• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

נסיעה לאומן

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
אינו שם אלא בחיי מוהר"ן
אבל לא יתכן שעם כזו בורות מנסים כאן לדון בדברי קוה"ק.
איך אומר מרן זצ"ל בסרטון?
אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!
הוא גם אומר "לא הגיע להיות תלמיד תלמיד תלמידיהם"..והבורות היא שלא יודעים מה כתוב בכתביו..
 
מסתמא שאתה לא חסיד ברסלב ומה לך להתערב בדברים שאתה לא מבין ולא שייכים אליך.
חסידי ברסלב רבם הוא ר' נחמן ור' נתן ויש להם עניין ללכת בראש השנה לרב שלהם ובחינה הלכתית אין בזה שום בעיה.
ולפענ"ד הסיבה העקרית שרבינו עובדיה אמר את מה שאמר כי רצה שלא ימשכו אחר חסידות ברסלב ושהספרדים ישארו ספרדים.
בדיוק מאותה סיבה שמרן התערב, הבאתי כאן את דעתו ביתר הרחבה מה הבעיה?
 
בדיוק מאותה סיבה שמרן התערב, הבאתי כאן את דעתו ביתר הרחבה מה הבעיה?
תעשה טובה לעצמך ואל תכנס בחיים של אנשים אחרים, לא כדאי לך להיכנס בגחלתן של תלמידי חכמים.
לכל השאלות יש תשובות, ולכל מימרא שאמרה ר' נחמן צריך לדעת באיזה יחס היא נאמרה ומה כוונתה האמיתית בקרב אנשי ברסלב התלמידי חכמים ולא החוזרים בתשובה הדברים ידועים, אבל אין כאן המקום להאריך בהם.
 
בס"ד
ראשית כל אבהיר, שאיני חסיד ברסלב (חסיד "אומן"), אך ראיתי עכשיו את הוידאו הזה שפורסם ממש לפני כמה ימים, ואמרתי להציגו:
אמר לא נגד, "אם רוצה לילך שילך" אבל דעתו כמו בסרטון הראשון אמר כל מי שיש לו דעת לא עושה את זה מהטעמים שהזכיר..
 
תעשה טובה לעצמך ואל תכנס בחיים של אנשים אחרים, לא כדאי לך להיכנס בגחלתן של תלמידי חכמים.
לכל השאלות יש תשובות, ולכל מימרא שאמרה ר' נחמן צריך לדעת באיזה יחס היא נאמרה ומה כוונתה האמיתית בקרב אנשי ברסלב התלמידי חכמים ולא החוזרים בתשובה הדברים ידועים, אבל אין כאן המקום להאריך בהם.
נפתח כאן שרשור בענין, הבאתי דעת מרן, אתה נכנס בחיים שלי..לצטט דעת תלמידי חכמים אין שום בעיה, תעשה לי טובה אתה..
 
פתחת פעם רפ"ב לפני שאתה 'מצטט' משם?
טעות סופר, וזו היתה הערה קטנונית, כי בהערה הראשונה שלי מובא המקור כתיקנו חיי מוהר"ן רפה, ככה מגיב מי שלא רוצה להתייחס לגופם של דברים ולא בכדי..ברפב ליקוטי מוהר"ן יש משהו אחר נגד ראשונים לגבי לדון לכף זכות אפילו רשע גמור, ורבינו יונה שם כותב אפילו עשה מצוה יש לדונו לחובה.. ואכמ"ל..
 
ברפב ליקוטי מוהר"ן יש משהו אחר נגד ראשונים לגבי לדון לכף זכות אפילו רשע גמור, ורבינו יונה שם כותב אפילו עשה מצוה יש לדונו לחובה.. ואכמ"ל..
כל מי שקצת למד בספה"ק הזה, יודע שהלשון 'לדון לכף זכות' אינה קשורה במישרין לדברי המשנה באבות הנוקטת לשון זו, כי אם במליצת לשון ובפרפאזה לדבריה. והדבר ברור, שהרי מוהר"ן אינו מצטט מהמשנה כלל. אין קשר בין דיני 'בצדק תשפוט עמיתך' והגדרים ההלכתיים שלהם, לבין הרעיון שמביע רבי נחמן בתורה רפב.

