אם זה מחלוקת בין החכמים שביררו את הנושא אז יש את הכלל בדאורייתא הלך אחר המחמיר, ובפרט בתכלת שהמיקילים לא משתווים בטעמיהם.
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
כל עוף למינהו
Member
כהמשך להודעות לעיל, מצורף בזה ליקוט של מקורות מדברי חכמי הטבע המעידים והמדווחים על התופעה המוכרת של "אכילה מחיים" של בשר בני מינם בכמה וכמה מיני עופות ביתיים: (א) תרנגולות מטילות, (ב) תרנגולי הודו, (ג) פסיונים, (ד) חוגלות, (ה) שלווים, (ו) ברווזים [מזן פקין], (ז) ברווזי מוסקובי, (ח) ואווזים. התופעה נודעה כבר לפני למעלה ממאה שנה, ומאז נחקרת ונבדקת ע"י חוקרי העופות כדי לעמוד על סיבותיה ושורשה. לא מדובר כאן על פציעה או תלישה הנעשית בפה, אלא באכילה גמורה של העור והבשר של חבירו בעודו חי, וגם לא מדובר רק בניקור נוצות בלבד, שהוא סוג נפרד הנקרא "ניקור נוצות חמור", שבו תולשים ואוכלים את הנוצות, אלא מדובר באכילת העור והבשר עצמם. בדרך כלל, אכילה זו מתרחשת לאחר שניקרו ואכלו את כל הנוצות, או במקומות פצועים ומדממים, או באיזורים שונים שבגוף החשופים ללא נוצות מלכתחילה.
איך הדברים מתאימים לשיטת רבינו תם בגדר דריסה, שפירש גדרה "דורס ואוכל מחיים"?
התשובה בקצרה היא שר"ת לא בא לעקור המושג "דורס" ממשמעותו, שהיא מתייחסת לפעולה הנעשית ברגלו [בנעיצת צפורן או עכ"פ בצידה ברגליו], שאם לא כן היה נקרא בשם "דורס", שמלה זו משמשת בכל מקום בחז"ל לתיאור פעולה הנעשית ברגל [כמו בהל' טריפות: "דרוסה"], אלא ר"ת בא לבאר רק את המלה השניה המוזכרת בברייתא: "דורס ואוכל", שהמלה "ואוכל" באה ללמד דלא סגי לן במה שידרוס ברגלו אלא בעינן נמי שיאכל מיד בעוד הטרף חי ולא ימתין עד שימות, אבל דבר פשוט הוא שאכילה בפה לבדה לא נחשבת כדריסה בשום צד.
והדברים מבוארים להדיא בדברי הרא"ה (בבדק הבית ובחידושיו על מס' חולין) בדעת ר"ת, וכן מבואר בכמה וכמה ראשונים ז"ל שהדגישו פרט זה בדבריהם [המגיד משנה באריכות לשונו: "דורס את החי, ואוכלו חי" שחזר על עצמו ב' פעמים, הרשב"א בתוה"ב ובחידושיו והר"ן: "שדורס ואוכל חי", האשכול: "שדורס וצד ואוכל מחיים", ועוד], וכן מוכח בדעת הרבה ראשונים הסוברים כר"ת בגדר דריסה ואפ"ה סמכו על סימן הגאונים שכל עוף שיש לו כף רגל רחבה בידוע שאינו דורס [אפי' בלי חרטום רחב], וכן נקטו הרש"ש והשערי ציון [רבה של בילסק, אחד מן המסכימים לחיבור המשנה ברורה], וכן מבואר בשו"ת צמח צדק (מליובאוויטש יו"ד סי' ס'), ובאמת הדברים מבוארים היטב במקור הדברים בספר הישר לר"ת, עיי"ש, וכמשנ"ת בקונטרסי כל עוף למינהו (סי' ג', אות ב').
