עלון אור השבת גליון 9 פרשת שמות

[אברך מבני ברק]

מצורף לזיכוי הרבים התוכנית אור השבת מתוך קול תבונה

 

[בנימין לוריא]

תיקון טעות!
בעלון נכתב: "על הקבוקים שהם בציפוי עבה יברך מזונות, אולם על בוטנים אמריקאים שהציפוי שם הוא דק יברך מזונות".
וצ"ל שעל בוטנים אמריקאים שהציפוי שם הוא דק יברך האדמה.

 

[בנימין לוריא]

לגבי מה שנכתב לעניין אמירת הקדיש. רציתי להביא בזאת את מה שנוהג הרב בן ציון מוצפי שליט"א לחזור ולומר שאם אין מי שיאמר קדיש אז החזן צריך לאומרו כיון שמעיקר הדין הקדיש שייך לחזן, חוץ מקדיש שלפני עלינו לשבח בשחרית, ואפילו אם אביו בחיים ומקפיד על כך!
[דעת הרב מוצפי בזה ידועה והוא חוזר עליה שוב ושוב והובאה גם כאן וכאן וכאן וכאן וכאן וכאן ובעוד עשרות מקומות!]
ואמנם הגר"ש ללוש שליט"א אמר לי על כך שאעפ"כ דעת מרן זיע"א ויבלח"ט מרן שליט"א ברורה בספריהם, שאם ההורים מקפידים אין לומר, ואפילו על החצי קדיש שלאחר קריאת התורה כתב מרן זצ"ל שלא לומר מטעם זה.

 

[יצחק משען]

בענין ברכת הלבנה
כד הוינא טליא היה החכם מכריז ''לא תקפצו'' (בלע''ז זה נשמע טוב) ותמיד הבנתי שכוונתו לפימ''ש המשנ''ב (תכו, יד) שלא יכרע ברכיו לרקוד שלא יהיה נראה ככורע ללבנה, ומכיון שא''א לקפוץ לגובה בלי לכופף הרגל מעט, היה מכריז לא תקפצו. ותמיד הבנתי שזה גם הפשט בחזו''ע שידלג ג''פ רק בהגבהת עקביו, ואשמח לדעת אם גם הבנת החה''ש @הרב שמעון ללוש כדברי, או שיש להבין אחרת מהציטוט מהתעוררות תשובה שדוקא בשבת לא ידלג, ובחול שפיר דמי
גם בענין ברכת הלבנה משום מה לא הביא חזו''ע לדינא דברי ערוך השלחן (תכו, י) שיאמר רק הברכה בלי כל התוספות, הגם שהביא דבריו בעמ' שמו, ושאלתי בנפשי אי שמיע לי דהיינו סבירא ליה הכי או לאו

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,

א. לענ"ד דעת מרן זצ"ל שאין חשש בקפיצה, שהרי לא כתב כזה חשש כלל, ומ"ש רק להגביה עקביו, היות שכך הוא הצורך כמבואר בדברי הפוסקים שהזכיר שם.
ב. מזה שלא כתב במקנת ההלכה למעשה שאין לומר התפילת הנוספות בשבת לענ"ד משמע דלא ס"ל לאסור, והיינו טעמא שהם תפילות השגורות, וגם אינם פרטיות אלא על הצלחת ישראל וגאולתם.

בברכה רבה

 

[Zohar]

בשאלה ו' ציין הגר"ש ללוש שליט"א למכתב הראשל"צ בביאור דבריו בדין 'סילוק שולחן', היכן ניתן למצוא המכתב הנ"ל?
תודה רבה.

 

[יצחק משען]

בשאלה ו' ציין הגר"ש ללוש שליט"א למכתב הראשל"צ בביאור דבריו בדין 'סילוק שולחן', היכן ניתן למצוא המכתב הנ"ל?
תודה רבה.

אם זכרוני אינו מכזב הובאה תשובת מרן בענין זה בחוברת נכבדת הנקראת אור יצחק (אולי פר' ויחי) לחכם גדול ראש ישיבה ומו''ץ מב''ב
ישלח נא לי כבודו כתובת המייל שלו ואם אמצאנה אמהר לשלחה לו באהבה וברוב חיבה

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
מצורפת התשובה ממרן שליט"א בזה, כפי שהביא לי הרב השואל בעצמו.

בברכה רבה

 

[בנימין לוריא]

היום בשיעור (מוצ"ש בא תשפ"ב) מרן הראשל"צ אמר שלא צריך לברך ברכה אחרונה אחרי סילוק שולחן מכיון שברכת המזון פוטרת מעין שלש, ורק מי שמברך זה לא ברכה לבטלה.

 

[Zohar]

נכון,
ממכתב הראשל"צ המצורף לעיל (כד' כסלו תשע"ב) נראה שאכן צריך לברך לפניהם ואחריהם, כמו שציין הגר"ש ללוש בעלון 'אור השבת' הנ"ל-בבחינת תורה שבכתב עדיפא, וכמובן כ"כ מרן זצ"ל בהליכות עולם וכו'.
אולם בשיעור השבועי (מוצ"ש בא תשפ"ב) שוב נראה להדיא שמציין שאין המנהג כך ולא נהגו לברך אלא ברכה ראשונה בלבד. הדר בו?

במחילה אם יוכל כת"ר @הרב שמעון ללוש לבאר לנו העניין ומה ההלכה למעשה ,האם כפי עיקר הדין או כפי המנהג ?

 

[בנימין לוריא]

זה נראה ממה שנכתב בעלון שהוא התכוון לומר שלא נהגו (העולם) לברך ברכה אחרונה, ובא ליישב את מנהגם שלא מברכים, אולם למסקנא הוא סובר שלכתחילה צריך לברך כי גם היום יש סילוק שולחן, ורק מי שלא מברך זה בגלל שברכת המזון פוטרת מעין שלש (וכגון מי שטעה ובירך ברהמ"ז במקום מעין שלש) ולכן גם מי שלא מברך יש לו על מה לסמוך.

 

[ראובן יוסף מיארה]

ג"א הבנתי כך מהשיעור, והשבתי כן לאברך ששאל אותי

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
נראה ישוב נכון,
חזקו ואמצו!

ונראה שבודאי למעשה הנכון כן לברך,
חדא, שתורה שבכתב עדיפא, ועוד, שבכל המקורות בש"ס ופוסקים מבואר לברך,
ולא נמצא בסיס נכון שלא לברך זולת דברי הרב כה"ח שמרן זצ"ל השיג עליהם כמבואר במילואים לילקו"י מהדו"ק.