סיפור היתולי - עמי הארץ חשבו שהתיש הוא אליהו הנביא...

[יצחק משען]

בימים האחרונים נפגשתי כאן עם יותר מדאי דרישות מוזרות לכבד אנשים מסוימים שכמה בחורים החליטו שהם גדולי הדור
ולא שיש לי בעיה עם זה, זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה
אבל יש דברים שבטוחני שגם אותם רבנים לא חושבים על עצמם
לא כתוב בשום מקום שאסור לגדול הדור להיות עם כיפה סרוגה וסנדלים
אבל באמת צריך פרופורציות להבין שגדול הדור צריך להיות באמת גדול הדור בתורה, והוסמך מפי גדולי הדור שקדמו לו שהוסמכו מגדולי הדור שקדמו להם עד מעמד הר סיני

וכשראיתי את ההתלהבות שלהם לנסות לשכנע אותי שיש גדולי דור חדשים, נזכרתי במעשה נאה ששמעתי לפני המון שנים מהמגיד הרב שבתאי יודלביץ זצ"ל, שכמדומני שהוא סיפר אותו על הר' גורן, והוא ממש מתאים גם להיום, בפרט בגלל שכלום לא השתנה גם ביחס שלהם לגורן...

ויגער בהם הרב "שוטים שבעולם זה לא אליהו הנביא, זה תיש! תיקחו מקל ותסלקו אותו מיד..."

 

[ראובן יוסף מיארה]

תחזקנה ידיך ר' יצחק שמעמיד את הדברים על מתכונתם, ברוח ישראל סבא

 

[איש תם]

רק לגופו של רב צריך לדעת שהרב שלמה בן שמעון שישב בביה"ד ביחד עם הרב דב ליאור אמר שהוא יודע ש"ס וד' חלקי שו"ע. (הלואי עלי, ועם השקפה ישרה).

 

[נ ליסואר]

בימים האחרונים נפגשתי כאן עם יותר מדאי דרישות מוזרות לכבד אנשים מסוימים שכמה בחורים החליטו שהם גדולי הדור
ולא שיש לי בעיה עם זה, זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה
אבל יש דברים שבטוחני שגם אותם רבנים לא חושבים על עצמם
לא כתוב בשום מקום שאסור לגדול הדור להיות עם כיפה סרוגה וסנדלים
אבל באמת צריך פרופורציות להבין שגדול הדור צריך להיות באמת גדול הדור בתורה, והוסמך מפי גדולי הדור שקדמו לו שהוסמכו מגדולי הדור שקדמו להם עד מעמד הר סיני

וכשראיתי את ההתלהבות שלהם לנסות לשכנע אותי שיש גדולי דור חדשים, נזכרתי במעשה נאה ששמעתי לפני המון שנים מהמגיד הרב שבתאי יודלביץ זצ"ל, שכמדומני שהוא סיפר אותו על הר' גורן, והוא ממש מתאים גם להיום, בפרט בגלל שכלום לא השתנה גם ביחס שלהם לגורן...

היה כפר שאנשיו היו בוערים וכסילים ולא ידעו מאומה איך לקיים את המצוות
שנה אחת הם החליטו לקיים את ליל הסדר כהלכתו, וכמה חודשים לפני פסח הם הביאו איזה ת"ח שלימד את כולם היאך עורכים את הסדר עם כל הסימנים והכוסות
כשהגיע פסח הם קנו המון יין וחסות ומצות וחיכו שיגיע כבר הלילה
בליל הסדר כולם התרגשו לקיים את הסדר, עד שמרוב התרגשותם שכחו להאכיל בער"פ את צאנם ובקרם, והתאספו כל בני העיירה בחדר האוכל המרכזי כדי לחגוג ביחד את ליל הסדר לראשונה בחייהם.

והנה כשהגיעו ל"שפוך חמתך" פתחו בדחילו ורחימו את הדלת וציפו בתמימות לאליהו הנביא שיבוא, כפי שאמר להם רבם שאם תהיה להם זכות יבוא אליהו הנביא אליהם.

ובנתיים בטנם של הכבשים והעזים התחילה לקרקר, עד שאחד התיישים הגדולים החליט לעשות מעשה בעצמו וקפץ מעל הגדר ויצא לחפש מזון

לשמחתו מצא התיש את דלת חדר האוכל פתוחה לרווחה, וכולם מצפים לאליהו הנביא.

נכנס התיש אל האולם, וכולם בראותם את זקנו היורד על פי מדותיו וקרניו הגדולות, רצו לקראתו בהתרגשות בצעקות רמות "ברוך הבא אליהו הנביא", איזה זכות יש לנו שבאת לכאן, חלק תפסו לו את הידים שיברך אותם וחלק נישקו לו את הזקן

פתאום התיש זיהה את החסה המונחת על השלחנות, הוא קפץ ונגח את כל מי שנקרה בדרכו, כשהם שמחים וששים על שזכו לקבל מכה מאליהו הנביא,

ויעל "אליהו" בסערה על השלחן והחל אוכל חסה בפה מלא,

וכולם מביטים בו בעינים משתאות היאך הוא אוכל ללא ברכה, אך אמרו בטח כוונתו לשם שמים ויש לו היתר ממתיבתא דרקיעא
וכך הילך התיש על השלחנות ובילע ברעבתנות כשמידי פעם לכלך וטינף את כל האוכל בצרכיו, ומעריציו הכפריים תמהים ושואלים וכי כך מתנהג אליהו הנביא? !

בצר להם מיהרו לביתו של מורם ורבם וסיפרו לו על התנהגותו המוזרה והאלימה של אליהו הנביא,

שאל הרב וכי מנין לכם היאך נראה אליהו הנביא?
הם תיארו ברגש את דמותו עם קרניו ועיניו הגדולות וזקנו היורד על מדותיו
ויגער בהם הרב "שוטים שבעולם זה לא אליהו הנביא, זה תיש! תיקחו מקל ותסלקו אותו מיד..."

רבי יצחק חזק מאוד
אני לא דוגל בסתם השמצות אבל גם הדתיים הלאומיים יודעים שבסוף כש הם נתכלים בבעיות חמורות הם מגיעים לרבי חיים קנייבסקי שליט"א או בזמנו לרב אלישיב זצ"ל או לרבנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל
כמו לדוגמא כש ניחתפו שלושת הבחורים הי"ד ההורים הלכו לרב חיים קנייבסקי לבקש ברכה לא לרב דרוקמן בלי לזלזל בו אישית אבל אדם שעמל על התורה כמו מרן שר התורה או צדיק גדול כמו מרן חכם שלום כהן שליט"א אז יש סייעתא דישמיא

 

[יצחק משען]

אני מדגיש
לא הזכרתי שמות
ובבקשה מי שמזכיר שמות זה על דעתו​

 

[חיים כהן]

גם אני מצטרף להנ"ל מעשה יפה מאוד ומשעשע
לא סתם בזמנו אמר מרן רה"י חכם שלום כהן שליט"א על רבניהם כדוגמת סתיו וכדו' "עמלק" ואז הזדעזעו ולא הבינו עד שמרן זצ"ל ראה בדרכו לקרבם חזרה ולהסביר להם הדברים מי שהיה אז יודע למה אני מתכוון