אחה"מ מכת"ר,
מיהו כבוד הרב ואיפה זה פה?
מעט הנחיות כלליות לצום יום הכיפור. ויש לכל אחד להתייעץ עם הרופא שלו שמכירו, וכאן רק הבאנו כיוונים לשאלות ולדעת מה צריך לשאול. ברוב המקרים יש לשתות ולאכול לשיעורין, אלא א"כ הוראות הרופא שלא לעשות כן. וכן מי שנצרך רק לשתיה, אסור לו לאכול. כמו כן לכתחילה יש להתייעץ עם רופא דתי ולא רופא חילוני או גוי. אלא א"כ לא נמצא אחד כזה, אז ניתן לסמוך על כל רופא. ולאחר מכן להתייעץ עם רב מורה הוראה.
אכילה ושתיה לשיעורים
החולה או היולדת שמותר להם לאכול ולשתות ביום הכפורים, אוכלים פחות פחות מכשיעור, ששיעור האוכלים לחיוב כרת הוא ככותבת הגסה (תמרה גדולה), שהשיעור הוא כשני שלישי ביצה בינונית, שהיא שיעור שמונה עשר דרהם. ולמעשה נוהגים לתת לחולה או ליולדת לאכול כשיעור שלושים גרם לחמניה עם ליפתן (ששוקלים ומכינים אותם מערב יוהכ"פ). והשתיה צריך לשער שיעור מלא לוגמיו, כדי שיסלקנו לצד אחד מפיו, ויראה כמלא לוגמיו. ומשערים הכל לפי מה שהוא אדם, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. והוא פחות מרביעית, ובאדם בינוני השיעור הוא כארבעים גרם. ויפסיק בין אכילה לאכילה כשיעור כדי אכילת פרס, לבל יצטרפו יחדיו. ובין שתיה לשתיה, מן הדין די בשהייה כדי שיעור שתיית רביעית לאדם בינוני, כסתם מרן הש"ע (סי' תריב סעיף י), אבל אם אפשר טוב לשהות בין שתיה לשתיה כדי אכילת פרס, דהיינו כתשע דקות, כמש"כ מרן בש"ע (סי' תריח ס"ח).
ונוהגים, שאם מתחיל החולה או היולדת לאכול בבוקר בשעה שמונה, ולקח הפרוסה, ששוקלת שלושים גרם ואכל אותה, יש לו להמתין עד שעה שמונה ועשר דקות, כדי שיתחיל לאכול הפרוסה השניה, ובשעה שמונה ועשרים דקות הפרוסה השלישית, ובכך אין מצטרפות. ואם אמרו הרופאים שצריך החולה לאכול ולשתות כהרגלו, ולא די בפחות פחות מכשיעור, מאכילים ומשקים אותו כל צרכו (מרן בשלחן ערוך סי' תריח ס"ח).
אישה בריאה שההיריון שלה תקין ולא ידוע על סיכונים ובעיות מהריונות קודמים, יכולה להתחיל את הצום, אבל חשוב להישאר במנוחה במשך כל היום בסביבה ממוזגת. ולכן נשים אלו יתפללו בבית ואין צורך שילכו לבית הכנסת.
אישה בהריון הנוטלת ויטמינים ו/או ברזל אפשר לוותר ליממה ולא ליטלן.
נשים בהריון, לאיזה סוג נשים כאלה יש להורות שלא לצום: נשים בהריון בסיכון גבוה, אין להם לצום ¶ נשים הרות שנוטלות תרופות ¶ אישה בהריון שחשה ברע (ראה לקמן) במהלך הצום מומלץ להפסיק את הצום ¶ נשים שחוו צירים מוקדמים ¶ נשים שחוו הפלות בעבר ¶ אישה עם סכרת הריון (אישה עם סכרת הריון תשתה שתיה מתוקה לשיעורין) ¶ נשים שסובלות מרעלת ¶ עובר קטן ¶ אי ספיקת שליה ¶נשים עם נטייה להתעלפויות ולקושי במהלך צום ללא קשר להריונן ¶ יתר לחץ דם ¶ [במקרים אלו דלהלן גם אם התחילה לצום, יש להורות לה להפסיק מיד כאשר מופיעים התסמינים הללו] ירידה בתחושה של תנועות העובר ¶ נשים עם חולשה קיצונית ¶ צירים וחשש להתייבשות על רקע הקאות מרובות.
נשים מניקות, לאיזה סוג נשים כאלה מומלץ שלא להתענות: אימהות בריאות לתינוקות בריאים, צריכות לשתות הרבה לפני הצום ולצום כרגיל. ייתכן שהחלב יתמעט לקראת סוף הצום, אך תינוק בריא יכול לקבל תחליף חלב פעם או פעמיים ללא כל סיכון לחייו. אם ישנו חשש להתייבשות שמתבטא בחולשה קיצונית, דופק מהיר, תחושת עילפון ובמיעוט במתן שתן, יש לשתות נוזלים ולהפסיק את הצום. כאשר יש בעיות התפתחות, תזונה או מחלה של התינוק, ותחליפי חלב אינם מענה אפשרי, או כאשר יש תינוק שלא מוכן בשום אופן לקחת בקבוק (יש מעט מאוד תינוקות שיתעקשו עד כדי סכנה ולא ייקחו בקבוק, הרוב הגדול מסכימים כשהם באמת רעבים), האם המניקה יכולה לשתות בשיעורים כדי שיהיה לה מספיק חלב להנקה, אחרת התינוק יסתכן (ויש שכתבו דבפרט אם התינוק הגיע לגיל חצי שנה והוא בריא אין חשש שהאם תאבד חלב אחר שאפשר לתת לו תחליפים).
