• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עומד לצאת ספר הגדה של פסח עם סיפור יציאת מצרים מרתק ממרן, מי מעוניין להיות נציג?

ייש"כ גדול מאוד על העבודה והליקוט הנפלא, תענוג לקרוא!
ואף כשחל ר"ח בשבת בשנת תשנ"ה, בירך ברכת האילנות ברוב עם כמנהגו תמיד לברך בראש חודש
הגר"ד יוסף שליט"א בארחות מרן כתב שהרב לא הקפיד לברך תמיד בר"ח וכן לא הקפיד תמיד ברוב עם. וגם כשחל ר"ח בשבת והיה עליו טורח ללכת לברך, לא בירך בשבת. אך דעתו היה שאפשר לברך בשבת לכתחילה. ע"ש.
וארכה שעות רבות.
מילקו"י (תלא עמ' רמג) משמע שמרן לא האריך הרבה זמן בבדיקה. (למי שיש הגדה של פסח יחוה דעת כדאי לעיין מה כתב שם)
היה נוטה מאוד לצד שמאל עד כמה שיכל
בילקו"י (ס' תעב עמ' קטז) כתב שמרן לא היה מסב הרבה אלא מעט (אולי מעט לעומת דעת האורל"צ).
לא הקפידו בביתו של מרן לא להסתכל על היין בעת שפיכת "דם ואש ותמרות עשן".
יש הו"א שלא להסתכל?

היתה הרבנית עליה השלום קוראת לנכדה רווקה הצריכה להינשא, שתשפוך את היין בכיור לסגולה לזיווג הגון במהרה.
מה מקור המנהג?
ששפכו לו בפתח ביתו את היין של עשרת המכות, והורה לו מרן שישפוך באותו מקום הרבה מים.
שמעתי שיש חשש כזה שאם שופכים את היין של המכות על דלת של מישהו אחר הוא יעזוב את דירתו באותה שנה. יש לזה מקור?
 
ייש"כ גדול מאוד על העבודה והליקוט הנפלא, תענוג לקרוא!

הגר"ד יוסף שליט"א בארחות מרן כתב שהרב לא הקפיד לברך תמיד בר"ח וכן לא הקפיד תמיד ברוב עם. וגם כשחל ר"ח בשבת והיה עליו טורח ללכת לברך, לא בירך בשבת. אך דעתו היה שאפשר לברך בשבת לכתחילה. ע"ש.

מילקו"י (תלא עמ' רמג) משמע שמרן לא האריך הרבה זמן בבדיקה. (למי שיש הגדה של פסח יחוה דעת כדאי לעיין מה כתב שם)

בילקו"י (ס' תעב עמ' קטז) כתב שמרן לא היה מסב הרבה אלא מעט (אולי מעט לעומת דעת האורל"צ).

יש הו"א שלא להסתכל?


מה מקור המנהג?

שמעתי שיש חשש כזה שאם שופכים את היין של המכות על דלת של מישהו אחר הוא יעזוב את דירתו באותה שנה. יש לזה מקור?
שלום רב וישע יקרב לגברא רבה ויקירא, ידידנו החשוב הרב קורסיה שליט"א.

ראיתי עתה הארותיו המחכימות, בתורתו של מרן עטרת ראשנו. ואמרתי להשיב מאשר עמדי כעת. בהיות ואין עמי ספרים כלל, ואני כותב מהזיכרון מאשר עשיתי באותה העת:
ואענה על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון:
בעניין מה שכתב בשם הגר"ד, הן אמת כן. אך היו פעמים שהיה עושה כן. וראה בספר מנהגי הראשון לציון, או שכתב כן בספר הלכות בתמונות. אינו עמדי כעת.
כל הדברים האחרים שכתבתי, אני צריך להסתכל אצלי כשאגיע לבית בעז"ה ביום שישי או ראשון, ואשיב כבר את המקורות להכל. בדקתי את הכל לתכלית, עד כמה שידי מגעת.
בעניין מה שכתבתי שהיה נוטה עד כמה שיכול, כך העיד נכדו הרב ציון בר שלום, שהיה עמו למעלה משלושים שנה בליל הסדר!
בעניין שלא להסתכל, כמדומני שבספר עטרת אבות כתב על כך. ואולי בספר מנהגי הראשון לציון כתב מקורות לכך. אבדוק ואעדכן.
בעניין מקור המנהג לשפוך את זה, כסגולה לזיווג, כתב על כך בספר מנהגי הראשון לציון מקור. ואני זוכר כי גם בספר אביעה סגולות כתב מקור לכך.
בעניין שפיכת היין על יד הדלת, צריך לבדוק, וכמדומני שבספר עטרת אבות כתב על כך.

