מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה (ב יח)
בפירוש הרוקח כתב, הותירה משבעה "הותרה" כתיב חסר יו"ד, רמז שהותרה לבוא בקהל, שאמרו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, לכך הותרה. ויש לעיין מ"ט נרמז ענין זה דוקא כאן.
ונראה לבאר, דהנה זכתה רות שנתגלתה על ידה הלכה זו, שלא היתה ידועה עד אז, וכמו שמבואר בכתובות ז: דבועז דרש להם זאת בשעה שבא לישא את רות. ובטעם הדבר שהיא זכתה לזה, נראה לומר דהנה החטא שבעבורו גזרה התורה לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', הוא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, ואילו רות באה לגמול חסד עם נעמי לאחר שמת בעלה ובנה וכמבואר בכתוב "הגד הוגד לי את כל אשר עשית את חמותך", והלכה ללקט בעבורה לקט שכחה ופאה שיהיה לה ממה לחיות, וביותר כאשר חזרה מן השדה הביאה לה אף ממה שהותירה משבעה מאשר נתן לה בועז, שזה היה מהמנה שלה עצמה, ויותר מן ההכרח לנעמי לחיות בו, אלא שבטובת עינה נתנה מזה גם כן. בזה הרי תיקנה את "על דבר אשר לא קידמו", דזהו ההיפך הגמור שגומלת חסד מלחמה וחולקת אותו עם חמותה בעין טובה, ובזה זכתה שנתגלתה על ידי ההלכה שמואבי ולא מואבית. ולכן נרמז ענין זה כאן בפסוק, אשר "הותרה" משבעה, כיון שעד כדי כך חלקה עמה בעין יפה גם מה שהותירה משבעה, עי"ז הותרה לבוא בקהל, וכמו שנתבאר.
ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה (ב יח)
בפירוש הרוקח כתב, הותירה משבעה "הותרה" כתיב חסר יו"ד, רמז שהותרה לבוא בקהל, שאמרו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, לכך הותרה. ויש לעיין מ"ט נרמז ענין זה דוקא כאן.
ונראה לבאר, דהנה זכתה רות שנתגלתה על ידה הלכה זו, שלא היתה ידועה עד אז, וכמו שמבואר בכתובות ז: דבועז דרש להם זאת בשעה שבא לישא את רות. ובטעם הדבר שהיא זכתה לזה, נראה לומר דהנה החטא שבעבורו גזרה התורה לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', הוא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, ואילו רות באה לגמול חסד עם נעמי לאחר שמת בעלה ובנה וכמבואר בכתוב "הגד הוגד לי את כל אשר עשית את חמותך", והלכה ללקט בעבורה לקט שכחה ופאה שיהיה לה ממה לחיות, וביותר כאשר חזרה מן השדה הביאה לה אף ממה שהותירה משבעה מאשר נתן לה בועז, שזה היה מהמנה שלה עצמה, ויותר מן ההכרח לנעמי לחיות בו, אלא שבטובת עינה נתנה מזה גם כן. בזה הרי תיקנה את "על דבר אשר לא קידמו", דזהו ההיפך הגמור שגומלת חסד מלחמה וחולקת אותו עם חמותה בעין טובה, ובזה זכתה שנתגלתה על ידי ההלכה שמואבי ולא מואבית. ולכן נרמז ענין זה כאן בפסוק, אשר "הותרה" משבעה, כיון שעד כדי כך חלקה עמה בעין יפה גם מה שהותירה משבעה, עי"ז הותרה לבוא בקהל, וכמו שנתבאר.