ואת דבריך:
ואפילו החסידים עצמם החרימו באותו הדור את ר' נחמן על זה ועל עוד דברים..
אתקן:
שאף אחד לא 'החרים' את רבי נחמן, מלבד המחלוקת של רבי ברוך ממעז'בוז' שאמר בפירוש שחולק עליו כדי שיהיה קיום בעולם לכזה מין חידוש, ומלבד אחד מן המפורסמים בדורו [שאין ממנו שום ד"ת ושארית, רק סיפורי מופת חב"דיים] או מפורסמים אחרים עלומי שם שאף אחד מהם אינו מגיע לקרסולי מוהר"ן ולא נותר מהם כלום לדור הבא.
אדרבא, רבים מגדולי ישראל בדורו של רבי נחמן עמדו כפסע לפני חתימת מכתב להחרים את גדול חולקיו, אלא שהתקלקל הענין מסיבות טכניות. כמבואר בפירוש בחיי מוהר"ן.
 
כל מי שקצת למד בספה"ק הזה, יודע שהלשון 'לדון לכף זכות' אינה קשורה במישרין לדברי המשנה באבות הנוקטת לשון זו, כי אם במליצת לשון ובפרפאזה לדבריה. והדבר ברור, שהרי מוהר"ן אינו מצטט מהמשנה כלל. אין קשר בין דיני 'בצדק תשפוט עמיתך' והגדרים ההלכתיים שלהם, לבין הרעיון שמביע רבי נחמן בתורה רפב.

ואת דבריך:

אתקן:
שאף אחד לא 'החרים' את רבי נחמן, מלבד המחלוקת של רבי ברוך ממעז'בוז' שאמר בפירוש שחולק עליו כדי שיהיה קיום בעולם לכזה מין חידוש, ומלבד אחד מן המפורסמים בדורו [שאין ממנו שום ד"ת ושארית, רק סיפורי מופת חב"דיים] או מפורסמים אחרים עלומי שם שאף אחד מהם אינו מגיע לקרסולי מוהר"ן ולא נותר מהם כלום לדור הבא.
אדרבא, רבים מגדולי ישראל בדורו של רבי נחמן עמדו כפסע לפני חתימת מכתב להחרים את גדול חולקיו, אלא שהתקלקל הענין מסיבות טכניות. כמבואר בפירוש בחיי מוהר"ן.
מליצת לשון לא מליצת לשון, בשורה התחתונה לפי דבריו רשע אפילו לא ראיתי אותו עושה מצוה צריך לחפש לו זכות, לרבינו יונה אפילו רואה אותו עושה מצוה צריך לדון לכף חובה, תקרא לזה איך שאתה רוצה..לגבי נושא החרמות לא אכנס לזה, אבל לפחות היו על חסידיו באותו הדור זה בטוח מוסכם..
 
כל מי שקצת למד בספה"ק הזה, יודע שהלשון 'לדון לכף זכות' אינה קשורה במישרין לדברי המשנה באבות הנוקטת לשון זו, כי אם במליצת לשון ובפרפאזה לדבריה. והדבר ברור, שהרי מוהר"ן אינו מצטט מהמשנה כלל. אין קשר בין דיני 'בצדק תשפוט עמיתך' והגדרים ההלכתיים שלהם, לבין הרעיון שמביע רבי נחמן בתורה רפב.

ואת דבריך:

אתקן:
שאף אחד לא 'החרים' את רבי נחמן, מלבד המחלוקת של רבי ברוך ממעז'בוז' שאמר בפירוש שחולק עליו כדי שיהיה קיום בעולם לכזה מין חידוש, ומלבד אחד מן המפורסמים בדורו [שאין ממנו שום ד"ת ושארית, רק סיפורי מופת חב"דיים] או מפורסמים אחרים עלומי שם שאף אחד מהם אינו מגיע לקרסולי מוהר"ן ולא נותר מהם כלום לדור הבא.
אדרבא, רבים מגדולי ישראל בדורו של רבי נחמן עמדו כפסע לפני חתימת מכתב להחרים את גדול חולקיו, אלא שהתקלקל הענין מסיבות טכניות. כמבואר בפירוש בחיי מוהר"ן.
הנה הגענו למפורסמים של שקר, ושדין יהודאין...
 
מליצת לשון לא מליצת לשון, בשורה התחתונה לפי דבריו רשע אפילו לא ראיתי אותו עושה מצוה צריך לחפש לו זכות, לרבינו יונה אפילו רואה אותו עושה מצוה צריך לדון לכף חובה, תקרא לזה איך שאתה רוצה..לגבי נושא החרמות לא אכנס לזה, אבל לפחות היו על חסידיו באותו הדור זה בטוח מוסכם..
זו לא הנהגה שחידש ר' נחמן ככה נהגו המון צדיקים כמו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.
ההסבר לדברים: את המעשה שהוא יעשה אין חולק שצריך לדונו לחובה ואפילו יעשה מעשה טוב יש לדונו לחובה שלטובתו הוא עושה כמבואר בחז"ל. אלא כוונתם היא שיש לעורר ביהודי אפילו הרשע נקודה טובה דהיינו שעדיין יש בו חלק טוב שע"י הסתכלות על החלק הטוב הוא יכול לעורר אותו בתשובה כמו שנאמר כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל לב האדם. וככה גם נהג הגרע"י לקרב יהודים ולמצוא את הטוב שבהם ועי"ז החזירם בתשובה.
 
