• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

עוד בענין אין דנין שנים ביום אחד, נפק"מ בין טעמו של רש"י לטעם הספרי

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יש לעיין האם הך דינא דאין דנין שנים ביום אחד קאי על ההריגה בפועל או על גמר הדין, ובגבורת ארי ביומא ב. כתב בפשיטות דקאי רק על הגמר דין, אבל המיתה עצמה יכולה להיות ביום אחד [אם ארע שעינו את הדין של הראשון ולא הרגוהו מיד עד למחר, שגמרו גם את דינו של שני], דהא הטעם משום דאי אפשר לעיוני בדינייהו, וזה שייך רק לגמר הדין.

וכל זה לפי טעמו של רש"י בדעת הבבלי, אבל לפי דרשת הספרי "אותו" ולא שנים, אדרבה עיקר הדרשא נאמרה בקיום העונש ולא בגמר הדין, אלא דממילא כיון שאי אפשר להמית בפועל שנים ביום אחד, ממילא אין גומרים את דינם כדי שלא יצטרכו לענות את הדין של אחד מהם, ועי'.
◆ ◆ ◆

יש להסתפק האם הדין של "אותו" ולא שנים הוא לעיכובא, היינו שאם דנו שנים ביום אחד אינו דין כלל, או דבדיעבד דינם דין. ואפשר שזה תלוי בטעמים, דאם הוי מסברא מצד והצילו העדה, אפשר שאין זה מעכב בדיעבד. אבל אי הוי גזירת הכתוב מדין "אותו", מעכב. [ואין זה מוכרח, די"ל דהדין "אותו" ג"כ אינו מעכב, ובפרט לפי"מ שנתבאר דעיקר הדין הוא בקיום המיתה, אבל הגמר דין מצד עצמו שפיר יכול להיות ביום אחד, א"כ אי אפשר לומר דהגמר דין לא חל, וכיון שחל הגמר דין ונתחייב מיתה י"ל דהדין "אותו" בשעת קיום העונש הוא רק לכתחילה].

ולכאורה יש להביא ראיה דהוי לעיכובא, משו"ת הריב"ש סי' רנ"א, שהוכיח שבי"ד יכולים לחייב מיתה שלא מן הדין לצורך שעה, מהא דתנן בסנהדרין מה: ששמעון בן שטח תלה שמונים נשים באשקלון שלא מן הדין. והנה במשנה סנהדרין שם מבואר דמה שעשה שלא כדין היינו משום שאין דנין שנים ביום אחד, ואי נימא דאין זה מעכב היכן חזינן כאן דממיתין שלא מן הדין, הא עכ"פ המיתה היתה כדין והם מחוייבות מיתה, רק הבי"ד עברו על הך דינא דאין דנין שנים ביום אחד, אבל אין כאן חשש רציחה. ומשמע דס"ל להריב"ש דהך דינא הוא לעיכובא, וממילא מעיקר הדין לא נתחייבו מיתה, ושמעון בן שטח לא המיתם כלל בדין תורה, אלא רק מדין מיגדר מילתא. אך יש לדחות דדברי הריב"ש מיוסדים על דברי הרמב"ם פכ"ד ה"ד, שכתב דשמעון בן שטח תלאם בלא עדות ברורה ובלא התראה, ומצד זה ודאי מן הדין ליכא חיוב מיתה כלל.
◆ ◆ ◆

עוד נפק"מ לגבי מסית, דליכא ביה דין "והצילו העדה", דכתיב ביה לא תחמול ולא תכסה עליו, וא"כ לדברי רש"י נראה דבמסית דנין שנים ביום אחד, אבל לדרשת הספרי דהוי גזיה"כ אין דנין, ועי' בכ"ז.​
 
חזור
חלק עליון