סתירה בעניין צורת מערת המכפלה

[מבין דבר מתוך דבר]

במסכת עירובין דף נ"ג ע"א מובאת מחלוקת בין רב לשמואל בעניין צורת המערה, חד אמר בית ועלייה על גביו לכך נקראת שמה מכפלה, וחד אמר שני בתים זה לפנים מזה, ונקראת מכפלה על שם כפל הזוגות שנקברו שם, אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה,
בסדר הדורות נכתב "בא' בשבת נכנס במי גיחון העליון עד צוארו והיה מתענה שבע שבתות ימים עד שנעשה גופו כלבו (פי' כחוש ואדום, וביוחסין הגי' ככברה) אמר ומה הלוחות ע"י שיכתבו באצבעו של הקב"ה עתידין מימי הירדן לברוח מפניהם (בימי יהושע) גופי שגבלו ב' ידיו ורוח נשמת פיו נפח באפי עאכ"ו, ואמר עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי לאחר מיתתי יעשו לעצמותי להם ע"ז אלא הריני מעמיק את ארוני למטה לארץ מערה לפנים ממערה לפיכך נקראת מערת המכפלה, (פר"א וילקוט סי' ל"ד, וכ"ה הגי' בז"ר):
אז למ"ד שנקראת מכפלה על שם שכפולה בגובהה פי' עלייה מעל בית, המדרש מובן, אלא למ"ד שהמערה הייתה בית לפנים מבית המדרש לא מובן! ולפי זה איך המ"ד שהמערה הייתה בית לפנים מבית יסביר את דברי המדרש?
וברור שאפשר לדחוק את השאלה בטענה שהמדרש רק לפי דעה אחת, אך אני מחפש תיווך בעניין, או כל תירוץ מתקבל על הדעת אחר,