• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

נפק"מ במחלוקת הידועה אם אמרינן חנ"נ בשאר איסורים

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
לצורך הכנת שיעור, הייתי שמח אם חברי הפורום יוכלו להעלות כאן רעיונות לנפק״מ שונות במחלוקת הידועה לעניין חנ״נ בשאר איסורים.
עדיף נפקא מינות עם ענייני מעשיים, וקשורים הרבה למציאות.
 
הנפק"מ הפשוט האם צריך לשער ששים כנגד הבליעות או כנגד כל החתיכה.
יישר כח.
זה הנפק"מ הרגילה.
אני מחפש עוד דברים יצירתיים, בשביל שיעניין בעלי בתים בשיעור.
 
לצורך הכנת שיעור, הייתי שמח אם חברי הפורום יוכלו להעלות כאן רעיונות לנפק״מ שונות במחלוקת הידועה לעניין חנ״נ בשאר איסורים.
עדיף נפקא מינות עם ענייני מעשיים, וקשורים הרבה למציאות.
המקרה בסי' צח ס"ב
בט"ז

שלפי מרן זה אינו

כמבואר בס' בין ישראל לעמים תערובות שיצא לאחרונה
בפרק ב
 
המקרה בסי' צח ס"ב
בט"ז

שלפי מרן זה אינו

כמבואר בס' בין ישראל לעמים תערובות שיצא לאחרונה
בפרק ב
א"כ אז גם במקרה בסימן צ"ט ס"ה, שאם אומרים חנ"ן אז גם אם ריבה לא יועיל כי צריך שישים כנגד כל מה שהיה קודם שריבה.
 
באיזה מקרה זה יכול להיות נפק"מ
חוץ מהנפק״מ הרגילה והפשוטה בסי׳ צב וצח.
היתה תערובת של עופות לא כשרים עם ירקות ואח''כ נפלו עופות כשרים
אז הדין לאשכנזים אסור כי יש חנן בירקות
ולמרן לא אמרינן חנן ואם יש רוב היתר בעופות הכשרים אז מותר והירקות לא מפריעים
 
לצורך הכנת שיעור, הייתי שמח אם חברי הפורום יוכלו להעלות כאן רעיונות לנפק״מ שונות במחלוקת הידועה לעניין חנ״נ בשאר איסורים.
עדיף נפקא מינות עם ענייני מעשיים, וקשורים הרבה למציאות.
אדייק יותר את הדברים, אני מחפש ״מקרים״ מהמציאות, איך יכולה לבוא לידי ביטוי המחלוקת הנ״ל ״למעשה״.
דברים שמצאתי בינתיים:
1. ביצה אסורה שנתערבה בעיסת קניידלך (חוקי חיים יו״ד סי מב).
2. טיגנו בצל עם בשר על אש, וניתז חתיכת בצל על מחבת חולבת אינה בת יומא צוננת, האם המחבת החולבת צריכה הגעלה (תורת חיים וחסד ח״א עמ׳ תלה).
3. בעת הסרת סיר בשרי מעל האש נשפך מעט מהתבשיל ע״ג טוסטר חלבי בן יומו ע״י עירוי ולא נפסק הקילוח (ויען שמואל ח״ט עמ׳ תרכז).
4. מיכל עם גליצרין (שלחן הלוי ח״א פרק כד אות ה).
5. תערובת יין איסור במשקאות אלכוהול (שם פרק כה אות א).
 
2. טיגנו בצל עם בשר על אש, וניתז חתיכת בצל על מחבת חולבת אינה בת יומא צוננת, האם המחבת החולבת צריכה הגעלה (תורת חיים וחסד ח״א עמ׳ תלה).
3. בעת הסרת סיר בשרי מעל האש נשפך מעט מהתבשיל ע״ג טוסטר חלבי בן יומו ע״י עירוי ולא נפסק הקילוח (ויען שמואל ח״ט עמ׳ תרכז).
מחילה אבל מה זה קשור לשאר איסורים
זה בשר בחלב...
ולמעשה בשני המקרים הנ"ל וודאי צריך הכשרה רק שטוסטר קשה (אם בכלל) להכשיר
 
מחילה אבל מה זה קשור לשאר איסורים
זה בשר בחלב...
ולמעשה בשני המקרים הנ"ל וודאי צריך הכשרה רק שטוסטר קשה (אם בכלל) להכשיר
אכן, אני מחפש מיקרים מציאותיים, שלחלקם יהיה דין של חנ״נ בבשר וחלב, ולחלקם דין של חנ״נ בשאר איסורים. כדי לחדד את העניין אצל הציבור.
 
תחיבת כף בלועה מאיסור לקדירה. (להש"ך אף אם בלועה מאיסור בב"ח לדעת השו"ע ל"א חנ"נ).
איסור שנפל לקדירה, אם צריך להמתין שתצטנן בכדי להוציאו.
 
הש"ך אומר שם שהשו"ע זה לשיטתו שאין חנ"נ אבל לדידן שיש חנ"נ למה הרמ"א השמיט?
ותירץ שם כמה תירוצים א. בבשר וחלב ב. בנודע לשיטת הרמ"א ג.בחצי זית חלב וחצי זית בשר וכו
 
חזור
חלק עליון