עלון "שפתי ישנים"

[בנימין לוריא]

ישנו עלון בשם "שפתי ישנים"

ובו מביאים בכל שבוע חידושים על פרשת השבוע מגדולי הדורות, שנמצאים בכתבי יד.
ניתן לקבל את העלון בכל שבוע במייל: sy5400950@gmail.com
עד כמה יצאו 112 עלונים בשלושת השנים האחרונות.
אני מצרף את העלון האחרון שיצא.
אם יש כאלו שמעוניינים אעלה את כל העלונים שיצאו עד כה.

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת שמות הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס רעיון מעניין מתורתו הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל מתלמידי הגאון החתם סופר זצ"ל בפרשבורג, בשנת תקפ"ו התגורר בעיר בייאה - הונגריה, וכיהן כדיין בעיר. נלב"ע קודם לשנת תרכ"ג.
מתוך תכריכי דרושיו.

בס"ד מפרסמים אנו מתורתו של הגאון רבי יצחק שמשון מלאך זצ"ל, מתלמידי הגאון רבי ישמעאל הכהן זצ"ל, רב ומורה הוראה בעיר ריג'ייו איטליה, הדפיס חיבורים שונים בדינים הלכות ומוסרים לחיזוק בני דורו.
מחיבורו עדן יצחק כת"י.

עוד עולה לפניכם מד"ת של הגאון רבי יוסף דוד אבולעפיא זצ"ל, נכד הגאון הנודע ר"ח אבולעפיא זצ"ל מחבר מקראי קדש ושא"ס. מהרי"ד זצ"ל היה אב"ד דמשק ואב"ד העיר טבריה, שם נח נפשיה בשנת תקצ"ז.
מתוך פנקס חידושיו בכתיבת ידו.

כמו כן הבאנו חידוש מרב ת"ח לפני יותר ממאתיים שנה, מעלה בודד שנכרך עם דפים אחרים, זהות כותב החידוש לא ידועה לנו.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת וארא הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס מד"ת של הגאון רבי אברהם - אברלי פוזנר זצ"ל, מחכמי גרמניה שלא נודענו לע"ע מקורותיו ומקומות חנותו. נלב"ע ביום ו' אדר א' תקס"ה.
מתוך כרכי חידושיו לש"ס ועל התורה.

גם העלינו למשבח חלק מדרוש מתורת הגאון המפורסם רבי אליהו ישראל זצ"ל בן הגאון רבי משה ישראל זצ"ל, מגדולי חכמי ירושלים אב"ד בעיר רודוס ואלכסנדריה במצרים. מחבר הספרים הנודעים שו"ת כסא אליהו וכסא אליהו על שו"ע ושא"ס. נלב"ע בט' שבט תקמ"ד.
מתוך העתקת חיבורו דבר אליהו עה"ת.

ביאור נוסף הדפסנו מהגאון רבי שמואל קונפורטי זצ"ל רב העיר סופיא שבבולגריה ומח"ס שו"ת מקום שמואל (שאלוניקי תקנ"ט) וספר קול שמואל - דרושים (שם תקמ"ז).
מתוך קונטרס קטן כת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת בא הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס חידוש מתורתו של הגאון החריף, נודע בשערים מגדולי חכמי ליטא בדורו, הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת זצ"ל, אב"ד בערים פוניבז' מיר ובסוף ימיו אב"ד ירושלים.
מתוך אוצרות כתביו הרבים.

גם הבאנו חידוש מת"ח מחכמי מרוקו זצ"ל, אשר לא נודע לנו מי הוא, מתוך כתב יד הכולל חידושים מגדולי חכמי מרוקו, מתוך העתקת כת"י לפני יותר ממאתיים שנה.

גם עלה למזבח הדפוס ביאור על פירש"י מהגאון רבי משה בן הגאון רבי אברהם מאיימראן זצ"ל מחכמי מכנאס שמרוקו. כתבים רבים התיר אחריו עיקרם על מסכתות הש"ס, וחלק מחיבוריו נדפסו. נלב"ע בהיותו כבן נ' שנה בז' אב תקמ"ו.
מתוך כת"י אסופה מחכמי מכנאס – אסופת הג"ר רפאל טולידאנו זצ"ל.