אני פונה מראש אל החברים היקרים, שכתבתי את הכל בלי ספרים, ולכן ידונו אותי הפעם לכף זכות, שלא יאמרו מהיכן הביא ואיך כתב, כי הכל נכתב בלי ספרים. ואי"ה ארחיב את הדברים בעז"ה בעתיד על הכל עם מקור לכל דבר ועניין. בעז"ה או ביום שישי או יום ראשון, לכשירצה ה' יתברך.
ויהי רצון שלא תצא תקלה מתחת ידינו, אמן.
 
אם אפשר לדעת איפה מוכרים? באילו ערים? מידע? טלפון? מייל?
יישר כח.
20 מוקדים לרכישה ברחבי הארץ:

ירושלים: צומת מרן - רמת אשכול: 052-7116511. רמות ד: 055-6780066. בית וגן ורמת שרת: 053-8227642. טלזסטון (קרית יערים): 050-4122892. מודיעין עילית: 054-8523260. ביתר עילית: 058-3221221. בני ברק: 052-7116030. פתח תקוה: 052-4093232. אלעד: 054-8531397. אשדוד: 050-4141233 / 054-8455829. קריית גת: 052-7121426 (באין מענה ניתן להשאיר הודעה). נתיבות ואיזור הדרום: 054-8491808. שדרות: 054-4287275. דימונה: 058-3221208. אילת: 053-8816311. טבריה: 052-7131876 / 055-6690518. טירת הכרמל: 052-7617121. רכסים וקריית אתא: 054-8439953.

ניתן לרכוש כמויות עם הטבעה של כיתוב ולוגו על הכריכה, לפרטים 8759* או 03-30-80-794 (מקבל הודעות וואטצאפ).

אמור להיות בחנויות, ובע"ה גם בכמה רשתות שיווק.
 
ספר ממש נפלא.
זכיתי לרכוש כמה הגדות והיום עברתי עליהם.
מאיר עיניים, ומשמח הלב.

ברכת יישר כח לידידי הרב אליהו דניאל אוזן שליט"א שהחסיר שינה כמה לילות ומסר נפש למען הספר הזה.
ל'ו תעשו ה'גדות ה'גדות...
יגדיל תורה ויאדיר.
 
ספר ממש נפלא.
זכיתי לרכוש כמה הגדות והיום עברתי עליהם.
מאיר עיניים, ומשמח הלב.

ברכת יישר כח לידידי הרב אליהו דניאל אוזן שליט"א שהחסיר שינה כמה לילות ומסר נפש למען הספר הזה.
ל'ו תעשו ה'גדות ה'גדות...
יגדיל תורה ויאדיר.
ביודענו ומכירנו את הרב אליהו דניאל אוזן, שמדיר שינה מעיניו לילות רבים ועמל ימים ולילות ללא לאות ממש להגדיל תורה ולהאדירה, בפרט תורת מרן רבינו הגדול זיע"א, ולהבדיל בין החיים מרן הראשון לציון שליט"א
יגדיל תורה ויאדיר! עבודת קודש שאין דומים לה כל שאר הדור כולו!!!
 
ייש"כ גדול מאוד על העבודה והליקוט הנפלא, תענוג לקרוא!

הגר"ד יוסף שליט"א בארחות מרן כתב שהרב לא הקפיד לברך תמיד בר"ח וכן לא הקפיד תמיד ברוב עם. וגם כשחל ר"ח בשבת והיה עליו טורח ללכת לברך, לא בירך בשבת. אך דעתו היה שאפשר לברך בשבת לכתחילה. ע"ש.

מילקו"י (תלא עמ' רמג) משמע שמרן לא האריך הרבה זמן בבדיקה. (למי שיש הגדה של פסח יחוה דעת כדאי לעיין מה כתב שם)

בילקו"י (ס' תעב עמ' קטז) כתב שמרן לא היה מסב הרבה אלא מעט (אולי מעט לעומת דעת האורל"צ).

