ע"ה ס"ט
Well-known member
ראיה לסתור?!
ביקש שמרן זיע"א מזכיר והבאת שמרן שליט"א מזכיר?
ביקש שמרן זיע"א מזכיר והבאת שמרן שליט"א מזכיר?
בדקת ביביע אומר שהובא שם?
ע"ה ס"ט
Well-known member
אם היה שם הייתם מביאים אותו...
עופר אליהו דמגיאן
Active member
ולכאורה מרן לא הביאו כגדול וצ"ע...
תלמוד בבלי - פסחים, י"ב.
"אזל רב הונא בריה דרב יהודה, אמרה לשמעתתא קמיה דרבא, אמר: ומה אילו דייקינן בהני סהדי דהאי דקאמר "שלש" בתחילת שלש והאי דקאמר "חמש" בסוף חמש והויא עדות מוכחשת ולא קטלינן, ואנן ניקום ונקטיל מספקא? ורחמנא אמר" "ושפטו העדה והצילו העדה"!? אלא אמר רבא; לדברי רבי מאיר- אדם טועה שתי שעות חסר משהו. לדברי רבי יהודה- אדם טועה שלש שעות חסר משהו. לדברי רבי מאיר 'אדם טועה שתי שעות חסר משהו' מעשה כי הוה או בתחלת שתים או בסוף שלש וחד מינייהו קטעי ב' שעות חסר משהו. לדברי רבי יהודה 'אדם טועה שלש שעות חסר משהו' מעשה כי הוה או בתחלת שלש או בסוף חמש וחד מינייהו קטעי שלש שעות חסר משהו" ע"כ.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
New member
יתכן שהיו פעמים שלא ידע, ולדוג' עי' יבי"א (ח"י אה"ע סי' כ"ח) שמזכיר את "הגאון רבי" לואיס (לוי) גינצבורג שר"י (וכן ביבי"א ח"ד יו"ד סי' י' או' ה')
[אמנם שם המדובר בהערות ממנו שנדפסו בסוף א' מספרי הראשונים ולא בספר שלו]
ציטוט מהשיעור השבועי (תזריע תשפ"ד): "אספר לכם קצת פוליטיקה רבנית, לא צריך להיות תמימים... בזמנו הרב גורן נבחר לרב ראשי אשכנזי, ואיתו נבחרו כל עשרת חברי מועצת הרבנות, כל מה שרצה הרב גורן היו עונים אחריו אמן, ומרן זצ"ל נשאר לבד, כשרצו לדון על מינוי רבנים ודיינים, או על כל מיני הכשרים, לא היתה שם למרן מילה. מה מרן עשה? הקים מועצת רבנות פרטית של גדולי תורה, הגאון הרב אלישיב, חכם בן ציון אבא שאול, הרב [בצלאל] ז'ולטי, הרב [אליעזר] גולדשמידט, הרב שאול ישראלי, וכל כמה שבועות היו באים לבית של מרן ויושבים ודנים יחד. לפעמים כשהיו דברים קשים מאוד מרן היה מביא גם את הגרש"ז אוירבך, הנהג של מרן היה עושה סיבוב ואוסף את כל הרבנים. האמא הרבנית ע"ה היתה מתקשרת אלי: תבוא עוד שעה, הם יהיו כאן. והייתי בא לשמוע איך שדנים ומתווכחים ופותחים ספרים, בית יצחק שמלקיס, חוות דעת, כרתי ופלתי, היה תענוג לראות את גדולי הדור הללו! גדול שימושה יותר מלימודה". ("מועצת" זו הוזכר כמה פעמים בספריו, עי' יבי"א ח"ז יו"ד סי' ג', ח"ח או"ח סי' מ"ג, ח"י חו"מ סי' ו' בגליונות ומלואים הע' 9).