המלצה לנשים מניקות כדי שתאכלנה לעבור את הצום ביתר קלות. שתיה מרובה לפני הצום (כשלוש - ארבע ליטר כל יום כמה ימים לפני) מנוחה ללא מאמץ פיזי (הכולל הליכה לבית הכנסת).
לא מומלץ להפחית את מספר ההנקות במהלך הצום מחשש לדלקת.
ברוב רובם של המקרים, צום לא יפגע בצרכיו התזונתיים של התינוק. עם זאת ניתן לשאוב מנת חלב לפני הצום, שניתן יהיה לתת לתינוק לקראת סוף היום אם יהיה בכך צורך (בבקבוק, כוס או כפית, בהתאם לגילו והרגליו של היונק). כמו כן מומלץ שהאם תתכנן שהיום שלאחר הצום יהיה יום רגוע ונינוח, שבו תוכל להניק לעיתים קרובות יותר מבדרך כלל על מנת להשיב את תפקודה של מערכת אספקת החלב לקדמותה.
יש לציין שכמעט בכל התרופות, כולל אנטיביוטיקה, לא יגרם נזק למי שיבלעם בתענית בלי מים. ואם אי אפשר לו לבלוע ללא מים, ישנה אפשרות שיכניס במעט מים חלק מגלולה המרה עד שיהפכו המים למרים ואת יתר הכדור יבלע בעזרת מים אלו. או יערב במים תמצית מרוכזת של תה (או תה קמומיל ללא סוכר) או לבשל מים עם כמה עלי אקליפטוס או ישים מלח במים וישתה או יערב במים מעט סבון או שיערב חומץ במים. ואם הכדור אינו מר, יעטפו בנייר דק או בניילון נצמד ויבלענו.
גם מי שמצטער מחמת הצום או מחמת מיחוש אחר, כגון שיש לו כאבי ראש חזקים או כאבי שיניים חזקים וכדו', רשאי לבלוע תרופה בצום וכדרך שכתבנו לעיל.
אדם שיש לו לחץ דם גבוה (לחץ דם גבוה בדרך כלל הוא שהערכים שלו הם מעל 140/90) יכולים לצום אבל בתנאי שימשיכו בטיפול התרופתי. מומלץ תמיד להיוועץ בזה עם הרופא המטפל שאכן יאשר שיש אפשרות כזו
אנשים עם חום גבוה מעל 38.5 מעלות עם הרגשה כללית רעה כשטרם נקבעה סיבת החום, יתעייצו עם הרופא המטפל, טרם הצום לבדוק האם אכן יכולים הם לצום.
טיפול אנטיביוטי אם הטיפול ניתן למצבים מסכני חיים, אסור להפסיק אותו בשום פנים ואופן ביום הכיפורים.
במקרים קלים יותר, כמו דלקת גרון ודלקת בדרכי השתן אפשר להתייעץ עם הרופא ולבקש אישור לקחת את התרופות בסעודה המפסקת ואחר כך שוב במוצאי יום כיפור.
לא כ"כ הבנתי. זה נשמע כוללני מידיי. נשים הרות שנוטלות תרופות לא לצום?
?
כתוב בדברי הרב לא לצום לנשים שנוטלות תרופות... תמוה לכאורה.
זה לא תמוה בריש הכותרת ציינתי שתמיד אחרי המידע בכל זאת יש לשאול את הרופא המטפל כתבתי זאת למען תדע האישה שיש לה לשאול כי יש תרופות שאם לא תיקח היא עלולה להגיע לידי סכנה או ולדה
יש לנו נסיון רב שנים בעניינים אלו בס"ד וראינו בעינינו על כמה דברים שהיה נראה פשוט שיש לצום שאסור לה לצום ולהיפך
כן ראיתי את דברי הרב בתחילה. אבל עדיין נראה לי שהיה ראוי לא לתת כותרת משנה כזו נשים בהריון, לאיזה סוג נשים כאלה יש להורות שלא לצום.
כי זה באמת רחוק מזה. זה אולי נצרכת לשאלה. וגם השאלה זה רק כלפי הכדורים לא כלפי הצום כמעט.
חלילה לא באנו לזלזל או להעיז בפני גדול מאיתנו. אלא רק רצינו אולי להציע בדעתינו הקטנה את הכותרת משנה שכדאי אולי לשנות...
גם כלפי הצום לא מדובר בויטמנים וכדו' אלא תרופות הנובעים מחולי פנימי וכדו', אלו חייבות לשאול את הרופא המטפל (פעמים ובאדם רגיל די שיקח התרופה ללא מים אבל אצלה יכול להיות המצב יותר חמור
