• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

ניסיך שבכל עת חרבות ברזל

בא וראה עד היכן מגיע כוחו של ר' זושא:

השבוע, באחד מלילות עזה הארוכים והנפיצים, סיפר לי לוחם מהגדוד שאמא שלו מצאצאי ר' זושא. 'אל תיראה אותנו ככה... בלב אנחנו מאמינים... משתדלים לעשות קידוש.. ואוהבים...'
התפעלתי.
- 'ומשהו מר' זושא נשאר לכם?' שאלתי.
- 'כן! יש לנו מגילת אסתר, בכתב ידו של ר' זושא (!!!)'
- בכתב ידו ממש? מלפני 250 שנה? שאלתי, כבר לא הייתי בטוח שאנחנו מדברים על אותו ר' זושא.
- 'כן, כל פורים אנחנו מתאספים כל המשפחה לקרוא ממנה!...'
חשבתי לעצמי שזה מדהים, אבל מעניין במה זכו אותה משפחה שספק יודעת במה זכתה, אולי באחת מהחסידויות ינהגו בה יותר כבוד והדר..

- 'אתה יודע', אמרתי, רציתי שידע איזה אוצר מונח בידיהם, 'לדעתי אתם יכולים למכור אותה בעשרות אלפי שקלים!'
- 'בטח אני יודע', סיפר, 'לפני כמה שנים הגיעה אלינו משלחת מכמה אדמורי"ם וביקשו לקנות את המגילה. אבא שלי קיבל אותם בחום אבל אמר שהוא מצטער, המגילה לא למכירה.
אחד האנשים הוציא צ'ק ורשם בו 10 מליון דולר... זו היתה תקופה קשה להורים שלי מבחינה כלכלית, אבל אבא שלי לא חשב לרגע ואמר שוב, אני מכבד אתכם מאוד, אבל המגילה לא למכירה...'

השי"ת ידע אצל איזה יהודי לגלגל את הכתבים של ר' זושא... בטח גם קדושת ר' זושא שרתה עליו...

מי כעמך ישראל!
1705187314064.png
 
ינון מגל מפרסם:
היי ינון
אני תותחן בצוות שיריון ביחידה מיוחדת שנלחמה כתף מול כתף עם פלוגה א מגדוד 46 חטיבה 401.
בזמן מתקפה בשכונת דראג תופאח צוות של הD9 דיווח על 4-5 מחבלים לבושים שחור רצים עם מטולי rpg ברחוב שרצו לאגף אותנו.

הפעלתי את המצלמה ונכנסנו לרחוב לחכות להם בצד השני. בזמן הסריקה בעינית תותחן נכנס לי בצפע תותחן הפרצוף שלו עם הזקן והכובע על הראש, מחזיק את המטול RPG.
השמדנו אותם לפני שהם ירו. ברוך ה'
 
"קבעו שעה עם טיימר"
סוכלה מזימת חמאס לפגוע בעולים להילולת הבאבא סאלי
חמאס פרס יותר מ-40 משגרי רקטות שכוונו לעבר העיר נתיבות, לאותם משגרים הוצמד טיימר לשעה מסוימת שבה אמור היה השיגור לצאת לפועל. אולם לוחמי צה"ל הגיעו אל אותם משגרים לפני כן והשמידו אותם. בכך ניצלו אלפי מתפללים ממוות ומפציעה

לאורך היום כולו מאז אמש עולים רבבות עמך בית ישראל לציונו של סידנא באבא סאלי זי"ע במלאות ארבעים שנה להסתלקותו לשמי רום בד' שבט.
באתר 'מאקו' מדווח העיתונאי שי לוי כי חמאס שידע על ההילולא ההמונית המתוכננת, התכוון לפגוע באלפי הבאים להשתטח ולשם כך כיוון לפחות 40 משגרי רקטות, אלא שבחסדי שמים מזימתם סוכלה בידי לוחמי חטיבת הצנחנים במילואים 646 'שועלי מרום' שהגיעו לאותם משגרים והשמידו אותם מבעוד מועד.
מפקד החטיבה אל"מ אלעד שושן אמר ל- mako: "השמדנו את המשגרים לפני שהם מימשו את תכניתם", והוסיף, "50 אחוז מסד"כ חמאס יצא מכשירות והשמדנו תשתית מנהור שעבדו עליה למעלה מעשור".
"הם פרסו עשרות משגרים שקבעו שעה עם טיימר כדי לשגר ממש בזמן ההילולה של הבאבא סאלי. ביצענו לשם פשיטה, סיכלנו את המטח והשמדנו את המשגרים", ציין שושן.
יצוין כי אמש מוצ"ש, נפלה רקטה בשטח פתוח בסמוך מאוד לעיר נתיבות. אולם לפי המדיניות לא הופעלה התרעה בעיר. המקרה התרחש כאשר במתחם הציון נוכחים אלפי מתפללים.​
 
שלום.

