שולחן ערוך סימן רסג סעיף יב
אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת, המיעוט נמשכים אחריהם על כרחם.
מגן אברהם ס"ק כד
אם רוב הקהל כו'. ואם רוב הקהל לא היו בבה"כ אין נמשכין אחר המיעוט וכן בעיר שיש בה"כ הרבה אין אחת נמשכה אחר חברתה (כנסת הגדולה).
מחצית השקל ס"ק כד
אם רוב כו'. אין אחת נמשכה אחר חברתה. אלא אותן בני אדם שדרכן לילך לבית הכנסת אחד, אותן בני אדם נמשכים אחר אותן בתי הכנסת שדרכן לילך שם. ואותן שדרכן לילך לבית הכנסת אחרת, נמשכים אחר בית הכנסת אחרת.
משנה ברורה ס"ק נא
אם רוב הקהל - ואם רוב הקהל לא היו בבהכ"נ אין נמשכין אחר המיעוט וכן בעיר שיש בה בתי כנסיות הרבה אין אחת נמשכת אחר חברתה ואפילו אם באחת רוב אבל אם עושה מנין בביתו אפי' מנין קבוע בטל אצל הרוב [דה"ח].
שולחן ערוך הגר"ז רסג סעיף יט
(ויחיד שלא היה בבית הכנסת שקבלו בה שבת אף על פי שהוא רגיל להתפלל תמיד באותו בית הכנסת אם רוב העיר לא קבלו עדיין שבת אפשר להתירו במלאכה).
ובהלכה ברורה כתב שיש להשוות דעת המחצית השקל לגר"ז. שהמחצית השקל איירי באופן שרוצה לילך לבית הכנסת רק בזמן קבלת שבת היה בביתו. והגר"ז מיירי שבאופן שאינו עתיד לילך לבית הכנסת. ע"ש.
לענ"ד קצת דחוק לפרש כן בדעת המחצית השקל שסתם ולא פירש. לכאורה גם באופן שלא עתיד לילך לבית הכנסת כיון שהוא רגיל להתפלל שם נמשך אחר קבלתם.
ולפי הגר"ז נראה שאם אינו נמצא בביה"כ בשעת קבלת שבת אינו נמשך אחריהם אלא אחר רוב העיר.
ובחזו"ע שבת עמוד רצה פסק להלכה כהגר"ז בזה"ל - ויחיד שמתפלל תמיד בבית הכנסת אחד, ובאותו בית כנסת קבלו עליהם שבת, אם רוב העיר עדיין לא קבלו שבת מותר בעשיית מלאכה (הגר"ז בש"ע סי' רסג סעיף יט). ע"כ. ובפשטות אע"פ שעתיד לילך לביה"כ כיון שלא היה עמהם בשעת קבלת שבת אינו נמשך אחריהם. אלא אחר רוב העיר.
ובזה יש נפק"מ לסקר, מי שהיה בביתו בשעת קבלת שבת בבית הכנסת שרגיל להתפלל שם, אינו נמשך אחריהם אלא אחר רוב הציבור
השאלה באיזה זמן אפשר לומר שודאי אין רוב ציבור. בהלכה ברורה חלק טו עמ' מד שמנהג ישראל בהרבה מקומות להדליק נרות שבת ולקבל שבת עשרים דקות קודם השקיעה. ע"ש. זה לענ"ד אינו מדוקדק כ"כ שבהרבה בתי כנסת מתפללים מנחה עשרים דקות לפני השקיעה וסמוך מאוד לשקיעה אומרים קבלת שבת.