ואעתיק עוד מ"ש הרה"ג משה הררי שליט"א (קובץ המשביר ח"א עמ' צ"ט): "כמו כן היה לרבנו קשר מצוין עם הג"ר שאול ישראלי זצ"ל במסגרת עבודתם בבית הדין הגדול בירושלים, קשר שנמשך גם לאחר תום כהונת רבנו כרב ראשי. ובקובץ'הפרדס' (היוצא לאור בארה"ב. שנה נ"ב גליון ט') האריכו בתיאור כינוס שנערך פה בארה"ק, ובו השתתפו כמה מאות רבנים. מטרת הכינוס בזמנו היתה לשכנע את הגר"ש ישראלי זצ"ל להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל. והרבנים הבולטים ביותר בכינוס זה היו רבנו זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולמעשה הם אלה שיזמו את הכנס הזה". ---------
"כמו כן יש להזכיר שרבנו זצ"ל היה אחד המספידים ב'שבעה' את הגר"ש ישראלי זצ"ל. בהספדו בכה רבנו זצ"ל רבות על גודל האבידה, וממש התייפח מאוד. ובדבריו התמקד בעיקר על מידת נטילת האחריות של הגרש"י זצ"ל, ואי התחמקות מהחובה לדון גם במקרים הקשים ביותר בבית הדין. כמו כן הדגיש את ענין הכוחא דהתירא עדיף שצריך שיהיה למי שגדול בתורה, כדי שיהיה אפשר להתיר בכל מקרה שהדבר נכון עפ"י ההלכה. וכן הוסיף שהגר"ש ישראלי זצ"ל הקשיב לרחשי ליבו של הציבור, ובכך גרם ששם שמים יתאהב על ידו. ועוד דיבר על מידותיו של הגרש"י ומסירות נפשו להתיר עגונות, וזאת אף לאחר פרישתו הרשמית מבית הדין הגדול. ועוד הדגיש שהגרש"י נהג תמיד בדרכי נועם ובאהבה לכל, ומאידך לא נשא פנים לאיש בענין פסקי ההלכה".
[ויצויין תשובת הגרי"ש אלישיב משנת תש"נ (קובץ תשובות ח"ד סי' כ') "למע"כ ידידי הגאון הגדול הגר"ש ישראלי", וע"ע שו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' כ"ו או' י"א)]
ואעתיק עוד מ"ש הרה"ג משה הררי שליט"א (קובץ המשביר ח"א עמ' צ"ט): "כמו כן היה לרבנו קשר מצוין עם הג"ר שאול ישראלי זצ"ל במסגרת עבודתם בבית הדין הגדול בירושלים, קשר שנמשך גם לאחר תום כהונת רבנו כרב ראשי. ובקובץ'הפרדס' (היוצא לאור בארה"ב. שנה נ"ב גליון ט') האריכו בתיאור כינוס שנערך פה בארה"ק, ובו השתתפו כמה מאות רבנים. מטרת הכינוס בזמנו היתה לשכנע את הגר"ש ישראלי זצ"ל להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל. והרבנים הבולטים ביותר בכינוס זה היו רבנו זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולמעשה הם אלה שיזמו את הכנס הזה". ---------
"כמו כן יש להזכיר שרבנו זצ"ל היה אחד המספידים ב'שבעה' את הגר"ש ישראלי זצ"ל. בהספדו בכה רבנו זצ"ל רבות על גודל האבידה, וממש התייפח מאוד. ובדבריו התמקד בעיקר על מידת נטילת האחריות של הגרש"י זצ"ל, ואי התחמקות מהחובה לדון גם במקרים הקשים ביותר בבית הדין. כמו כן הדגיש את ענין הכוחא דהתירא עדיף שצריך שיהיה למי שגדול בתורה, כדי שיהיה אפשר להתיר בכל מקרה שהדבר נכון עפ"י ההלכה. וכן הוסיף שהגר"ש ישראלי זצ"ל הקשיב לרחשי ליבו של הציבור, ובכך גרם ששם שמים יתאהב על ידו. ועוד דיבר על מידותיו של הגרש"י ומסירות נפשו להתיר עגונות, וזאת אף לאחר פרישתו הרשמית מבית הדין הגדול. ועוד הדגיש שהגרש"י נהג תמיד בדרכי נועם ובאהבה לכל, ומאידך לא נשא פנים לאיש בענין פסקי ההלכה".
[ויצויין תשובת הגרי"ש אלישיב משנת תש"נ (קובץ תשובות ח"ד סי' כ') "למע"כ ידידי הגאון הגדול הגר"ש ישראלי", וע"ע שו"ת מנחת שלמה (ח"ב סי' כ"ו או' י"א)]