שי לוי: אסון גדול נמנע בהילולת הענק שנערכה אתמול בנתיבות לאחר שלוחמי חטיבת הצנחנים במילואים 646 "שועלי מרום" הגיעו למשגרים שכוונו ישירות אליה והשמידו אותם. "הם פרסו עשרות משגרים עם טיימר כדי לשגר ממש בזמן ההילולה", מציין מפקד החטיבה.

ברוך ה' , נס גדול.
 
(עשיתי שיעורי בית מגד זה מפקד גדוד ומחט זה מפקד חטיבה. לא יודע מי גדול ממי ומה ביניהם אבל לפחות פתרנו את הר''ת)
שלום.

*סיפור חשוב מרב גדוד שלחם בעזה.*


לפני הכניסה הראשונה שלנו, שבת פרשת לך לך, הייתה שיחה של המג"ד ולאחריה המח"ט אמור לדבר. נגשתי מראש למג"ד, קיבוצניק שמימיו לא הניח תפילין, ללא שום קשר למסורת מלבד ציניות ואנטי, וביקשתי ממנו לערוך תפילה לפני יציאה לקרב באותו מעמד. להפתעתי הוא הסכים, אם כי לא בהתלהבות יתירה.
אחרי שסיים לדבר הוא הזמין אותי, וכשעליתי לבמה (זה היה באודטריום של גבעת ברנר) הוא דיבר איתי בצד ואמר לי שהמח"ט קצת מתעכב ושאמשוך את הזמן. אתה יודע, הוא אומר לי, תגיד איזה משהו, תשיר כמה שירים.
מצאתי את עצמי בזמן במה מול כל הגדוד במשך 20 דקות. התחלתי עם דברי חיזוק על הזכות ההיסטורית העומדת לפנינו, דברתי על המילים האחרונות של משה רבינו שקראנו בשמחת תורה בעת פתיחת המלחמה "ואתה על במותימו תדרוך", המשכתי עם מלחמת הצדק של אברהם אבינו, אמרתי תפילת יציאה לקרב, מי שברך לחיילי צהל, תפילת הדרך, שרנו עם ישראל חי, אל תירא ישראל ומחשבות טובות. תוך כדי אני מסתכל על המגד והוא מסמן לי להמשיך, עד שהמחט יגיע.
הייתה רוממות רוח ועוצמות שאת ההדים עליהם שמעתי עוד הרבה אחרי. ולא שמעתי אפילו מילה אחת של תלונה על הדתה... אשריכם ישראל!
 
שלום. עוד סיפור חשוב מרב גדוד

הייתי רב גדוד 906 של ביסל"ח. ביום אחד שהסתובבתי בקדמית של צק"ח 188 (צוות קרב חטיבתי) , פונים אלי שני חיילי מילואים בלי כיפה ואחד מהם גם מלא קעקועים, ואומרים לי "הרב, אנחנו רוצים להכניס ספר תורה לעזה". אמרתי לעצמי, זה לא דבר פשוט לעשות את זה, אך מצד שני לא רציתי לכבות את ההתלהבות שלהם. אז התחלתי לדבר איתם, ופתאום עלה לי רעיון, שאפשר להביא ספר תורה לשטחי הכינוס, כאשר חיילים יוצאים מעזה. שם זה לא מסובך כל כך. וכך היה. תיאמתי עם אחד מהם שייקח את הספר, יאסוף אותי ושנרד לשטחי הכינוס. בבוקר הוא מגיע אלי, כולו מרוגש ודומע, ואומר לי "הרב, אני לא יודע מה קורה לי, מהרגע שהספר תורה נכנס לרכב, אני לא מפסיק לדמוע. השאירו אותי שבתות בבסיס, סגרתי שבועות שלא ראיתי בית, ולא בכיתי. ועכשיו אני לא מפסיק לדמוע".

כל כך התרגשתי מהמעמד הזה. איזה זכות, אשריכם ישראל !
יש כיפה, אין כיפה, קעקועים ? הנשמה היהודית מפעמת ובוערת בכל עוז לקודש ולרבונו של עולם.

