ייש"כ הרב @ע"ה ס"ט נראה שהאמת כהבנתך. וכמובא כאן לעיל מהמעין אומר.
למטה סליחה
גם ספרים של מרן זצוק״ל היו צריכים לעבור עריכה והגהה לדפוס.
שפיר קאמר
יפה דברת
ח''א והוא ניסה לתלות עצמו ברב מעיין אומר וביררתי איתו שלא אמר זאת, ולמרות שהוא עדיין לא כ''כ נחה דעתו אני את שלי עשיתי ועל אחת כמה וכמה שכעת מצאתי שאפ' להבין את הביאורים בחזו''ע הוא לא מצליח להבין ועוד חזון למועד.
א. איפה בלוין מרן הראשל אמר כן האם ידוע לך?שפיר קאמר
ואדרבה אפשר לומר שגם על זה כיוונו ואמרו חז''ל בתענית ומתלמידי יותר מכולם, שהתלמידים האמיתיים החרדים לפסקיו וספריו עד קוצו של יוד (כמו התלמידי חכמים כאן כן ירבו) ולשם שמיים, הם הם אלא שיעשו את תורתו שלימה ונצחית.וכמו שאמרו במקום אחר נצחוני בני
וזאת למודעי שתוך כדי לימודי בתורתו של מרן מלכא בשנת תשע''ז כגון בהליכו''ע ח''א כמדומני עמ' עח' בעיניין הפסק בפסד''ז לקדיש אחרי 5 אמנים שבביאורים היו שויום אך במה''ק תשנ''ח במסקנה כתבו העורכים בסתם להתיר (חוזר בו מיבי''א ח''ב שאסר בסתם) במה''ת תשס''ב כתבו שמותר מדינא אבל לכתחילה שב ואל תעשה עדיף (וכ''כ במשנת חכמים מה''ק על המשנ''ב) וכן הורה בע''פ בלויין . ואכמ''ל
ואחרי שראיתי למש''כ במעין אומר הנ''ל, וכן בילקו''י השכמת הבוקר מה''ק שמעיר על העורך בהליכו''ע
אחרי כן שאלתי בעניין זה את הרב שאלתיאל עמר וכן את הרה''ג עמרני שליט''א מחבר הקיצורים של החזו''ע בבקיאות ועיון כאחת, אז זכור לי שיצא שאת חלק א'-ב' הרב דוד סיכם את המסקנות ואת חלק ג'-ד' הרב עמרני או הרב משה יוסף סיכמו וכל השאר הכל ממרן מלכא. עכ''פ כאמור שאין לזה כ''כ נפק''מ אחרי שמרן מלכא עבר עליהם וסמך ידו עליהם למעשה. אם כי לכאו' ודאי שיש מקום ע''פ זה ליישב קושיות או סתירות וכדומה מ''מ מה שהיה היה וזה היה רצון המלך ע''ה, ודיינו במעין אומר שהניח זאת על שולחנו של המלך ובמה שהשיב.
והאמת ששנה שעברה שוב חזרתי לסוגיה זו אחרי שנודע לי על איזה ראש כולל אחד צעיר בנתיבות שתלה את החיסרון ידיעה והקושיות שהיו לו בחזו''ע להקיש שכן ארע בו כמו בהליכו''ע, ומבחינתי זה היה כפגיע בכבוד תורתו של מרן מלכא, והבו דלא להוסיף על ההליכו''ע האמור, והמצאתי לו דרך חבר שלמד אצלו, את העדות של מרן מלכא בחזו''ע שבת א' בהקדמה הנ''ל, ובעיקר את ההקלטה הנ''ל שגם כתובה במעדני מלך
ונחתום שבנידו''ד כדוגמא האחרונה שהביא הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א בדברים שבע''פ שמרן הסכים איתו ואף ביקש שהתקנו ולא תיקנו, וודאי שיש מקום לבעל דין (לעורכים) לומר אחרת מ''מ כל אחד יעשה כרבותיו אליבא דמרן מלכא כמו שבדיוק שבוע שעבר זה היה אצלי למעשה כשחבר רצה להקל למעשה בטפטים אחרי ר''ח אב והודעתי לו מדברי הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א האחרונים בלווין ושכן הוא בילקו''י שיש לאסור בשמו של מרן מלכא ובא לאפוקי מחכם אחר ( לא ברור לי עם כוונתו לרב דוד או למעין אומר) אליבא דמרן מלכא, והחבר שלי טען לי מתורת המועדים שמתיר מן הדין וגם בשם מרן מלכא, ושכן מבואר במעין אומר ח''ג עמ' קנה' שפרס לפני המלך את שתי הדיעות הנ''ל והשיב שכדאי להחמיר. עכ''פ לנידו''ד למדנו שגם אליבא דמרן מלכא "עשה לך רב" שאין סוף לדברים. יישר כוחכם ששיברתם את הסוגיא הזו וודאי שמרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצ''ל מסכים עמכם
לפני מה שכתבת סיכמתי הלכה זו כך וישר שכיונתי לדבריךשפיר קאמר
ואדרבה אפשר לומר שגם על זה כיוונו ואמרו חז''ל בתענית ומתלמידי יותר מכולם, שהתלמידים האמיתיים החרדים לפסקיו וספריו עד קוצו של יוד (כמו התלמידי חכמים כאן כן ירבו) ולשם שמיים, הם הם אלא שיעשו את תורתו שלימה ונצחית.וכמו שאמרו במקום אחר נצחוני בני
