• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

סיבוב שערים

הגאון רבי נתן רוטמן, הרב אריה שפירא והרב פייבלזון נוהגים בימי המועד לעשות סיבוב שערים ברובע המוסלמי לסבב על כל שערי הר הבית ולשיר ולשמוח ולדבר מעניינו של יום עם מאות תלמידים, ראיתי בדף שמוסדות העיר העתיקה חילקו כי יש למנהג זה מקור בקדמונים.
האם ידוע מקורות בדבר?
 
א - סובו ציון והקיפוה.
ב - ציון דורש אין לה מכלל דבעי דרישה.
ג - אקומה נא ואסובבה בעיר וכו' אבקשה את שאהבה נפשי, מבואר דרך הביקוש למה שאנחנו חפצים בו הוא בדרך סיבוב.
כ"ז ע"ד הנגלה, ומסתמא גם ע"ד הנסתר יש בזה ענינים גבוהים מאד.
 
צריך גם להיזהר בדבר...
בדיוק היום שמעתי על בחורים שהיו שם ובדרך ירקו ליד מנזר נוצרי, ונעצרו ונחקרו ע"י המשטרה וכו'
אה"נ,
אבל אם היית יודע מאיזה מקום זה מגיע, על מה זה יושב,
בחורים שחדורים בלהט דקדושה אמיתי, ואינם מסוגלים לראות כזאת טומאה במקום כה מקודש.
 
תעיין ברש"י שם שזה קאי על בניית העיר ירושלים. וכ"ה בפי' ר"י מטראני.

רש"י: סבו ציון - אתם , הבונים אותה. ספרו - לשון מניין: דעו כמה מגדלים ראויים לה (ראה שו"ט מח , ד).​


וכן ברד"ק שם כ' שהוא כן להסתובב ולראות, אך לאומות העולם.

רד"ק: סבו ציון - אומר זה על בנין ציון וירושלם; וזכר ציון , כי הוא העקר. ואומר לעמים: לכו סביב ציון והקיפו אותה , וראו ביופי בנינה , וספרו המגדלים אשר בחומה סביבותיה.​

 
מלבי"ם - "סבו", אומר אחרי הסער הזה שהפיל מגדלים והרס מבצרים בכל ערי העמים, "סבו את ציון והקיפוה", סביב, וראו אם נהרס שם איזה בנין, "ספרו מגדליה" אם נמצאו כולם ולא נהרס אחד מהם, אולם.
אבן עזרא - סבו - דברי ירושלם לעמים.
אמר רבי משה: זה היה בימי דוד.
ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.

מצודות דוד - אולי מדבריו כן יש ראיה לדבריך, אך המעיין בפירושו בהמשך הפסוק שם יראה שכוונתו כפירש"י
"ספרו מגדליה" - ותראו כי רבים המה "סובו ציון" - וראו תפארתה
 
וכן ברד"ק שם כ' שהוא כן להסתובב ולראות, אך לאומות העולם.

ה' נתן לנו שכל, בא נפעיל אותו קצת,
מה הענין שאומות העולם יסובו את ציון,
הענין לכאורה הוא שלהם אין גישה להסתכל פנימה, רק בחוץ הם יכולים להתבונן,
כיום בתקופתנו כמדומה שאיננו גרועים ממצבם של האומות בזמן הבית. אין לנו יכולת להתבונן פנימה, לכל הפחות נזכה לסובו ציון של אוה"ע.
 
לשונו של רבי שלמה בן יהודה גאון באגרות אר"י 'הבאים אליה מכל בית ישראל לרצות אבניה ולחונן עפרותיה ולסובב שערי המקדש ולהתפלל עליהם בקול רם בקדוש וברוך.
כבר בזמן הגאונים נדפס סדר תפילה לסיבובי שערים [שם גם הביאו הגאונים מקור לכך מסובו ציון והקיפוה].
ישנו מכתב מראשי עדת ירושלים משנת ד'תשלז [ויש שמאחרים אותו קצת] שם כתבו 'ואין לנו נחמה כי אם בסובבנו על השערים להשתחוות ולבקש רחמים וסליחה לשוב אל ירושלים ברחמיו לבנות מקדשו וכו', וזה תמיד בקשתנו כן במקדש מעט בהר הזיתים בהקבץ אחב"י אל ירושלים בחודש תשרי בירח האיתנים לרצות אבנים לחונן עפרותיה לסובב על השערים להשתטח בתפילה ובתחנונים'.
ועי' עוד בלשון רבינו בחיי שמות פרק לח פסוק ט
ודע כי הספור בענין המשכן וכליו, והחקירה בתכונת צורותיו ומובאיו ושעור ארכן ורחבן וקומתן, אף על פי שאין בהמ"ק קיים מצוה גדולה היא, עד שמים יגיע שכרה, ותורה היא וללמוד אנו צריכין, וכן הזכירו רז"ל בענין הקרבנות: כי כל המתעסק בלמוד פרשיות וישא ויתן בלבו עניניהם כאלו הקריב הקרבן עצמו, הוא שאמרו: (מנחות קי א) כל העוסק בפרשת עולה כאלו הקריב עולה, בפרשת חטאת כאלו הקריב חטאת, וכן כלם. הא למדת מזה על הספור בפיו בלבד שכרו אתו ופעולותו לפניו כאלו עשה המעשה והקריב קרבן על המזבח, וה"ה בספור עניני המשכן והמקדש שיש לנו זכות עצומה ועקב רב כאשר נהגה בהם ונשתדל להבין פשוטן ונגליהם, עאכ"ו אם נזכה להשיג תוכם להשכיל אחד מרמזיהם,
והוא שהזכיר דוד על הענין הזה על הנסתר והנגלה: (תהלים מח, יג - יד) "סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה, שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון", ובזכות הסבוב וההקף בנגלה ובנסתר ישיב שכינתו לתוכו, שנאמר: (שם, טו) "כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות".
[כמו"כ יש ענין צדדי והוא ע"פ דברי הנצי"ב בהעמק דבר שחג הוא מלשון סיבוב].
 
