100 אברכים בבית המדרש"
"אתה סגור על זה? אני מג"ד במילואים, כן?!"
"אני יודע היטב במי מדובר ואנחנו רוצים לשמוע. תבוא!"

אז נסעתי. זה סיקרן אותי מאוד וגם חשבתי שיותר מ 30 אברכים שגם חלקם בטח יצאו באמצע השיחה לא יהיו יותר מידי.
חשבתי וטעיתי בענק!
האולם היה מלא מפה לפה (ולא כמו שרואים בתמונות). ישבו לשמוע את השיחה בין 400 ל 500 אברכי גור.

על מה דיברתי?
על הגיוס בצו 8 ושבעיני זה נס אחד גדול
על הנתינה האין סופית של לוחמי וחיילי צה"ל
על גבורת לוחמינו בשדות הקרב
על הגדוד שלי במילואים ועוד ועוד...
וכן...גם על איך בעיני במיוחד בתקופה הזאת נכון לכוון כשלומדים "מזומנים" בגמרא ('מזומנים' = ביטוי בעולם הישיבות של "גור" ללימוד מאות דפי גמרא בעל פה. יש לזה ערך עצום והלוואי עלי).

תודה שהזמנתם, שהקשבתם, שחלקכם הזילו דמעה, שצחקנו יחד ושליוויתם אותי לרכבי בחזרה מתוך אמירת תודה אישית וכללית לכל חיילי צה"ל ואת הבעת ההערכה העצומה!
*"וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד..."*

נ.ב יש לי את התמונה אם זה משנה
 
תעלה אותה
בלילה בעזרת ה'

הנה עוד משלוח

*שלום. בצלאל גואטה מפרסם סיפור חזק*

נסעתי לכוכב יעקב, לנחם את משפחת שרביט על נפילת בנם סרן הראל הי"ד.
משפחת שרביט היא משפחה שורשית, עם עמוד שדרה מברזל יצוק,
הראל הוא חלק מהחברים שמגיעים ללמוד וללמד בכולל אליהו,
כולל שקרוי על שם סבא של הראל,
סבא אליהו.
במהלך הניחום הגיעו הרבה אנשים וסיפרו על הראל הרבה סיפורים, שאם נשזור את כולם הם יהיו שרשרת אחת ארוכה של גבורה וחתירה לאמת.
אנסה לכתוב את אחד הסיפורים-
הגיע אדם שהיה בעבר במילואים יחד עם הראל,
הוא סיפר שערכו להם תרגיל יחד עם המח"ט, מגד"ים וכל הקצינים.
התרגיל הלא היה תרגיל פיזי,
אלא תרגיל מתודי.
מה ז"א?
ז"א כולם יושבים בחדר, וחלק מהחיילים מדמים סיטואציה של אירוע שיכול להתרחש במציאות, ואז כולם יושבים ועושים דיון על האירוע ואיך נכון להתנהל באירוע כזה.
מהלך האירוע-
חיילים יוצאים לפעילות מבצעית ועוצרים מחבל שביצע פיגוע.
הם שמים לו אזיקים ומכסים לו את העיניים.
תוך כדי האירוע המחבל מבקש כוס מים וסיגריה.
אחד מהשחקנים שמשחק את החייל אומר לו אתה מחבל לא מגיע לך לשתות ונותן לו סטירה, והחייל השני רוצה לאפשר לתת למחבל מה שהוא מבקש.
לאחר מכן המחבל מבקש להתפנות והחייל שוב אומר לו שיעשה במכנסיים ולא מגיע לו שירותים כי הוא מחבל, והחייל השני שוב רוצה לאפשר.
עכשיו הבמה עוברת אל כל היושבים בקהל ושואלים אחד אחד איך נכון להתנהל בסיטואציה.
מטרת ההצגה היתה להטמיע כיוון מחשבה של הומניות ודאגה למחבל.
וכך היושבים בקהל שיתפו פעולה עם הכיוון.
רק הראל קם ואמר-
מה פתאום! המחבל הזה ביצע פיגוע לפני רגע! למה שאני ידאג לו?!
ככה מול המח''ט ומול כל הדרג הפיקודי הוא קם ואמר שלדעתו המחבל הזה צריך למות ובכלל לא צריך לדאוג לו!
ואז המשיך ואמר- תדע לך שכל מי שבחדר באמת חושב כמוני אבל אף אחד לא קם ואומר את זה.
המח''ט קם ואמר להראל- אם אתה לא יוצא מהאולם אז אתה מודח מפיקוד
הראל ענה- אני לא אצא מהחדר ואני גם לא אודח מפיקוד.
ואז הראל המשיך וצעק בחדר-
אני יודע שכולם פה חושבים כמוני!
מי שחושב כמוני שיקום עכשיו!
אף אחד לא קם.
המח''ט שוב פנה אל הראל ואמר לו-
נו, סיימת את ההצגה שלך?
עכשיו צא החוצה!
ואז הראל פנה שוב לקהל
אל תפחדו אני יודע שאתם חושבים כמוני!
ואז פתאום קם אחד מהמפקדים ואמר-
גם אני חושב ככה
ואז קם עוד אחד
ועוד אחד
עד שרובם קמו ואמרו שהם חושבים כמו הראל וזה מה שנכון לעשות.
אז הראל פנה אל המחט ואמר לו:
כבוד המח''ט, הנה תיראה, זה מה שהחיילים שלך חושבים באמת.
גבורה זה לא רק לצאת להלחם בעזה
גבורה זה לדבוק באמת ובמוסר
לעמוד איתן ולדבר את האמת הזו
מול כל המתנגדים שיש
לא לפחד מאף אדם חוץ מבורא עולם.
 
שלום רב.
באמת התפלאתי שהביאו לשם הרצאה על הצבא ושאלתי את חבריי מחסידי גור והבהירו לי שהם לא משועממים וביום רגיל אם היה מגיע לא בטוחים שהיה מנין של מקשיבים ופשוט הביאו אותו ביום הניטל [יום חגיהם - המנהג הוא שלא לומדים אז משום שהתורה מגיעה לסיטרא אחרא או משהו כזה] ולכן הציבור הגיע בהמוניו כי לא יכלו ללמוד או לעשות 'מזומנים'.
 
חזור
חלק עליון