עוד הבאנו ביאור מאת חד מגאוני ליטא זצ"ל, אשר לא נודע לנו שמו מקום פעולתו וחנותו, אך היה משומעי לקחו של הגאון ר"י סלאנטר זצ"ל וכתב כמה שמועות מפ"ק.
ממחברת כת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת בשלח הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס מדברי תורתו של הג"ר שלמה יצחק בכ"ר יוסף מיוחס זצ"ל, ממשפחת רם - נין הראש"ל הגאון רבי משה מרדכי מיוחס זצ"ל, מח"ס ברכות מים ושא"ס, הג"ר שלמה נודע בירושלים עיר הולדתו כפוסק וחכם מופלג. כאביו רבי יוסף יצא במהלך חייו מספר פעמים בשליחות לטובת עניי העיר ירושלים לערי המערב (מרוקו תוניס, אלג'יר). נלב"ע בר"ח אדר א' תרמ"א.
מודפס מחיבורו בהלכה, אגדה ודרוש בכת"י.

עוד עולה מתורתו של בעל ה"חתם סופר" הגאון רבי משה סופר אב"ד ור"מ פרשבורג, רבן של ישראל ורבם המובהק של גדולי רבני הונגריה. בעל מחבר ספרי חת"ם סופר. נלב"ע כה תשרי ת"ר.
מכת"י רבי אריה ליב ב"ר אברהם יעקב זצ"ל, תלמיד הגאון רבי יהודא אסאד זצ"ל.

גם הבאנו חידוש מהגאון רבי משה מיכאל ליכטנשטיין זצ"ל, מילידי העיר לובראניץ, ומחשובי תלמידי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל. במשך שנים רבות כיהן כרב הקלויז ע"ש הרב יחיאל ואליך זצ"ל בהמבורג, נלב"ע י"ח סיון תר"ל.
מתוך חיבורו עה"ת כת"י.

עוד הדפסנו לקראת יום ט"ו בשבט חידושו של הגאון רבי אברהם גרינבוים זצ"ל, תלמידם של הגאונים: הג"ר רבי שמואל שמעלקא קליין זצ"ל והג"ר אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל. במשך שלשים שנה משנת תרכ"ו עד לפטירתו בב' ניסן תרנ"ו כיהן במשרת הרבנות בעיר האסאסא שבטרנסילבניה.
מתוך כרך חידושיו כת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת יתרו הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס חלק ממהלך ארוך – דרוש למתן תורה שנדרש ע"י חכם שלא נודע לנו מקום פועלו וזמנו. סגנון הדרוש תואם לסגנון הדרשות הנהוג בין חכמי ספרד לאחר תקופת הגירוש [ופסק בסוף שנות הש']. קרוב לוודאי שמקור כתב היד הינו מהגניזה הקהירית, שכן הגיע מאוספיו של הרב ש"א וורטהיימר זצ"ל. יש לתארך את חיבור הדרוש לתקופה שלפני כ-400 שנים.

עוד הבאנו חידוש מהגאון הגדול רבי שלמה זלמן וואלטירן זצ"ל, למד בפראג לפני הגאונים רבי נפתלי כ"ץ ורבי אברהם ברודא זצ"ל, שימש כרב דיין במגנצא ואב"ד בדיגנהיים. נלב"ע כ"ז שבט תקי"ג.
מתוך חיבורו זרע קדושים עה"ת.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת משפטים הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס פלפולו של הגאון הנודע רבי אברהם ברודא זצ"ל מגדולי חכמי ישראל לפני כשלש מאות שנה, בימי חייו כיהן ברבנות בערים פראג, מיץ ופרנקפורט דמיין. ישיבתו הייתה מן הגדולות באירופה, תלמידיו היו למאורות בדור הבא. מחיבוריו: אשל אברהם, תולדות אברהם, ועוד. נלב"ע א' דר"ח אייר תע"ז.
מכת"י תלמידים.

חידוש נוסף הובא מתוך כרך גדול מימדים הכולל חידושים עה"ת המשנה והתלמוד, וכולל גם הערות שונות הנוגעות למנהגי עיר מגוריו פרנקפורט. המחבר דנן כתב גם פנקסי חידושים נוספים במקצועות התורה אליהם מפנה בכתה"י שלפנינו.
תקופת הכתיבה הינה מוערכת לאמצע שנות הת"ק.