זו לא הנהגה שחידש ר' נחמן ככה נהגו המון צדיקים כמו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.
ההסבר לדברים: את המעשה שהוא יעשה אין חולק שצריך לדונו לחובה ואפילו יעשה מעשה טוב יש לדונו לחובה שלטובתו הוא עושה כמבואר בחז"ל. אלא כוונתם היא שיש לעורר ביהודי אפילו הרשע נקודה טובה דהיינו שעדיין יש בו חלק טוב שע"י הסתכלות על החלק הטוב הוא יכול לעורר אותו בתשובה כמו שנאמר כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל לב האדם. וככה גם נהג הגרע"י לקרב יהודים ולמצוא את הטוב שבהם ועי"ז החזירם בתשובה.
בא בחייך אל תשכתב את ההסטוריה.
אתה זוכר את האמירה "ארור יוסי שריד"?

שיטת החסידים במקומה מונחת, אל תדביק אותנו הספרדים בשיטה זו, הזרה לנו לחלוטין. איננו מה"טויטע חסידים".
 
בא בחייך אל תשכתב את ההסטוריה.
אתה זוכר את האמירה "ארור יוסי שריד"?

שיטת החסידים במקומה מונחת, אל תדביק אותנו הספרדים בשיטה זו, הזרה לנו לחלוטין. איננו מה"טויטע חסידים".
ככה הייתה הנהגתו של הגרע"י לקרב כל יהודי לייקר אותו להחשיב אותו להאיר אותו.
אני לא דברתי כלל על אפיקורוס...
 
אדרבא, רבים מגדולי ישראל בדורו של רבי נחמן עמדו כפסע לפני חתימת מכתב להחרים את גדול חולקיו, אלא שהתקלקל הענין מסיבות טכניות
הפוך בדיוק, ודודו רבי ברוך ממעזבוז הצילו.
ולאחר מכן בסוף ימיו רבי ברוך הנ"ל כמעט ודחפו מראש הגג.
 
השרשור נפתח על מה דעת הגרע"י בעניין הנסיעה ולא למקומות שאתה מושך אותם.
תרצה או לא תרצה, הגרע"י משך למקומות אלו לנמק דבריו, ואנוכי מלאתי אחר דבריו, אתה בדרכי אבות לא? זה מה שהעלה והעליתי ..אולי קשה לאנשים לשמוע אמת ...
 
זו לא הנהגה שחידש ר' נחמן ככה נהגו המון צדיקים כמו ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.
ההסבר לדברים: את המעשה שהוא יעשה אין חולק שצריך לדונו לחובה ואפילו יעשה מעשה טוב יש לדונו לחובה שלטובתו הוא עושה כמבואר בחז"ל. אלא כוונתם היא שיש לעורר ביהודי אפילו הרשע נקודה טובה דהיינו שעדיין יש בו חלק טוב שע"י הסתכלות על החלק הטוב הוא יכול לעורר אותו בתשובה כמו שנאמר כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל לב האדם. וככה גם נהג הגרע"י לקרב יהודים ולמצוא את הטוב שבהם ועי"ז החזירם בתשובה.
לקרב יהודים ולמצוא את הטוב לחוד בפרט תינוקות שנשבו ואין לזה שום קשר לרשע גמור, ושם הוא כותב שאי אפשר שלא עשה מעשה טוב מימיו והם הורונו אפילו ראית בעיניים מעשה טוב לדונו לחובה..פשוט לא מסתדר .
 
לקרב יהודים ולמצוא את הטוב לחוד בפרט תינוקות שנשבו ואין לזה שום קשר לרשע גמור, ושם הוא כותב שאי אפשר שלא עשה מעשה טוב מימיו והם הורונו אפילו ראית בעיניים מעשה טוב לדונו לחובה..פשוט לא מסתדר .
להגדיר אדם שמחלל שבת ועובר על כל איסורי התורה תינוק שנשבה זה כף זכות הגדולה ביותר.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון