• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

על מה חוגגים בל"ג לעומר? הגאון רבי אבישי טהרני שליט"א. אב"ד עמודי משפט

מוישי ס"ט

Well-known member
בשיעור הזה ישנם נושאים רבים מאוד ומעשיות נוראות על חכמי הספרדים בכמה עניינים. וכל השומע אומר ברקאי. שמעו ותחי נפשכם. וזכות רשב"י תגן בעדכם.
 
נערך לאחרונה:
אחר המחילה מהרב אבישי טהרני שליט''א, הרב חיד''א חזר בו בספרו טוב עין ממש''כ בברכ''י שזה יום פטירתו. במאמר הקצר המצורף כאן מבואר שאין שום מקור מוסמך שיש קבלה כל שהיא בין הקשר של ל''ג בעומר לרשב''י, וכל מש''כ בספרים הקדושים הם רק השערות. כמו כן מבואר שהילולת רבי מאיר בעל הנס אינה יום פטירתו כמבואר במכתב ששלחו רבני טבריה לשדי חמד היאך התפתח מנהג הילולת רמב''ה, ויתכן מאד שכעין זה התפתח מנהג עליה לרשב''י מסיבה לא ידועה [לפני כשש מאות שנה] ומאז התפתח הענין הלאה ליום הילולא וישועות וכו' וכו'. כמו כן לא מובן מדוע לא אומרים תחנון ביום זה, שהרי מה שהקפיד רשב''י על רבי אברהם הלוי שאמר נחם כתב החיד''א שזה משום שאמר במירון, שהרי בשנים שקודם לכן הוא אמר ולא נתפס ע''ז. כמו כן יש גם לרב בן ציון מוצפי שליט''א תשובה בענין זה בספרו.
 

קבצים מצורפים

  • ל''ג בעומר.pdf
    510.5 KB · צפיות: 11
נערך לאחרונה:
מה שכתב שם בעמ' לפרש שדברי רשב"י לאר"י 'יום שמחתינו' הוא על החלאקה של בנו של האר"י (כאילו בנו של האר"י הוא גם בנו של רשב"י...), אין לפירוש זה שחר, שהרי במפורש כתב המהרח"ו מה עניין השמחה בל"ג בעומר ושעולים לקברו, וכן מפורש בסוף דבריו שזה יום שמחתו
והמאירי (יבמות סב ע"ב) כתב שקבלה ביד הגאונים שפסקו מלמות בל"ג
 
שהרי במפורש כתב המהרח"ו מה עניין השמחה בל"ג בעומר

המהרח''ו כתב את הדברים רק כדי לומר שיש שורש למנהג ולא מתוך ידיעה ברורה של מסורת בענין או ממה שאמר לו האר''י. יש אומנם מעשה שראיתי אמש בילקוט יוסף בשם ספר האר''י וגוריו על כך שהרבנים רצו בזמנו לבטל את השמחה מטעמים מסוימים והאר''י אמר להם שזה יום שמחת רשב''י ולא לעשות כן שלא יהיה קפידא, אולם אין הספר תחת ידי ואיני יודע אם יש לסיפור מקור מוסמך מכלי ראשון או שזה סתם מעשה ששגור בפי העולם שא''א לסמוך עליו, שהרי אם אמת היה הדבר היה למהרח''ו להזכיר מעשה זה.
בכל אופן לגבי מה ששאלת שבמהרח''ו כתב טעם אחר ולא כתב משום שמחת התגלחת, אינו קשה, שהרי טעם זה אמרתי מעצמי כהשערה אחרת. וזאת מחמת שלא מצאנו מקור ליום זה ולשמחה זו רק המעשה שהזכיר המהרח''ו עם רבי אברהם הלוי וכדי לישב זה כתבנו כן.
 
מה שכתבתי בעניותי בנושא
מחילה מכבודו אני קראתי בשער הכוונות וכתוב כך
ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר:
וא"כ נתכוון למה שאמר לעיל
והנה אחר זמן הקטנות בא זמן הגדלות ואז מתבטלים דיני הקטנות ומתקיימים בחי' הגדלות ולכן סמך אח"כ ר"ע את חמשה תלמידיו הגדולים מבחינת ה' גבו' דגדלות שהם כנגד חמשה אותיות אכדט"ם שהם רחמים ואלו נתקיימו בעולם והרביצו תורה ברבים והם ר' מאיר ור' יהודא ור' אלעזר בן שמוע ור"ש ור' נחמיה.
הרי מובן בבירור מדבריו שזמן שמחתו משום שהוא נסמך ביום זה
 
חזור
חלק עליון