amit26
Well-known member
היום הרהרתי בזה בעת קידוש אצל חמי האשכנזי כשאשתי מההרגל ענתה אמן ואז אמרתי לה לברך שוב המוציא
לכאורה למה כך הורה מרן(שאם עונה אמן תברך על הגפן/הלחם)?
הרי יש פה ס"ס שלא לברך!
אולי אכן כר"ת שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, ואם נאמר שלא אולי עניית אמן לדברים בקדושה לא נחשבת הפסק(כמו שפוסקים שמי שמניח תפילין של יד ושמע קדיש בין ברכה להנחה וענה, להלכה לא יחזור לברך בגלל הדעה שענייה לדברים שבקדושה לא הוי הפסק
אם כן יש פה ספק ספק לא לברך,ואנחנו אפילו בספק אחד חוששים מאוד מברכה לבטלה/ברכה שאינה צריכה, אז על 2 ספיקות ק"ו
ועוד שהברכה היא מדרבנן,ואין בה שום צד שהיא מדאורייתא(ברכה ראשונה)
לכאורה למה כך הורה מרן(שאם עונה אמן תברך על הגפן/הלחם)?
הרי יש פה ס"ס שלא לברך!
אולי אכן כר"ת שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, ואם נאמר שלא אולי עניית אמן לדברים בקדושה לא נחשבת הפסק(כמו שפוסקים שמי שמניח תפילין של יד ושמע קדיש בין ברכה להנחה וענה, להלכה לא יחזור לברך בגלל הדעה שענייה לדברים שבקדושה לא הוי הפסק
אם כן יש פה ספק ספק לא לברך,ואנחנו אפילו בספק אחד חוששים מאוד מברכה לבטלה/ברכה שאינה צריכה, אז על 2 ספיקות ק"ו
ועוד שהברכה היא מדרבנן,ואין בה שום צד שהיא מדאורייתא(ברכה ראשונה)
