• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עלון השיעור השבועי פרשת דברים תשפ"ג

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
נושאי השיעור:
הלכות בין המצרים ותפלין בתשעה באב

הקשר של מרן עם הגרי"ש אלישיב. אכילת בשר בתשעת הימים. הכשר למסעדה שנותנת חלב אחר בשר סינטטי. אין גוזרים גזרות מדעתנו. בישול ישראל לדעת מרן. קניית פיצה עם טונה. רוב יין. שיור אמה על אמה כנגד הפתח. לא שייך להנהיג מנהגים חדשים נגד דעת מרן השלחן ערוך. תפלין בתשעה באב בשחרית
 

קבצים מצורפים

  • השיעור השבועי - דברים תשפ''ג 403.pdf
    682.2 KB · צפיות: 12
בעלון נכתב:
1690053133848.png
ולכאו' נראה מכך שרק בליל עשירי באב יהיה אסור לאכול בשר, אך משמע שביום עשירי באב יהיה מותר.
אך כמובן, גם בחזו"ע וגם בילקו"י כתב להדיא שגם ביום עשירי באב יהיה אסור.
וצ"ל שלא דייק בלשונו, אך השאלה למה כתבו בעלון "ליל עשירי באב" ולא השמיטו מילה זו.
 
עיינתי וזו לא הבנה הפוכה ולא כלום.
בבקשה תתבונן, האור לציון הבין שיש סתירה בין דברי הרש"ש לחינוך, והוצרך לתרץ כאן לפני כאן אחרי, אבל תמוה למה מעיקרא הבין שע"פ הקבלה זו מ"ע שהז"ג.
[אלא שהרב הציג זאת כקושיא על החינוך. ושם הביא דברי הרש"ש ואח"כ את החינוך, ויתכן כהבנתך שהקושיא על הרש"ש מהחינוך, ובכ"א אין נפק"מ בזה ולא מידי].
אחר הקידה חמש מאות, רק מסביר דברי מרן שליט"א.
 
גם לדבריך היה צריך לומר הקשה מהחינוך ולא על החינוך, ומ"מ עיקר התימה בעינה עומדת, והכל כנ"ל.
ותדע שאתה ממש מזלזל בכבוד רבינו האור לציון זיע"א, מה הענין לצטט דברים כאלה בשמו, ולצלם ולהראות לכולם. חוץ מהנ"ל יש דבר נוסף שהיה לך לחוש לפגיעה בכבודו; שאם באמת הוא הקשה בנוסח הזה שאתה מנסה לשמור עליו, עד שהיה מקשה מהחינוך, היה לו להקשות מהגמרא בקידושין לד ע"א ששילוח הקן היא מצוה שאין הזמן גרמא. גם כי קושיא מגמ' עדיפא, וגם כי החינוך לא כתב מפורש שהיא מצוה שאין הז"ג.
האם הגאון העצום, החסיד והעניו זיע"א, לא ידע גמרא שכל צורבא מרבנן יודע?!
 
גם לדבריך היה צריך לומר הקשה מהחינוך ולא על החינוך,
האמת שקצת קשה לי להכנס עמך למו"מ, כי במחילה מכת"ר לענ"ד אתה קצת אמוציונלי.
ולגופם של דברים כבר כתבתי לעיל
הצג קובץ מצורף 10511
במחכ"ת של הראש"ל שליט"א, תמוה, דשם איתא איפכא, שהקשה על דברי הרש"ש מדברי ספר החינוך, עיי"ש וצ"ע.
הא קמן שכתבתי שהקשה מדברי החינוך על דברי הרש"ש.