מתוך המכלול.
עיקרון הסיבוב מוזכר כבר במסכת שמחות (פרק ו)[1], המנהג מוזכר באגרת רבי שלמה בן יהודה גאון[2]. גם על פי ממצאי הגניזה הקהירית יש שורשים למנהג סיבוב השערים כבר לפני אלף שנה.[3] יהודי בן המאה ה-19 תיאר מעמד זה: "מנהגנו בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן לסבב את החומה מבחוץ לכל חול המועד של יום טוב, אנשים נשים וטף, לקיים את הפסוק בתהלים: סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ, שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ (פרק מ"ח), והוא מנהג ישראל קדושים משנים קודמות"[4].
 
כמדומני שהרב מוצפי מביא שכך היה מנהג הגאונים
לשונו של רבי שלמה בן יהודה גאון באגרות אר"י 'הבאים אליה מכל בית ישראל לרצות אבניה ולחונן עפרותיה ולסובב שערי המקדש ולהתפלל עליהם בקול רם בקדוש וברוך.
כבר בזמן הגאונים נדפס סדר תפילה לסיבובי שערים [שם גם הביאו הגאונים מקור לכך מסובו ציון והקיפוה].
ישנו מכתב מראשי עדת ירושלים משנת ד'תשלז [ויש שמאחרים אותו קצת] שם כתבו 'ואין לנו נחמה כי אם בסובבנו על השערים להשתחוות ולבקש רחמים וסליחה לשוב אל ירושלים ברחמיו לבנות מקדשו וכו', וזה תמיד בקשתנו כן במקדש מעט בהר הזיתים בהקבץ אחב"י אל ירושלים בחודש תשרי בירח האיתנים לרצות אבנים לחונן עפרותיה לסובב על השערים להשתטח בתפילה ובתחנונים'.
 
מצאתי היום בספר כתר שם טוב גאגין חלק ז עמ' קסט שהביא מקורות רבים למנהג שנהגו הגאונים לסבב את "הר הזיתים" בהושענא רבא, ואין לי הספר באוצר החכמה להביא את דבריו כאן
 
מצאתי היום בספר כתר שם טוב גאגין חלק ז עמ' קסט שהביא מקורות רבים למנהג שנהגו הגאונים לסבב את "הר הזיתים" בהושענא רבא, ואין לי הספר באוצר החכמה להביא את דבריו כאן
אין קשר, יש הקפות של הר הזיתים בהו"ר, ויש סיבוב שערי ירושלים והם שני עניינים [ושניהם מקורם קדום מהגאונים].
 

קבצים מצורפים

  • HebrewBooksOrg_14389_page_174.pdf
    33.6 KB · צפיות: 8
בשו"ת יביע אומר ח"ט (אבן העזר סי' ו אות ז) כתב לסייע דבריהם ממה שכתב בספר חסידים (הוצאת מקיצי נרדמים סי' תרל) שמסופר שם על רב האי גאון שהיה עולה מבבל לירושלים בכל שנה, והיה שם בחג הסוכות, והיו מקיפים את הר הזיתים ביום הושענא רבה שבע פעמים ואומרים מזמורים שסידר רב האי גאון, והיו הולכים לפני רבינו האי כהנים מלובשים סיריקון ומעילים נאים במרחק כמאה אמה, ואחריו העם רחוקים ממנו כמאה אמה, ורבינו האי בתווך. ולאחר הסעודה היה רבינו האי שוחק ובלבו היה שמח, וראהו צדיק אחד ושאל אותו למה היית הולך לבדך אחר הכהנים, והשיב לו מפני שכשאני עולה בכל שנה להר הזיתים הולך עמי אליהו הנביא, והפעם שאלתי אותו מתי יבוא המשיח, ואמר לי כשיקיפו את הר הזיתים עם כהנים, ולקחתי עמי כל הכהנים האלה, שמצאתי יחד להקיף עימם, ואז אמר לי אליהו ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים נאים והולכים בגאוה, אין שום אחד מהם מזרע אהרון, ורק האחרון שהולך מאחריהם, שהוא נמאס בעיניהם והולך בבגדים גרועים ואינו חפץ בכבוד, ומשים עצמו כמי שאינו, והוא חיגר ברגלו אחת וחסר עין אחת, זהו לבדו כהן אמת מזרע אהרון. ואמר רבינו האי שמזה צחק שבכולם לא היה כהן מזרע אהרון זולת אותו בעל מום, ע"כ.
 
חזור
חלק עליון