אבל זה לא נגמר, מאז, למרות שהגדוד שלי סיים את הלחימה, הם ממשיכים לדחוף להכניס ספר תורה לזכות את הלוחמים שנמצאים בתוך עזה בכל יום שני וחמישי. והם הצליחו ! יצרו קשר עם רבני גדודים אחרים ומצאו את הדרך להכניס. והיום גם, למרות שאתמול חשבנו שלא תהיה כניסה ושלא יתאפשר להכניס, בסוף נמצאה דרך להכניס, והסמג"ד של גדוד 890 קרא שם לבת שלו במעמד ספר תורה, כפי מנהג ישראל!
 
אישה מרעננה שלחה
אשמח להוסיף נס מהעיניים הקטנות שלי, אני גרה ברעננה ואמא שלי מורה בתיכון דתי פה,
היום זה יום של אסיפות הורים ברחבי העיר שלנו ולכן שיחררו את כל התלמידים שעה אחת מוקדם יותר, היה פיגוע רב נפגעים, אבל יכול היה להגמר אחרת עם פגיעה בהרבה תלמידים, מצאו מחבל ליד חטיבת ביניים..

הקב״ה שומר עלינו
 
*שלום. חגי לובר מספר על קדיש עם האחים "ההם"*

לפני שבוע נפגשתי עם אחים לנשק מתוך דאגה משותפת לאחדות העם.
היה משמעותי , הקשבנו, ואפילו הגענו להבנות זהירות.

אבל לא זה הסיפור.

אחרי שעתיים הודעתי להם שאני חייב ללכת.
למה , הם שאלו.
אני צריך להתפלל ולהגיד קדיש על יהונתן.
מה הבעיה, כך האחים, תגיד פה.
פה????
מה צריך בשביל קדיש?
עשרה אנשים....גברים.
עשו גיוס המוני במשרדים , הגיעו יותר מעשרה.
מה עושים עכשיו?
תצטרכו לכסות את הראש.
שמו קפוצונים, מטפחות, וניירות עמדה ועמדו מכוסים.
תראו , אמרתי להם , צריך שותפות שלכם, אתם צריכים לענות אמן.
בכיף , הם אמרו, מתי?
קשה להסביר... יודעים מה? כל פעם שאני מרים את היד תגידו אמן.
סבבה?

וכך עמדתי , מתנחל דתי, ימני קיצוני בלב ליבו של "המוחים, חסרי האחריות" והתפללתי איתם. אמרתי קדישים ושמונה עשרה הרמתי את היד במקומות הנכונים והם, צייתנים כפי שלא היו מעולם. שאגו אמן באופן שלא היה מבייש ברסלברים באומן.

סיימתי את התפילה ואמרתי להם:

נראה לי שבשביל יהונתן שם למעלה, זה היה הקדיש הכי מתוק שאמרו עליו .

אל תהיו ציניים , יש תקוה.
 
שלום. מספר הרב ירון אדוריאן, רב גדוד שלחם בשלושת החודשים האחרונים בעזה:

אודה על האמת, מעולם לא ייחסתי חשיבות רבה לתפקיד רב הגדוד.
אני זוכר היטב שבקורס הרבנים הצבאיים שעשיתי לפני 5 שנים וחצי הגדירו שרב גדוד הוא קודם כל רב קהילה, אבל התקשיתי לראות איך זה מתורגם בפועל. נכון שגם לדאוג לחייל הדתי למניין, למזון כשר או לציצית זה דבר חשוב, אבל הגדוד בכללותו הוא לא ממש קהילה והוא בוודאי לא מחפש רב שיוביל את הקהילה שלו. קושי זה התחזק בפרט אחר השנה האחרונה, כשהמתח בחברה הישראלית סביב מסורת ישראל הגיע עד הקצה וגבר המרחק כלפי כל מה שמריח יהדות.
חשתי שהדבר נכון במיוחד כלפי הגדוד שלי, שרובו הגדול לכאורה אינו נמנה עם מגזר חובבי הדת.
אבל במלחמה הזו התחולל המהפך. פתאום הבנתי עד כמה גדוד הוא קהילה לכל דבר ועד כמה נחוצה דמותו של רב לקהילה הזו. במיוחד לאור המציאות המאתגרת והשוחקת של מלחמה ארוכה שמלווה בלא מעט משברים. האסימון נפל באופן מלא כשלפני כמה שבועות, אחרי שבע שבתות שסגרנו בצבא, עלתה אפשרות של יציאה הביתה בשבת. פניתי לסמג"ד בצד וביקשתי ממנו שאם גם ככה נצא והדבר מתאפשר, אשמח לצאת מוקדם יותר ולהגיע לפני כניסת השבת כי אני רב קהילה בתל אביב וזה יוכל להיות מאוד משמעותי שאהיה איתה בתפילה. הסמג"ד, שאינו שומר תורה ומצוות, השיב לי שינסה לעזור, אבל אז הוסיף משפט שחדר לי ללב – "חשוב לי שתדע שגם כאן יש לך קהילה, ונראה לי שכרגע הקהילה הזו צריכה אותך יותר!".
אותו סמג"ד תפס אותי לפני הכניסה הראשונה לרצועה ואמר לי - "אני מקווה שהכנת הרבה דברי תורה לחיזוק, כי אנחנו מאוד נזדקק לזה במשך הזמן הקרוב".
לאורך כל ימי הלחימה הסתובבתי יחד עם הסמג"ד, פגשתי את הצוותים השונים, ובכל מפגש כזה היה ביקוש מדהים לחיזוק רוחני.
כשסיימנו לפני שבועיים את תפקידנו לעת עתה במלחמה, ניגש אלי אחד החיילים ואמר לי שלדעתו התפקיד שלי הוא בין החשובים בגדוד, כי רק בזכות הרוח נצליח לנצח!
 
אמר יצחק: אין כאן איזה נס מיוחד, אבל כדאי להביא גם את זה, בפרט שהם שולחים לי הרבה תחשיבים שאין בהם תועלת ותוחלת

שלום. הרב אליאב תורג'מן מספר: היום זה 30 יום לנפילת חברנו האהוב כ''כ דניאל יעקב בן הרוש הי''ד
Daniel Ben Harosh

בשבעה חשבתי לעצמי - מה יעזור לנו לשאוב מהאור של דניאל?
החלטתי לנסות לעשות לימוד ש''ס משניות לעילוי נשמתו.
הגדוד היה עדיין בלחימה,
ידעתי שזה יהיה מסובך
אבל אמרתי שאני לא פטור מלנסות.. והתפללתי שיצליח.

חייל מחלקת הרבנות הרב יהושע אודרברג דאג לתרומת ש''ס המשניות, אבינעם גרובר דאג להציב אותו בעמדת הרענון בבסיס.
ברוך ה' כבר לאחר כמה שעות כמעט כל הש''ס נלקח, ובכפר הנופש באשקלון כבר הכל נלקח.

ללימוד התגייסו חיילים רבים.. לא רק מי שבאופן טבעי חשבתי שיקח לימוד..
הרגשנו שאנחנו צריכים משהו למלא בו את החלל, להתחבר ולזכור.
אפילו בני יקירי רצה להיות חלק, וסיימנו כשחזרתי מסכת מידות יחדיו.

משנה אותיות נשמה
אמרתי אתמול במעמד סיום הש''ס באזכרה, (אותו עשיתי יחד עם אח של דניאל, מיכאל הי''ו שסיים מסכת אבות)
שנראה שאולי דניאל בכלל לא צריך את זה, הוא במחיצת עליון ש'אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו.'

אבל מי שצריך את הלימוד הזה, את החיבור - זה אנחנו.
למלא את נשמותינו מאור מסירות הנפש של דניאל, מטוב החסד שלו, מהחיוך והאהבה שאפיינו אותו, ומקדושת המציאות שבה הוא מסר את חייו.

ביום הראשון שבו אנו בלי מדים באופן רשמי הייתה האזכרה הזו.
אנחנו שואבים היום מהחיבוק החיוך והלב של דניאל
להזכיר ולזכור ש'רוח עזה' חיה בנו.

עזה כמוות אהבה. אהבה שאינה תלויה בדבר..
את הרוח הזו נמשיך בעוז! אלו הם חיינו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
 

נושאים דומים בפורום

מ
  • מִשׁאָל
מעניין אותי לדעת האם במנין שלכם אמרו ביום השני (בראש השנה) את הפיוט של היום הראשון בתקיעות שופר. עת שערי רצון או הפיוט השני!
תגובות
8
צפיות
596
יצחק כהן הי"ו
יצחק כהן הי"ו
חזור
חלק עליון