גם עלה למזבח הדפוס חידוש מתורתו של הגאון המפורסם רבי יהודה עייאש זצ"ל, הג"ר יהודה נולד בשנת ת"ס בקירוב בעיר אלמדייה הסמוכה לאלג'יר, רבו המובהק היה הג"ר שלמה צרור זצ"ל מח"ס פרי צדיק. משנת תפ"ג עזב את עיר מולדתו ועבר לבירה אלג'יר שם התמנה לדיין ולאחר מכן כיהן כרב ואב"ד העיר והמדינה. בשנת תקי"ז עשה דרכו לארץ ישראל ועבר דרך ערי איטליה, עד בואו לירושלים לקראת סוף שנת תקי"ח. בירושלים מונה לראש הרבנים עד לפטירתו בר"ה תקכ"א.
חיבוריו הנודעים קנו שביתתם בהיכלי התורה ועל שולחנם של חכמי ישראל. חיבוריו: שו"ת בית יהודה, לחם יהודה, מטה יהודה, וזאת ליהודה, קול יהודה, ועוד.
מתוך חיבורו כת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת תרומה הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס מדברי תורתו של הגאון המפורסם רבי יהודה אסאד זצ"ל, מגדולי רבני הונגריה בדורו דור דעה, ומלוחמי מלחמת התורה כנגד הרפורמה, גדולי דורו שיחרו למוצא פיו בהלכה והנהגה, אב"ד סערדהאל, זכה והעמיד תלמידים הרבה לתורה ולתעודה. חיבוריו: שו"ת מהרי"א - יהודה יעלה, חידושי מהרי"א ודברי מהרי"א. נלב"ע כ"ד סיון תרכ"ו.
מכתבי תלמידים.

גם העלינו ביאור מד"ת של הגאון רבי יוסף חיים אבוחבוט זצ"ל, נכד הג"ר רחמים שלמה אבואלעפייא זצ"ל, מחו"ר טבריה ת"ו. מח"ס מאורעות יוסף.
נלב"ע ב' כסליו תרע"ה.
מתוך חיבורו בן יוסף כת"י.

עוד הבאנו מתורתו של הגאון רבי נחמיה הורוויץ – סג"ל (המכונה רבי פייבל דושניז) זצ"ל, מגדולי חכמי פראג לפני כארבע מאות שנה, בעירו עמד בראשות ישיבה לת"ח, ושימש גם בתפקיד ראש וקצין הקהל. חיבוריו דברי נב"א ופי נב"א נדפסו לאחר פטירתו באמשטרדם תמ"ח.
מודפס מחיבורו דרש נב"א בכת"י.

כמו כן הדפסנו פירושו של הגאון רבי חיים הלוי זצ"ל, מתלמידי מורינו הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל, ומחכמי אזמיר לפני כמאה וארבעים שנה.
רואה אור מתוך כ"י פירושו על התורה שיר ושבחה.

גם נדפס מדברי תורתו של חכם תימני שהתיישב בירושלים, לפני כמאה וארבעים שנה, ולא נודענו בבירור לשמו ולקורות חייו, אך מכתביו למדנו שידיו רב לו גם בחכמת הקבלה, ואיווה למושב בירושלים העתיקה.
מתוך תכריך כת"י עה"ת והאגדה.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת תצוה הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס פרפרת קצרה מאת הגאון רבי ישועה פלאג'י זצ"ל, מגדולי חו"ר צפת"ו לפני כמאה שנה, ואב בית הדין בעיר משנת תרפ"ט.
הדרוש נעתק ונערך משרידי כתביו.

עוד הבאנו מתורת הגאון הנודע רבי אברהם שמואל בנימין סופר זצ"ל, בנש"ק הגאון בעל החתם סופר זצ"ל, תלמידו וממשיך דרכו בראשות הישיבה פרעשבורג וברבנות העיר דשם. חידושיו במקצועות התורה נודעו בשם 'כתב סופר'. נלב"ע ביום י"ט טבת תרל"ב.
מכתבי תלמידים כת"י.

הדפסנו חידוש נוסף מתורתו של הגאון המקובל רבי יעיש קורייני זצ"ל רב העיר חוגרייה בתימן ומחבר הספר מחמדי שמים – עה"ת. נלב"ע כ' תשרי תרע"ז.
מתוך חיבור בכתב ידו.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת כי תשא הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס מתורתו של הגאון רבי יצחק שמשון מלאך זצ"ל, מתלמידי הגאון רבי ישמעאל הכהן זצ"ל, רב ומורה הוראה בעיר ריג'ייו איטליה, הדפיס חיבורים שונים בדינים הלכות ומוסרים לחיזוק בני דורו.
מחיבורו עדן יצחק כת"י.