ומה שהרבה ראשונים לא הזכירו ענין זה אלא כתבו סתם "אכילה מחיים", הוא מרוב פשיטותו, מג' צדדים: (א) מצד מקור הדברים, שהרי בעופות דורסים ומכים בצפרניהם תמיד עסקינן, ותכונה זו כסימן טומאה נלמדת מן הנשר, וא"כ פשוט שמדובר בדריסה אמיתית כמנהג הנשר שצד ונועץ צפורניו בטרף כידוע ומפורסם לכל, ולא העלו על דעתם שיסבור מאן דהוא שבניקור בפה בעופות פצועים ייחשב כדורס כנשר, (ב) מצד הלשון, שפעולה הנעשית בפה בלבד לא תיקרא בשם "דורס" כלל אלא רק "טורף" או "מכה", (ג) מצד המציאות, שהרי כמעט בלתי אפשרי לעוף לאכול את טרפו בעודו חי בלי לצוד ולתפוס אותו [ולא העלו על דעתם שיסברו שתכונת הדריסה תימצא בטרף הגוסס או הנלכד בקרן זווית שאי אפשר לו להימלט], וגם לא שייך לומר הלשון המובא בתוס' והרא"ש ושאר הראשונים בשם ר"ת: "ואינו ממתין עד שימות", שאם אינו צד את הטרף תחילה ברגליו, א"כ איך יוכל להמתין ולמה ימתין קודם אכילתו, ואם ימתין הלא הטרף החי עלול להאריך ימים יותר מהטורף, אלא פשיטא דמיירי באופן כזה שהוא ניצוד ברגליו [מלבד מה שקיצרו מאד בענין זה, כי בזמנינו אין כ"כ נפק"מ בדבר, משום דבלא"ה אין אנו אוכלים שום עוף בלי מסורת ואין אנו בקיאים בסימן הדריסה, ולפי רוב הפוסקים שנקטו שכל שיש לו ג' סימני טהרה הרי"ז טהור בודאי, הרי לעולם לא יימצא דורס].
ועכ"פ לאחר גילוי המציאות שתופעה זו של אכילת בשר בעודם חיים מצויה בהרבה מן המינים הביתיים המוחזקים כטהורים מאז ומעולם, כל בעל שכל ישר יודה שבלי ספק אין להחשיב דבר כזה בשום צד ל"דריסה" [ובפרט שהתנהגות כזו של "קניבליזם" אינה חלק מטבע אכילתם הרגיל של העופות הנ"ל, שהרי לעולם אפשר במקרים רבים שהתנהגות כזו לא תפרוץ בעדרים מסויימים במשך כל חייהם ואולי אפי' במשך כמה דורות, והרי דבר פשוט הוא שתכונת הדריסה היא תכונה יסודית בבעל חי כחלק מהתנהגותו הרגילה עכ"פ בתדירות מסויימת, וגם בודאי יש שיעור לבדיקת הדריסה מעיקר הדין].
ועוד יש לשים לב שבעל השיטה של "דורס ואוכל מחיים" הוא ר"ת, וא"כ מלבד מה שר"ת עצמו סובר כרמב"י שבג' סימני טהרה בלבד הרי"ז טהור בודאי ובידוע שאינו דורס, וא"כ אי אפשר כלל לומר שכל המינים הנ"ל הם טמאים לשיטתו, הלא גדולה מזו ר"ת בעצמו בספר הישר נוקט שהנשר הוא היחיד מבין העופות הטמאים שהוא דורס, ומטעם זה היה צריך להרחיק ולהוסיף בתנאי הדריסה, שהרי מפורש בחולין שיש עוד עופות טמאים העושים את הטרף ל"דרוסה", ולכן הוכרח ר"ת להקשות תנאי הדריסה ולצמצמו ולומר שלא נקרא דורס כסימן טומאה אא"כ "דורס ואוכל" דהיינו שבנוסף לכך אינו ממתין עד שימות, וכבר נדחק המאירי מן החוש כנגד ר"ת, שהרי אנו רואים בחוש שיש כמה וכמה עופות הנוהגים במנהג של "דורס ואוכל" מלבד הנשר, וז"ל: "ולשיטה זו, אתה צריך לפרש על העופות הדורסים כגון נץ וגם הנקרא פאלקו וכן מילא וגירפאלק והדומים להם שהם ממיני העורב וממיני הנשר, ואעפ"י שהן כדברי נבואות, מיני העופות מרובים כל כך שאין להרחיק דבר זה כל כך", עכ"ל, ומ"מ כל בעל שכל ישר יודה שאף אם נרחיב שם "נשר" לכלול בו כל המינים הנ"ל, עכ"פ אי אפשר בשום אופן לומר שכל המינים הביתיים הנ"ל - הלא המה התרנגולות המטילות וההודו והחוגלות והפסיונים והשליו והרבווזים - שהם כולם באמת ג"כ ממיני הנשר (!), ואילו שאר העופות הטורפים והנועצים צפרניהם בטרפם אלא שממתינים עד שהטרף ימות קודם אכילתם לא נקראים בשם "דורסים".
איך הדברים מתאימים לשיטת רבינו תם בגדר דריסה, שפירש גדרה "דורס ואוכל מחיים"?
התשובה בקצרה היא שר"ת לא בא לעקור המושג "דורס" ממשמעותו, שהיא מתייחסת לפעולה הנעשית ברגלו [בנעיצת צפורן או עכ"פ בצידה ברגליו], שאם לא כן היה נקרא בשם "דורס", שמלה זו משמשת בכל מקום בחז"ל לתיאור פעולה הנעשית ברגל [כמו בהל' טריפות: "דרוסה"], אלא ר"ת בא לבאר רק את המלה השניה המוזכרת בברייתא: "דורס ואוכל", שהמלה "ואוכל" באה ללמד דלא סגי לן במה שידרוס ברגלו אלא בעינן נמי שיאכל מיד בעוד הטרף חי ולא ימתין עד שימות, אבל דבר פשוט הוא שאכילה בפה לבדה לא נחשבת כדריסה בשום צד.
והדברים מבוארים להדיא בדברי הרא"ה (בבדק הבית ובחידושיו על מס' חולין) בדעת ר"ת, וכן מבואר בכמה וכמה ראשונים ז"ל שהדגישו פרט זה בדבריהם [המגיד משנה באריכות לשונו: "דורס את החי, ואוכלו חי" שחזר על עצמו ב' פעמים, הרשב"א בתוה"ב ובחידושיו והר"ן: "שדורס ואוכל חי", האשכול: "שדורס וצד ואוכל מחיים", ועוד], וכן מוכח בדעת הרבה ראשונים הסוברים כר"ת בגדר דריסה ואפ"ה סמכו על סימן הגאונים שכל עוף שיש לו כף רגל רחבה בידוע שאינו דורס [אפי' בלי חרטום רחב], וכן נקטו הרש"ש והשערי ציון [רבה של בילסק, אחד מן המסכימים לחיבור המשנה ברורה], וכן מבואר בשו"ת צמח צדק (מליובאוויטש יו"ד סי' ס'), ובאמת הדברים מבוארים היטב במקור הדברים בספר הישר לר"ת, עיי"ש, וכמשנ"ת בקונטרסי כל עוף למינהו (סי' ג', אות ב').
ומה שהרבה ראשונים לא הזכירו ענין זה אלא כתבו סתם "אכילה מחיים", הוא מרוב פשיטותו, מג' צדדים: (א) מצד מקור הדברים, שהרי בעופות דורסים ומכים בצפרניהם תמיד עסקינן, ותכונה זו כסימן טומאה נלמדת מן הנשר, וא"כ פשוט שמדובר בדריסה אמיתית כמנהג הנשר שצד ונועץ צפורניו בטרף כידוע ומפורסם לכל, ולא העלו על דעתם שיסבור מאן דהוא שבניקור בפה בעופות פצועים ייחשב כדורס כנשר, (ב) מצד הלשון, שפעולה הנעשית בפה בלבד לא תיקרא בשם "דורס" כלל אלא רק "טורף" או "מכה", (ג) מצד המציאות, שהרי כמעט בלתי אפשרי לעוף לאכול את טרפו בעודו חי בלי לצוד ולתפוס אותו [ולא העלו על דעתם שיסברו שתכונת הדריסה תימצא בטרף הגוסס או הנלכד בקרן זווית שאי אפשר לו להימלט], וגם לא שייך לומר הלשון המובא בתוס' והרא"ש ושאר הראשונים בשם ר"ת: "ואינו ממתין עד שימות", שאם אינו צד את הטרף תחילה ברגליו, א"כ איך יוכל להמתין ולמה ימתין קודם אכילתו, ואם ימתין הלא הטרף החי עלול להאריך ימים יותר מהטורף, אלא פשיטא דמיירי באופן כזה שהוא ניצוד ברגליו [מלבד מה שקיצרו מאד בענין זה, כי בזמנינו אין כ"כ נפק"מ בדבר, משום דבלא"ה אין אנו אוכלים שום עוף בלי מסורת ואין אנו בקיאים בסימן הדריסה, ולפי רוב הפוסקים שנקטו שכל שיש לו ג' סימני טהרה הרי"ז טהור בודאי, הרי לעולם לא יימצא דורס].
ועכ"פ לאחר גילוי המציאות שתופעה זו של אכילת בשר בעודם חיים מצויה בהרבה מן המינים הביתיים המוחזקים כטהורים מאז ומעולם, כל בעל שכל ישר יודה שבלי ספק אין להחשיב דבר כזה בשום צד ל"דריסה" [ובפרט שהתנהגות כזו של "קניבליזם" אינה חלק מטבע אכילתם הרגיל של העופות הנ"ל, שהרי לעולם אפשר במקרים רבים שהתנהגות כזו לא תפרוץ בעדרים מסויימים במשך כל חייהם ואולי אפי' במשך כמה דורות, והרי דבר פשוט הוא שתכונת הדריסה היא תכונה יסודית בבעל חי כחלק מהתנהגותו הרגילה עכ"פ בתדירות מסויימת, וגם בודאי יש שיעור לבדיקת הדריסה מעיקר הדין].
ועוד יש לשים לב שבעל השיטה של "דורס ואוכל מחיים" הוא ר"ת, וא"כ מלבד מה שר"ת עצמו סובר כרמב"י שבג' סימני טהרה בלבד הרי"ז טהור בודאי ובידוע שאינו דורס, וא"כ אי אפשר כלל לומר שכל המינים הנ"ל הם טמאים לשיטתו, הלא גדולה מזו ר"ת בעצמו בספר הישר נוקט שהנשר הוא היחיד מבין העופות הטמאים שהוא דורס, ומטעם זה היה צריך להרחיק ולהוסיף בתנאי הדריסה, שהרי מפורש בחולין שיש עוד עופות טמאים העושים את הטרף ל"דרוסה", ולכן הוכרח ר"ת להקשות תנאי הדריסה ולצמצמו ולומר שלא נקרא דורס כסימן טומאה אא"כ "דורס ואוכל" דהיינו שבנוסף לכך אינו ממתין עד שימות, וכבר נדחק המאירי מן החוש כנגד ר"ת, שהרי אנו רואים בחוש שיש כמה וכמה עופות הנוהגים במנהג של "דורס ואוכל" מלבד הנשר, וז"ל: "ולשיטה זו, אתה צריך לפרש על העופות הדורסים כגון נץ וגם הנקרא פאלקו וכן מילא וגירפאלק והדומים להם שהם ממיני העורב וממיני הנשר, ואעפ"י שהן כדברי נבואות, מיני העופות מרובים כל כך שאין להרחיק דבר זה כל כך", עכ"ל, ומ"מ כל בעל שכל ישר יודה שאף אם נרחיב שם "נשר" לכלול בו כל המינים הנ"ל, עכ"פ אי אפשר בשום אופן לומר שכל המינים הביתיים הנ"ל - הלא המה התרנגולות המטילות וההודו והחוגלות והפסיונים והשליו והרבווזים - שהם כולם באמת ג"כ ממיני הנשר (!), ואילו שאר העופות הטורפים והנועצים צפרניהם בטרפם אלא שממתינים עד שהטרף ימות קודם אכילתם לא נקראים בשם "דורסים".
קבצים מצורפים
כל עוף למינהו
Member
וכאן מצורפות בס"ד תמונות של ארבע ביצים שונות של היונה הטהורה המצויה בא"י [שנזדמנו לי במרפסת ביתי בחודש אייר תשפ"ד], שהן כולן בצורת כד כד, וכפי שכתבתי בקונטרס "כל עוף למינהו" עמ' ק"ח ובהערה צ"א, וכפי שמצוי כן בימינו במינים רבים של יונים ותורים, כגון "יונת הסלע", "תור צוחק", "יונת הענק", ו"צוצלת" [ע' במאירי חולין ס"ב ע"א שהזכיר כמה ממינים אלו בלשון ערב].
הביצים הונחו בקו ישר וצולמו מלמעלה מזווית ישרה [בלי חצובה]. על מנת להראות ולהוכיח שהן כד כד, יצרתי צורה של אליפסה מושלמת [השווה בשני צדדיה ב100% שהיא כד כד באופן מוחלט], והנחתי צורה זו ליד הביצים וגם הלבשתי אותה עם רקע שקוף על גביהן, כדי להראות את ההפרש ביניהם, ונמצא כי הביצים כמעט ואינן חורגות מצורת האליפסה המושלמת [ויתכן שאם בודקים לפי העין בלבד, אפשר שהצל עלול להטעות קצת שצד אחד ייראה יותר חד], ואחת מהן כד כד כמעט בדקדוק גמור, כפי שתחזינה עיני המעיינים בקובץ המצורף.
לשם השוואה, הוספתי והראיתי בדרך זו גם ביחס לביצה "כד חד" של תרנגול הודו, וגם ביצה "כד כד" של ינשוף [שהוא דורס גמור הנועץ צפרניו בטרף ואוכלו בעודו חי] ושל נשר [הנקרא ”עיט זהוב“ או ”עיט נשרי“, שהוא דורס גמור], ונמצא כי ביצי היונה הם יותר "כד כד" אף מהן.
הביצים הונחו בקו ישר וצולמו מלמעלה מזווית ישרה [בלי חצובה]. על מנת להראות ולהוכיח שהן כד כד, יצרתי צורה של אליפסה מושלמת [השווה בשני צדדיה ב100% שהיא כד כד באופן מוחלט], והנחתי צורה זו ליד הביצים וגם הלבשתי אותה עם רקע שקוף על גביהן, כדי להראות את ההפרש ביניהם, ונמצא כי הביצים כמעט ואינן חורגות מצורת האליפסה המושלמת [ויתכן שאם בודקים לפי העין בלבד, אפשר שהצל עלול להטעות קצת שצד אחד ייראה יותר חד], ואחת מהן כד כד כמעט בדקדוק גמור, כפי שתחזינה עיני המעיינים בקובץ המצורף.
לשם השוואה, הוספתי והראיתי בדרך זו גם ביחס לביצה "כד חד" של תרנגול הודו, וגם ביצה "כד כד" של ינשוף [שהוא דורס גמור הנועץ צפרניו בטרף ואוכלו בעודו חי] ושל נשר [הנקרא ”עיט זהוב“ או ”עיט נשרי“, שהוא דורס גמור], ונמצא כי ביצי היונה הם יותר "כד כד" אף מהן.
קבצים מצורפים
עדיין תמוה כיון שרוב האחרונים לא נקטו כן, איך יתכן שלא נתעוררו על זה במשך הרבה דורות, מזה מוכח שזה תופעה חדשה בגלל הצפיפות וכדומהאיך הדברים מתאימים לשיטת רבינו תם בגדר דריסה, שפירש גדרה "דורס ואוכל מחיים"?
התשובה בקצרה היא שר"ת לא בא לעקור המושג "דורס" ממשמעותו, שהיא מתייחסת לפעולה הנעשית ברגלו
זה פעם ראשונה שנמצא ביצי יונה במרפסת שלך, או פעם ראשונה שנמצא כד כד וצילמת?וכאן מצורפות בס"ד תמונות של ארבע ביצים שונות של היונה הטהורה המצויה בא"י [שנזדמנו לי במרפסת ביתי בחודש אייר תשפ"ד], שהן כולן בצורת כד כד, וכפי שכתבתי בקונטרס "כל עוף למינהו" עמ' ק"ח ובהערה צ"א, וכפי שמצוי כן בימינו במינים רבים של יונים ותורים, כגון "יונת הסלע", "תור צוחק", "יונת הענק", ו"צוצלת" [ע' במאירי חולין ס"ב ע"א שהזכיר כמה ממינים אלו בלשון ערב].
הביצים הונחו בקו ישר וצולמו מלמעלה מזווית ישרה [בלי חצובה]. על מנת להראות ולהוכיח שהן כד כד, יצרתי צורה של אליפסה מושלמת [השווה בשני צדדיה ב100% שהיא כד כד באופן מוחלט], והנחתי צורה זו ליד הביצים וגם הלבשתי אותה עם רקע שקוף על גביהן, כדי להראות את ההפרש ביניהם, ונמצא כי הביצים כמעט ואינן חורגות מצורת האליפסה המושלמת [ויתכן שאם בודקים לפי העין בלבד, אפשר שהצל עלול להטעות קצת שצד אחד ייראה יותר חד], ואחת מהן כד כד כמעט בדקדוק גמור, כפי שתחזינה עיני המעיינים בקובץ המצורף.
לשם השוואה, הוספתי והראיתי בדרך זו גם ביחס לביצה "כד חד" של תרנגול הודו, וגם ביצה "כד כד" של ינשוף [שהוא דורס גמור הנועץ צפרניו בטרף ואוכלו בעודו חי] ושל נשר [הנקרא ”עיט זהוב“ או ”עיט נשרי“, שהוא דורס גמור], ונמצא כי ביצי היונה הם יותר "כד כד" אף מהן.
כל עוף למינהו
Member
עדיין תמוה כיון שרוב האחרונים לא נקטו כן, איך יתכן שלא נתעוררו על זה במשך הרבה דורות, מזה מוכח שזה תופעה חדשה בגלל הצפיפות וכדומה
לא נראה לומר שהצפיפות גורמת את התופעה אלא רק מגבירה ומחמירה אותה [והיא מצויה אף בעופות הגדלים בשטחים גדולים יחסית], ולכן כנראה היתה קיימת מאז ומעולם, ובאמת כבר לפני יותר ממאה שנה העיד הרב רבי יוסף אהרן טאראן ז"ל שתופעה זו היתה ידועה ומפורסמת שהיא קיימת בתרנגולים ובברווזים ובאווזים ובתרנגולי הודו.
אין שום תמיה וקושי כלל במה שתופעה זו לא נידונה במשך הדורות האחרונים [ורק לפני כמאה שנה נתעורר לראשונה נידון זה בפולמוס על כשרות ה"ברווז המוסקובי" שהיה עוף חדש ושונה מהברווז הרגיל], הן משום שמדובר בעופות מפורסמים המוחזקים כטהורים בלי פקפוק בכל העולם, והן משום שדבר פשוט הוא מסברא שאין מקום להחשיב ניקור של בן מינו משעמום או בפצעים כדריסה.
ואף בברווז המוסקובי שנתעורר נידון זה, מדובר היה באכילה גמורה מחיים של אפרוחים שלמים חיים ולא בניקור בעלמא כנ"ל, וגם בנידון העוף הנ"ל, רבים מגדולי הדור התירוהו [כגון הגר"ש מסאלנט והגרצ"פ פרנק] ולא השגיחו בתופעה זו, וגם רוב האוסרים לא אסרו אלא רק מחמת העדר מסורת ולא משום שסברו שהוא עוף דורס מעיקר הדין, ועכ"פ בימינו שנתברר שהוא "שכן ונדמה" ממש עם הברווזים הרגילים הטהורים בשטחים פתוחים ורחבים ואף מזדווגים זה עם זה מרצון אפי' כשיש להם מבני מינם לרוב, א"כ ע"כ אף הברווז המוסקובי הוא טהור, דאל"כ אלא נאמר שהברווז המוסקובי הוא דורס טמא, א"כ עכ"פ לחומרא נצטרך לאסור אף את הברווזים הטהורים [דלכו"ע אמרינן "שכן ונדמה לטמא" לחומרא].
כל עוף למינהו
Member
זה פעם ראשונה שנמצא ביצי יונה במרפסת שלך, או פעם ראשונה שנמצא כד כד וצילמת?
במשך שש השנים האחרונות [מאז שהתחלתי לעסוק בסוגיא זו ולשים לב], כמדומה שארבע או חמש פעמים, יונים הצליחו לבנות קן מאחורי מנוע המזגן במרפסת שלי ולהטיל שם ביצים. מדובר כנראה בסה"כ כחמש עשרה ביצים שהתבוננתי בהן, ובכולן מעולם לא ראיתי אפי' באחת מהם שהיתה נראית כד חד, אך לא טרחתי לצלם או למדוד אלא סמכתי על הבחנתי וגם הראיתי כמה מהן לבעל עין חדה שהסכים עמי [כפי שציינתי כבר בקונטרסי בהערה צ"א]. כשנה לאחר הוצאת הקונטרס, כמה פקפקו על אמינות הבחנתי הנ"ל, ולאחרונה בחודש שעבר, בס"ד נזדמנו לי ארבע ביצים, ולכן החלטתי לצלם ולמדוד את כולן באופן מדוייק, ונתאמתו דברי אף יותר ממה ששיערתי תחילה. יש לציין שהשבוע נוספו לי שתי ביצים נוספות, ואף הן כד כד כמעט בדקדוק גמור.
מוזר למה אצלך קורים דברים כאלה מוזרים, כל הביצים שראיתי ושחברי ראו היו כד חד בערך כמו של העוף הלגהורן, רק אחד מתוך חמש שראיתי הייתי צריך להתבונן היטב כדי להבחין בהבדל.במשך שש השנים האחרונות [מאז שהתחלתי לעסוק בסוגיא זו ולשים לב], כמדומה שארבע או חמש פעמים, יונים הצליחו לבנות קן מאחורי מנוע המזגן במרפסת שלי ולהטיל שם ביצים. מדובר כנראה בסה"כ כחמש עשרה ביצים שהתבוננתי בהן, ובכולן מעולם לא ראיתי אפי' באחת מהם שהיתה נראית כד חד, אך לא טרחתי לצלם או למדוד אלא סמכתי על הבחנתי וגם הראיתי כמה מהן לבעל עין חדה שהסכים עמי [כפי שציינתי כבר בקונטרסי בהערה צ"א]. כשנה לאחר הוצאת הקונטרס, כמה פקפקו על אמינות הבחנתי הנ"ל, ולאחרונה בחודש שעבר, בס"ד נזדמנו לי ארבע ביצים, ולכן החלטתי לצלם ולמדוד את כולן באופן מדוייק, ונתאמתו דברי אף יותר ממה ששיערתי תחילה. יש לציין שהשבוע נוספו לי שתי ביצים נוספות, ואף הן כד כד כמעט בדקדוק גמור.
אין לך דבר יותר תמוה מזהאין שום תמיה וקושי כלל במה שתופעה זו לא נידונה במשך הדורות האחרונים