וזאת למודעי שתוך כדי לימודי בתורתו של מרן מלכא בשנת תשע''ז כגון בהליכו''ע ח''א כמדומני עמ' עח' בעיניין הפסק בפסד''ז לקדיש אחרי 5 אמנים שבביאורים היו שויום אך במה''ק תשנ''ח במסקנה כתבו העורכים בסתם להתיר (חוזר בו מיבי''א ח''ב שאסר בסתם) במה''ת תשס''ב כתבו שמותר מדינא אבל לכתחילה שב ואל תעשה עדיף (וכ''כ במשנת חכמים מה''ק על המשנ''ב) וכן הורה בע''פ בלויין . ואכמ''ל
ואחרי שראיתי למש''כ במעין אומר הנ''ל, וכן בילקו''י השכמת הבוקר מה''ק שמעיר על העורך בהליכו''ע
אחרי כן שאלתי בעניין זה את הרב שאלתיאל עמר וכן את הרה''ג עמרני שליט''א מחבר הקיצורים של החזו''ע בבקיאות ועיון כאחת, אז זכור לי שיצא שאת חלק א'-ב' הרב דוד סיכם את המסקנות ואת חלק ג'-ד' הרב עמרני או הרב משה יוסף סיכמו וכל השאר הכל ממרן מלכא. עכ''פ כאמור שאין לזה כ''כ נפק''מ אחרי שמרן מלכא עבר עליהם וסמך ידו עליהם למעשה. אם כי לכאו' ודאי שיש מקום ע''פ זה ליישב קושיות או סתירות וכדומה מ''מ מה שהיה היה וזה היה רצון המלך ע''ה, ודיינו במעין אומר שהניח זאת על שולחנו של המלך ובמה שהשיב.
והאמת ששנה שעברה שוב חזרתי לסוגיה זו אחרי שנודע לי על איזה ראש כולל אחד צעיר בנתיבות שתלה את החיסרון ידיעה והקושיות שהיו לו בחזו''ע להקיש שכן ארע בו כמו בהליכו''ע, ומבחינתי זה היה כפגיע בכבוד תורתו של מרן מלכא, והבו דלא להוסיף על ההליכו''ע האמור, והמצאתי לו דרך חבר שלמד אצלו, את העדות של מרן מלכא בחזו''ע שבת א' בהקדמה הנ''ל, ובעיקר את ההקלטה הנ''ל שגם כתובה במעדני מלך
ונחתום שבנידו''ד כדוגמא האחרונה שהביא הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א בדברים שבע''פ שמרן הסכים איתו ואף ביקש שהתקנו ולא תיקנו, וודאי שיש מקום לבעל דין (לעורכים) לומר אחרת מ''מ כל אחד יעשה כרבותיו אליבא דמרן מלכא כמו שבדיוק שבוע שעבר זה היה אצלי למעשה כשחבר רצה להקל למעשה בטפטים אחרי ר''ח אב והודעתי לו מדברי הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א האחרונים בלווין ושכן הוא בילקו''י שיש לאסור בשמו של מרן מלכא ובא לאפוקי מחכם אחר ( לא ברור לי עם כוונתו לרב דוד או למעין אומר) אליבא דמרן מלכא, והחבר שלי טען לי מתורת המועדים שמתיר מן הדין וגם בשם מרן מלכא, ושכן מבואר במעין אומר ח''ג עמ' קנה' שפרס לפני המלך את שתי הדיעות הנ''ל והשיב שכדאי להחמיר. עכ''פ לנידו''ד למדנו שגם אליבא דמרן מלכא "עשה לך רב" שאין סוף לדברים. יישר כוחכם ששיברתם את הסוגיא הזו וודאי שמרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצ''ל מסכים עמכם
א. כוונתי למרן מלכא במשנת יוסף של מאור ישראל ח''ד תשס''ג עמ' כה'
הסיכום שלי משנים עברו כאמור, ולגבי כל המ''מ שהזכרת צריך לעיין שם... ועוד חזון למועד שהזכרתי נידון זה רק בדרך אגב לנידו''ד. יישר כוח
כנראה שטעיתי זה לא תשובה בהרב אושרי אלא במעין אומרג. ואשמח שתף אותנו בתשובה שלו
בקיצור ש''ע חזון עובדיה לגבי הלל כתבוא. כוונתי למרן מלכא במשנת יוסף של מאור ישראל ח''ד תשס''ג עמ' כה'
ב. מסקנה שלי שמותר מן הדין דלא כהיבי''א ח''ב אך למעשה לכתחילה שב ואל תעשה עדיף ויהרהר בלב (כמה''ת של מסקנת ההליכו''ע וכהיבי"א וסימנך בלב חלק ב' סי' לב אות ו') דלא כהמה''ק של מסקנת ההליכו''ע
ג. ואשמח שתף אותנו בתשובה שלו
הסיכום שלי משנים עברו כאמור, ולגבי כל המ''מ שהזכרת צריך לעיין שם... ועוד חזון למועד שהזכרתי נידון זה רק בדרך אגב לנידו''ד. יישר כוח
