בשו"ת יביע אומר ח"ט (אבן העזר סי' ו אות ז) כתב לסייע דבריהם ממה שכתב בספר חסידים (הוצאת מקיצי נרדמים סי' תרל) שמסופר שם על רב האי גאון שהיה עולה מבבל לירושלים בכל שנה, והיה שם בחג הסוכות, והיו מקיפים את הר הזיתים ביום הושענא רבה שבע פעמים ואומרים מזמורים שסידר רב האי גאון, והיו הולכים לפני רבינו האי כהנים מלובשים סיריקון ומעילים נאים במרחק כמאה אמה, ואחריו העם רחוקים ממנו כמאה אמה, ורבינו האי בתווך. ולאחר הסעודה היה רבינו האי שוחק ובלבו היה שמח, וראהו צדיק אחד ושאל אותו למה היית הולך לבדך אחר הכהנים, והשיב לו מפני שכשאני עולה בכל שנה להר הזיתים הולך עמי אליהו הנביא, והפעם שאלתי אותו מתי יבוא המשיח, ואמר לי כשיקיפו את הר הזיתים עם כהנים, ולקחתי עמי כל הכהנים האלה, שמצאתי יחד להקיף עימם, ואז אמר לי אליהו ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים נאים והולכים בגאוה, אין שום אחד מהם מזרע אהרון, ורק האחרון שהולך מאחריהם, שהוא נמאס בעיניהם והולך בבגדים גרועים ואינו חפץ בכבוד, ומשים עצמו כמי שאינו, והוא חיגר ברגלו אחת וחסר עין אחת, זהו לבדו כהן אמת מזרע אהרון. ואמר רבינו האי שמזה צחק שבכולם לא היה כהן מזרע אהרון זולת אותו בעל מום, ע"כ.