יש הו"א שלא להסתכל?


מה מקור המנהג?

שמעתי שיש חשש כזה שאם שופכים את היין של המכות על דלת של מישהו אחר הוא יעזוב את דירתו באותה שנה. יש לזה מקור?
שוב נתיישבתי בדבר, והגעתי עתה אל ביתי. ואמרתי לפרש שיחתי, בעת ובעונה הזאת. וכדי שהודעה זו תישלח שוב אל הרב השואל, שיראה כי שלחו תגובה כאן. העתקתי את תשובותיי הקודמות, והוספתי עליהן נופך. ואענה על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון:
בעניין מה שכתב בשם הגר"ד, עתה רואה אני יותר את דבריי יותר מבוארים. שהעתקתי זאת מספר הלכות בתמונות (חלק א עמ' 144). וכתב שם, וזו לשונו: "הקפיד לומר ברכת האילנות דוקא בראש חודש ניסן, ואפילו כשחל בשבת. וכתב בחזון עובדיה פסח עמ' כג שכך הורה למעשה בשנת תשנ"ה וז"ל "ובירכנו בשבת ברכת האילנות ברוב עם כמנהגנו תמיד לברך ביום ר"ח". ובשנים האחרונות כשלח ר"ח ניסן בשבת היה ממתין עד יום ראשון וכך כתב שם בעמוד כ, ויתכן שנהג כך משום שהתקשה ללכת ברגל כדי לברך ברכת האילנות, והמתין ליום ראשון כדי שיוכלו לקחת אותו ברכבו, משום ברב עם הדרת מלך".
בעניין מה שכתבתי שהיתה נערכת הבדיקה שעות רבות. ---
בעניין מה שכתבתי שהיה נוטה עד כמה שיכול, כך העיד נכדו הרב ציון בר שלום, שהיה עמו למעלה משלושים שנה בליל הסדר!
בעניין שלא להסתכל בעת שפיכת היין, המקור לכך הובא בספר מנהגי הראשון לציון חלק ג (עמ' 175) שמנהג בארץ תוניס, שהיתה אם המשפחה נעמדת ליד ראש המשפחה ובידה כלי עם מים וקערה עמוקה, והיה ראש המשפחה שופך לקערה יין אדום והאשה שופכת מים וכך חוזר תהליך זה בכל שפיכה. ועל כל מכה ומכה עונים המסובים ה' יצילנו. ומסירים פניהם מן הקערה שלתוכה נמזג המים והיין, כדי להתרחק מנגע המכות, ושופכים הקערה לאחמ"כ מחוץ לבית. ס' תוניס אל-כדרה (עמ' 86).
בעניין מה שכתבתי שהרבנית היתה קוראת לאיזה נכדה רווקה הצריכה להינשא שתשפוך את היין בכיור לסגולה לזיווג הגון במהרה. כ"כ בהגדה של פסח והגדת לבנך (עמ' מו). ונראה רמז לזה, כי דצך עדש באחב בגימטריא בצבאות, והוא רמז לספוק השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות. ואמרי' דקשה זיוגוו של אדם כקריעת ים סוף, והיינו קריעת ים סוף שהיתה לאחר יציאת מצרים וביציאת מצרים נאמר היום אתם יוצאים בחדש האביב, והוא אות ר"ת של הפסוק השבעתי אתכם בנות ירושלים, ובנישואין הבעל כורת ברית לאשה. כ"כ כ"ז בספר מנהגי הראשון לציון חלק ג עמ' 175-6.
בעניין שפיכת היין על יד הדלת, צריך לבדוק לגבי עזיבת הבית. אך כבר ציינתי לעיל שהיה מעשה שאחד סיפר למרן בבוקר שלמחרת ליל הסדר ששפכו לו בפתח של הבית את היין של המכות, והורה לו מרן שישפוך באותו המקום הרבה מים. וכן העיד נכדו ר' יעקב ששון. והוא מטעם ששורה על היין הזה רוח רעה, כמים אחרונים. וע"ע בכה"ח (סי' תעג אות קסה).
 
חזור
חלק עליון