כמו"כ נדפס מד"ת של הגאון רבי יעקב קרא בן הגאון רבי יהודה ליב קרא זצ"ל אב"ד קרוטושין, הגאון רבי יעקב נתמנה בגיל צעיר לרב בעיר מרגאנין במחוז פוזנא, ולאחר מכן לרב ואב"ד העיר סלוזאווי וגלילותיה, שם כיהן ברבנות במשך כששים ושלש שנים, עד שנלב"ע בה' חשון תקע"א.
מתוך חיבורו ויקרא יעקב כת"י.

עוד נדפס מתורתו של המקובל הנודע ח"ר אברהם בן הגאון המקובל רבי שלום אמזאלג זצ"ל, מחכמי העיר איליג' במרוקו שנודע כבעל מופתים ומלומד בניסים. העמיד תלמידים במקצועות התורה בערי הסוס שבדרום מרוקו. נלב"ע בי"ד חשון תרצ"ז.
מתוך חיבורו ויאמר אברהם בכתי"ק.

גם הבאנו חידוש מחד מגדולי חכמי חברון בתקופה שלפני יותר ממאתים ושמונים שנה, ה"ה הגאון רבי יצחק הכהן זצ"ל, אשר היה מחכמי העיר חברון ויצא בשליחות מטעמה. [בשנת תקי"ב יצא לערי מרוקו, במקביל לשליחות הגאון חיד"א זצ"ל שיצא כשליח העיר, אך לערי איטליה].
חידוש זה מודפס מתוך אסיפת חידושים מחכמי מרוקו, חידוש זה שלפנינו השמיע מהר"י הכהן זצ"ל בעת שהותו בעיר פאס.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת ויקהל הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס חידוש מהגאון המקובל רבי יעיש חדאד זצ"ל, מגדולי חכמי המקובלים לפני יותר ממאה וחמישים שנה, במחוז חוגריה בתימן, שם שימש בדיינות בעיר מועיצירה, נודע והתפרסם בגדלותו בנגלה ובנסתר יחד עם חבורת המקובלים בתקופתו הג"ר יעיש קורייני זצ"ל (מח"ס מחמדי שמים) והגאון רבי שלמה טביב זצ"ל.
מתוך חיבורו 'נוה חכמה - סיוע שמים'.

עוד צירפנו מד"ת של הגאון רבי חיים ב"ר יששכר בער זצ"ל, מחכמי העיר אמשטרדם ומרבניה, בעירו שימש כמגיד מישרים. מחבר הספרים מנחה קטנה – ביאור להפטרות, וספר תהלת ה' ביאור לתהלים, ועוד נותרו ממנו מס' חיבורים בכת"י.
דרוש זה רואה אור מחיבורו פרפראות לחכמה כתיבת יד.

עוד העלינו חידוש שדרש החכם הגאון רבי אליהו גיג' זצ"ל, מגדולי חכמי אלג'יר לפני כמאה ושמונים. ח"ר אליהו התגורר בעיר קצמטינא שבאלג'יר, עיר מפורסמת בחכמיה ובסופריה, שם עמד בראשות ישיבת "עץ החיים" והעמיד תלמידים. בנו הוא הגאון המקובל הנודע רבי כלפה גיג' זצ"ל, מחו"ר בית אל ומח"ס כגן הירק על תיקוני הזהר, ועוד.
נלב"ע בשנת תרמ"ב.
מתוך חיבורו בכורי אג"ן דרושים על התורה.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת פקודי הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס מדברי תורתו של הג"ר יעקב אריה מרגליות זצ"ל, מתלמידיו של הגאון רבי יצחק חיות זצ"ל אב"ד בראדי, התגורר באזיפולי שבגליציה, משם עבר לווינא ולאחר מכן קבע מושבו בבונוס איירס, שם כיהן ברב בבית הכנסת לעדת יוצאי גליציה. נפטר בי"ט טבת תרצ"ט.
מתוך חיבור דרשותיו כת"י.

גם העלינו חידוש לחכם לא נודע מחכמי אשכנז, שזמן חייו ופועלו בסוף שנות הת', מתוך כת"י הכולל חידושים מחכמי פראג, מיץ, פיורדא, סקאהל ועוד.

חידוש נוסף העלינו מהגאון רבי משה הלוי פאלאק זצ"ל ב"ר הגאון רבי זעקל זצ"ל, תלמידם של הגאונים מהר"י אסאד והגאון רבי עזרא צורף זצ"ל. משנת תרל"ב נתמנה לאב"ד וראש ישיבה בעיר באניהאד, שם העמיד תלמידים רבים. מחיבוריו נדפס ספר ברכת משה - עה"ת, וידבר משה – כללים. נלב"ע בקיו"ש בג' חשון תרמ"ט.
מתוך כת"י תלמיד.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת ויקרא - זכור - פורים הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס ביאורים ע"ד הרמז לפסוקי קריאת פרשת זכור, בסגנון חיבורי הרמז של רבותינו בעלי התוספות.
מתוך כת"י שנעתק באיטליה לפני כשלש מאות וחמישים שנה.

עוד הדפסנו חידושו של הגאון רבי אברהם גרינבוים זצ"ל, תלמידם של הגאונים: הג"ר רבי שמואל שמעלקא קליין זצ"ל והג"ר אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל. במשך שלשים שנה משנת תרכ"ו עד לפטירתו בב' ניסן תרנ"ו כיהן במשרת הרבנות בעיר האסאסא שבטרנסילבניה.
מתוך כרך חידושיו כת"י.

גם זכינו לפרסם מחידושיו של הגאון החריף, נודע בשערים מגדולי חכמי ליטא בדורו, הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים – האדר"ת זצ"ל, אב"ד בערים פוניבז' מיר ובסוף ימיו אב"ד ירושלים.
מתוך אוצרות כתביו הרבים.

עוד הבאנו חידוש נאה מתורת הגאון הנודע רבי חיים עמרם זצ"ל, מגדולי רבני ודייני עי"ת דמשק, ומשנת תקס"ה כהין כאב"ד ודבר העיר צפת. בסוף ימיו היה בעיר אלכסנדריה עד לפטירתו בשנת תקס"ה. ספריו הנודעים מטעם המלך, דבר המלך וספר קרבן פסח.
מתוך חידושיו לענייני הפורים.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת צו - פרה הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס ביאורים ע"ד הרמז לפסוקי קריאת פרשת זכור, בסגנון חיבורי הרמז של רבותינו בעלי התוספות.
מתוך כת"י שנעתק באיטליה לפני כשלש מאות וחמישים שנה.

עוד הדפסנו חידושו של הגאון רבי משה ברנדס סג"ל זצ"ל, תלמיד הגאון רבי אברהם ברודא זצ"ל. במשך ימי חייו כיהן ברבנות בכמה מקומות: שנייטאך ומדינת אנשבאך, פיורדא, בומסלא, וכשלשים וחמש שנה כהין כאב"ד העיר מגצא – מיינץ. לרוב גאונותו וחריפותו כונה 'רבי משה חריף'. מתורתו נדפסו כמה כרכי חידושים למסכתות הש"ס. נלב"ע כ"ז סיון תקכ"ז.
מתוך כרך חידושים מגאוני שנת הת"ק.

עוד הבאנו מתורת חכם קדמון לא נודע, מערי המערב, אשר חי לפני כמאתיים וחמישים שנה לערך. חיבור זה התוכן לפירושי רש"י והרא"ם עה"ת, המחבר מזכיר את חיבוריו האחרים ספר יד יעקב וספר משנה כסף, אך לע"ע לא עלתה בידינו לזהות את דמות הכותב ומקום מושבו בחייו.
חידוש זה רואה אור מתוך החיבור בכתיבת יד מחברו זצ"ל.

כמו כן הדפסנו מדברי תורתו של הג"ר שמואל אוירבאך זצ"ל, בן הגאון רבי אברהם אוירבאך ונכד הגאון הנודע רבי אביעזרי זעליג אוירבאך זצ"ל, יליד העיר בונא (בון), את תורתו קיבל מאביו הגאון, ובמשך ימיו כיהן ברבנות כמה ערים ברחבי גרמניה. נלב"ע בה' חשון תרמ"ה.
מודפס מפנקס חידושיו עה"ת בכת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת שמיני - החודש הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס חידוש מספר מנחת עני שחיבר הג"ר דוד אלבוחר זצ"ל מגאוני רבני קושטא, אשר נתמנה לדיין בעיר בראשית שנות ת"ר, נשא ונתן עם חכמי דורו וחלק מתורתו על הש"ס נדפסה בספר מכתב לחזקיהו להגאון רבי חזקיהו מדיני זצ"ל מח"ס שדי חמד. בסוף ימיו עלה לשכון כבוד בירושלים ונלב"ע ג' אייר תרל"ג.
מתוך חיבורו עה"ת מנחת עני.

עוד בס"ד אנו מפרסמים פירוש מהגאון רבי יהושע פאלק זצ"ל, ב"ר הג"ר יהודה ליב ונכד הגאונים רבי יוסף אב"ד סימיאטיץ והג"ר אשר אנשיל אב"ד פינטשוב, זכרם לברכה. חיבורו עה"ת עמק יהושע הודפס על ידו לראשונה בפרנקפורט תנ"ט, ובתקופה ההיא הודפס עוד פעמים רבות. עוד נדפס מתורתו ספר גורל יהושע עה"ת.
נדפס מכת"י שנעתק באמצע שנות הת'.

גם הדפסנו מדברי תורתו של הג"ר פילטא עפשטיין - סג"ל זצ"ל, יליד העיר אופיבאך ומרבני העיר קארלסרוהא [ברבות הימים היה למחותנו של הגאון מהר"י טיאה וייל זצ"ל]. משנת תקנ"א לערך כיהן ברבנות העיר ברוכסול ופריסול – באדן גרמניה. נלב"ע י"ט ניסן תקפ"א.
מודפס מפנקסי חידושיו עה"ת בכת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת שב"ק פרשת תזריע הבעל"ט עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס רעיון מעניין מתורתו הגאון רבי ברוך אשר פערלס זצ"ל מתלמידי הגאון החתם סופר זצ"ל בפרשבורג, בשנת תקפ"ו התגורר בעיר בייאה - הונגריה, וכיהן כדיין בעיר. נלב"ע קודם לשנת תרכ"ג.
מתוך תכריכי דרושיו.

גם הבאנו דרוש נפלא שחיבר הג"ר שמואל יהודה מצליח כהן זצ"ל, מחכמי איטליה לפני כמאתיים וחמישים שנה. אודותיו ידענו שהיה מתלמידי הגאון המקובל רבי שמשון חיים נחמני זצ"ל, מח"ס זרע שמשון, ושימש כרב בכפרים שונים במרכז איטליה. נלב"ע לאחר שנת תקנ"ה.
הותיר אחריו כתבי דרוש רבים הכתובים בלשון של זהורית בבהירות ובחידוש, הפזורים במספר ספריות בעולם.
יו"ל מתוך קונטרסי דרשותיו בכת"י.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

המערכת​

 

[בנימין לוריא]

לקראת ימי המועדים הבאים לקראתינו לשלום, שבת הגדול וימי חג חרותינו, עלה בידנו בס"ד לדובב שפתי ישנים ולהעלות למזבח הדפוס גליון מוגדל (8 עמודים) מעניינא דיומא: מדיני הלכות חג הפסח, ביאורים מחכמי ישראל להגדה, וביאורים למגלת שיר השירים.

וזה יצא ראשונה ביאורים לטור ריש הלכות פסח מתורת הגאון הגדול נודע בשערים רבי נתן שפירא זצ"ל מח"ס מבוא שערים, אמרי שפר - עה"ת, ועוד. בצעירותו כיהן כאב"ד העיר הוראדנא ובאחרית ימיו כיהן כריש מתא בפוזנא. נח נפשיה בשנת של"ז.
מתוך ביאורו לטור או"ח כתיבת יד.

ביאור נוסף לטור הבאנו מתורת הגאון רבי יוסף שמואל כ"ץ זצ"ל, מגדולי תלמידי הגאון רבי שמואל קעלין זצ"ל בעל המחצית השקל. הגרי"ש כ"ץ במשך שנים רבות כיהן כדיין בעיר ניקלשבורג. חדו"ת רבים בהלכה ובש"ס הותיר אחריו ובמרוצת השנים נתפזרו בעולם, וכמעט שלא נדפס מרובי תורתו מאומה.
מתוך חידושיו כת"י חידושי שו"ע.

ביאור להגדה מאת הגאון רבי אברהם רבינוביץ זצ"ל, בן הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל, נין הגאון רבי אברהם זצ"ל מח"ס מעלות התורה, אחי הגר"א זצ"ל, במשך יותר מעשרים שנה היה אב"ד שילעל הסמוכה לפוניבז', ובסוף ימיו עבר להתגורר בשיקאגו - ארה"ב וכיהן במשרות תורניות שם.
מתוך חיבורו זכרון אברהם כת"י.

ביאור נוסף הבאנו מהגאון רבי שלמה אויערבאך זצ"ל, מחבר ספר תפארת שלמה - עה"ת וספר טהרת הנפש, שנים רבות שימש כמוכיח ומגיד משירים בק"ק בויאן. נלב"ע בי"ט תמוז תרנ"ג.
מתוך חיבורו תפארת שלמה כת"י.

עוד הבאנו לפניכם מדרשתו של הגאון רבי שבתי בוחבוט זצ"ל, יליד יפו, ומטובי חכמי ירושלים, במבחר ימיו היגר לסוריה שם כיהן ברבנות ולאחר מכן במשך כעשרים וארבע שנים כיהן כאב"ד בבירות שבלבנון.
הדרוש נערך מכתביו.

עוד הדפסנו תשובה הלכתית מתורת הגאון רבי שלמה שקולניק זצ"ל, חתן הג"ר אליהו מרגליות זצ"ל, מגדולי רבני ליטא ורב העיר פלאטעל שבקרבת טעלז, שם כיהן במשך כארבעים וחמש שנים משנת תר"ל עד לפטירתו בי"ג אלול תרע"ה.
מתוך חיבורו במקצועות התורה 'תשובה שלמה' כת"י.

גם מתפרסמת תשובת הגאון רבי דוד הכהן יהונתן ב"ר הגאון רביו ציון הכהן יהונתן ראב"ד ג'רבה. רבי דוד כאביו היה מגדולי חכמי תוניס ורב העיר זרזיס, מח"ס דברי דוד ויד דוד. נלב"ע ג' תמוז תשכ"ה.
מתוך תשובה בכת"י להגאון רבי כלפון הכהן זצ"ל.

ביאור למגילת שיר השירים הדפסנו מתורתו של הג"ר שלמה יצחק בכ"ר יוסף מיוחס זצ"ל, ממשפחת רם - נין הראש"ל הגאון רבי משה מרדכי מיוחס זצ"ל, מח"ס ברכות מים ושא"ס, הג"ר שלמה נודע בירושלים עיר הולדתו כפוסק וחכם מופלג. כאביו רבי יוסף יצא במהלך חייו מספר פעמים בשליחות לטובת עניי העיר ירושלים לערי המערב (מרוקו, תוניס, אלג'יר). נלב"ע בר"ח אדר א' תרמ"א.
מודפס מחיבורו בהלכה, אגדה ודרוש בכת"י.

ביאור נוסף מתורתו הגאון המקובל רבי יוסף הכהן זצ"ל, מחו"ר תוניס ומגדולי המקובלים בתקופתו. בכת"י רבים מצויים הגהותיו ופירושיו לכתבי רבינו מהרח"ו, אותם זיקק ובהם דקדק. מתורתו נדפס אך ק"ק בשם יד יוסף חלק מפירושיו לספה"ק עץ חיים לרבינו מהרח"ו זצוק"ל, ועוד לו תורה בכתבי יד.
חידוש זה רואה אור מתוך קונטרס בכתי"ק.

תפילותינו לפניו ית' שחפצו ורצונו בידינו יצלח, ומידי שבת בשבתו ילמדו המעיינים בני התורה שוחרי וחובבי חידושיה, על שולחנם בסעודות השבת.

ויה"ר שזכות לימוד התוה"ק ותפילותיהם של כלל עמך בית ישראל יעלו לרצון, וירחם הקב"ה על המחנה הנשאר ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל פגע רע, בגו"נ, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט. אכי"ר.

בברכת התורה ובידידות רבה

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות

יה"ר שנזכה לאכול מן הזבחים והפסחים, בגאולת עמו ישראל ובביאת גוא"צ, אמן

המערכת​