ולעצם הענין, בשיעור נדפס "שכתבו בספר בשם חכם בן ציון נ"ע ששילוח הקן היא מ"ע שהז"ג וכו', והקשה על ספר החינוך כשכתב שאין זו מ"ע שהז"ג, ותירץ חכם בן ציון שכאן לפני חורבן וכאן לאחר חורבן,
וודאי שאין זה מתורת חכם בן ציון ז"ל אלא כתבו משמו וכו' וודאי ששילוח הקן אינה מ"ע שהז"ג רק שאין מתאים לקיימה בימי העומר מחמת הדינים וכו', ועל כרחך שלא חכם בן ציון נ"ע כתב האול"צ וכו"
עד כאן ממה שנדפס בשיעור משמו של כב' הראש"ל שליט"א. (לא הקשבתי להקלטה לבדוק שהתמלול מדויק מילה במילה)

ועל דברים אלו, אני הקטן מעיר שבמחכ"ת שליט"א אין הדברים מדויקים, ואבאר:
לקורא הפשוט את דברי הראש"ל שליט"א מצטיירת התמונה כאילו דעת האור לציון היא שאכן שילוח הקן הוא מ"ע שהז"ג, עד כדי כך שהאול"צ מקשה על החינוך...
ועל זה כתבתי שלא היא, אלא איפכא, כי סידרן של דברים כך הוא, דבספר אור לציון הביא דברי הרש"ש שכתב שאין שילוח הקן נוהג לא בעומר, ולא מר"ה עד שמ"ע ולא בשנת שמיטה ולא בשנת יובל, ע"כ דברי הרש"ש, ואשר על כן תמה עליו באול"צ, דלדבריו זוהי מצוה התלויה בזמן, וא"כ הוויא מ"ע שהז"ג, ותמוה, דהרי בספר החינוך כתב שנוהגת בכל זמן ובזכרים ובנקבות (ובזה סרה תלונתך
וגם כי החינוך לא כתב מפורש שהיא מצוה שאין הז"ג.
כי הרגיל בספר החינוך יודע, שלשון זו "בכל זמן ובזכרים ובנקבות", היא לאפוקי ממ"ע שהז"ג)
ולדברי הרש"ש אינה נוהגת בכל זמן, שכן אינה נוהגת בשמיטה ביובל בימי העומר ובין ר"ה לשמ"ע. והסיק האול"צ בצ"ע.
ואח"כ כתב בדרך אפשר ליישב דברי הרש"ש שאכן שילוח הקן אינה מ"ע שהז"ג וקודם חורבן זמנה בכל עת, רק אחר חורבן, אינה נוהגת בעתים הנ"ל, וסיים וצ"ב בזה.
הרי שלא ניחא ליה בדברי הרש"ש ונדחק ליישבו בדרך אפשר, אשר על כן תמה תמה אקרא, איך אפשר לומר שדעת האול"צ ששילוח הקן היא מ"ע שהז"ג, היפך דבריו.


חוץ מהנ"ל יש דבר נוסף שהיה לך לחוש לפגיעה בכבודו; שאם באמת הוא הקשה בנוסח הזה שאתה מנסה לשמור עליו, עד שהיה מקשה מהחינוך, היה לו להקשות מהגמרא בקידושין לד ע"א ששילוח הקן היא מצוה שאין הזמן גרמא. גם כי קושיא מגמ' עדיפא, וגם כי החינוך לא כתב מפורש שהיא מצוה שאין הז"ג.
האם הגאון העצום, החסיד והעניו זיע"א, לא ידע גמרא שכל צורבא מרבנן יודע?!
כאמור לעיל, לענ"ד בדברי החינוך מבואר להדיא ששילוח הקן אינה מ"ע שהז"ג, ואין תימה מדוע לא הקשה מהגמ', שכן העדיף להקשות מפוסק הלכתי.

ומה שכתבת
ותדע שאתה ממש מזלזל בכבוד רבינו האור לציון זיע"א, מה הענין לצטט דברים כאלה בשמו, ולצלם ולהראות לכולם.
סהדי במרומים שכבודו נ"ע יקר בעיני לאין ערוך, ואדרבא לענ"ד נראה שאדרבה שש ושמח ושפתותיו דובבות.

ושוב, איני אומר קבלו דברי, אלא יראה הרואה וישפוט.
 
כאמור לעיל, לענ"ד בדברי החינוך מבואר להדיא ששילוח הקן אינה מ"ע שהז"ג, ואין תימה מדוע לא הקשה מהגמ', שכן העדיף להקשות מפוסק הלכתי.
במחילה מכבודך, מעייל פילא בקופא דמחטא. ולפחות היה מזכיר גם את הגמ'.
ולפחות לא תקרא לזה "ואין תימה", כי ברור שאילו העורכים - או הרב עצמו ל"מגינים על כבודו" - היו יודעים הגמ', היו מזכירים אותה.
 
במחילה מכבודך, מעייל פילא בקופא דמחטא. ולפחות היה מזכיר גם את הגמ'.
ולפחות לא תקרא לזה "ואין תימה", כי ברור שאילו העורכים - או הרב עצמו ל"מגינים על כבודו" - היו יודעים הגמ', היו מזכירים אותה.
בסדר.
אז זו נקודת אי ההסכמה ביננו?
לשאר דבריי אתה מסכים?
 
מסכים חלקית, שאין הכרח שמסקנתם למעשה שהיא מצוה שהז"ג [מחד יתכן לומר שכן כתבו שהיא מ"ע שהז"ג, ורק הקשו וראה וכו' ויישבו ואפשר כו', ומאידך אפשר לומר כדברי כב'].
אבל עיקר הקושיא כמו שהק' מרן שליט"א בכמה דוכתי, מה ההו"א להבין ברש"ש שהיא מצוה שהז"ג?! ואיך אפשר להשאר בצ"ע ולא להכריע ההפך הגמור?!
ואם נעזוב לרגע את הנידון על הניסוח, שבאמת איננו משמעותי, ברור שהקושיא מוזרה, והתירוץ עוד יותר.
 
מסכים חלקית, שאין הכרח שמסקנתם למעשה שהיא מצוה שהז"ג [מחד יתכן לומר שכן כתבו שהיא מ"ע שהז"ג, ורק הקשו וראה וכו' ויישבו ואפשר כו', ומאידך אפשר לומר כדברי כב'].
טוב. לענ"ד זה הלך הדברים באול"צ, וכאמור איני אומר קבלו דבריי.
ואיך אפשר להשאר בצ"ע ולא להכריע ההפך הגמור?!
זה כבר נידון אחר, של מחלוקת המקובלים והפשטנים.
ואם נעזוב לרגע את הנידון על הניסוח, שבאמת איננו משמעותי,
לענ"ד מאוד משמעותי כאמור לעיל.
ברור שהקושיא מוזרה, והתירוץ עוד יותר.
זו דעתך.
אבל לענ"ד יש מקום לקושיה וליישוב שנאמר בדרך אפשר, ומי יודע סודם של דברים.
 
במחכ"ת של הראש"ל שליט"א, תמוה, דשם איתא איפכא, שהקשה על דברי הרש"ש מדברי ספר החינוך, עיי"ש וצ"ע.
לענ״ד הקושיא כאן כפולה הן על הנוסח בעלון השיעור (לצערי לא יצא לי לשמוע אותו) והן על דברי האורל״צ.
מדברי העלון משמע שהאורל״צ הוא זה שהניח שזה מצ״ע שהז״ג, אך לא היא, שבאורל״צ גופא הוא מביא את דברי הרש״ש, ועליה קא מקשי עליה.
אך בלאו הכי, באמת קשה איך יצא דברים כאלו מפיו של הרב בן ציון, כשחילוק כ״כ בהיר, שהרש״ש בא והזהיר מצד הקבלה, וודאי שהקושיא כלל לא מתחילה.

ומה שהקשה @לשמור ולעשות שאמאי לא הקשו כן מהגמרא גופא, רק מוכיחים את הנקודה של הראשל״צ טפי. אך בנוסח השיעור עצמו ודאי יצא שגיאה.
 
חזור
חלק עליון