• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

עצה יפה לכל העוסקים בכתיבה

אמונה ובטחון

Well-known member
מצו"ב עצה יפה ששלחו לי:
ברצוני לשתף בטכניקה מדהימה לשיפור הכתיבה שגם אושרה לי ע"י חוקר מוח(...).
למוח האנושי יש מנגנון ייעול מופלא שרוצה תמיד להשביח ולייעל את איכות הביצועים שלו.
אפשר לנצל את המנגנון הזה להשביח את איכות הכתיבה שלנו באמצעות הטריק הבא.
נעבור בעיון ובדקדוק רב על טקסט עריכה ישן שכתבנו לפני 5-8 שנים (לכאורה), ועדיף שיהיו כמה טקסטים ארוכים ומגוונים. ובתוך כדי הקריאה נבחן את עצמנו אלו מילים או ניסוחים וכדו' מיותרים או חסרים. זהו.
מה שקורה בפועל הוא שהמוח קולט את השגיאות, ומסכנרן אותם עם כישרון הכתיבה העכשווי שלנו ומייעל אותו! פשוט כך.
מה שעומד מאחורי הרעיון הוא, שלמוח קשה לקלוט חסרונות ופגמים עכשוויים, משום שהוא רגיל אליהם ולכן הוא לא מבחין בהם (כידוע אדם לא מריח באשת עצמו או שאינו קולט כיצד הוא גדל ומתבגר וכדו'), אך כשמציגים לו חסרונות מהעבר שאינו רגיל אליהם כיום (כי בוודאות השתפרנו אפי' במעט מהעבר דוקא בזכות אותו מנגון...), הוא קולט את השגיאה ומתקן את עצמו, ועי"ז משפר את איכות הכתיבה פלאים!
אני ואחרים שהתמשו בטריק הזה הרגישו על בשרם במיידי כיצד איכות הכתיבה קופצת פתאום. עד כדי כך שלפעמים קשה לקרוא טקסטים עכשווים. לא להאמין!
דרך אגב, לפעמים אפשר להשתמש בטיפ זה למקרים שהכתיבה לא קולחת וזורמת, על ידי שנקרא טקסטים (איכותיים) שכתבנו לא מכבר, ובכך נכניס את המוח והידיים ל'מצב כתיבה'...
תפיצו את הטיפ לעוד ת"ח ושכמ"ה.

************
תוספת:
ואשמח להבהיר. לאדם, יש טביעת אצבע אישית כמעט בכל דבר, החל מחלקיו הגופניים וכלה במידותיו ובכוחות נפשו. גם סגנון כתיבה הוא סוג של טביעת אצבע של עורך, ואין סגנון דומה לחבירו (למרות שלפעמים קשה מאוד לשייך או להבדיל בין מחברים, למעשה רוב המחברים המקצועיים והאיכותיים (שצורת כתיבתם עקבית ותקנית) ניתנים לזיהוי, בעיקר במאמרים ארוכים). ולכן, אם ניקח דוגמא גסה, הרי שעורך שיש לו בעיה שהוא תמיד מקדים את הנשוא לנושא (נניח שזה באמת לא דקדוקי), בעיה זו תתבטא אצלו בצורות וברמות שונות, כך שאם לפני שנים הוא היה נכשל בזה בכל 3 מילים, עכשיו הוא יכשל רק בכל 10 מילים, אך הוא עדיין לא נגמל מהבעיה. וכן על זה הדרך כך הוא באלף אלפי הפרטים המרכיבים ומשקללים איכות ורמת עריכה, ומהם, שימוש במילים חוזרות, שפה עשירה או גבוהה, ריבוי שימוש בגוף ראשון או במילות נימוק וכדו'.
כשקוראים טקסט ישן, המוח מזהה בקלות את השגיאה הישנה כי הוא לא רגיל אליה ברמה המנופחת הזו, ועל ידי זה מתקן את עצמו ונפתר מהבעיה עוד קצת. ובדוגמא הנ"ל המוח קולט שהכתיבה מקדימה נשוא לנושא, ודואג מיד שבעיה זו לא תקרה גם פעם ב-10 מילים (אולי רק פעם ב-30...)
זה אולי נשמע תאוריה, אבל תבינו את זה לבד רק שתבדקו את זה בעצמכם. מבטיח בל"נ.
 
מצו"ב עצה יפה ששלחו לי:
ברצוני לשתף בטכניקה מדהימה לשיפור הכתיבה שגם אושרה לי ע"י חוקר מוח(...).
למוח האנושי יש מנגנון ייעול מופלא שרוצה תמיד להשביח ולייעל את איכות הביצועים שלו.
אפשר לנצל את המנגנון הזה להשביח את איכות הכתיבה שלנו באמצעות הטריק הבא.
נעבור בעיון ובדקדוק רב על טקסט עריכה ישן שכתבנו לפני 5-8 שנים (לכאורה), ועדיף שיהיו כמה טקסטים ארוכים ומגוונים. ובתוך כדי הקריאה נבחן את עצמנו אלו מילים או ניסוחים וכדו' מיותרים או חסרים. זהו.
מה שקורה בפועל הוא שהמוח קולט את השגיאות, ומסכנרן אותם עם כישרון הכתיבה העכשווי שלנו ומייעל אותו! פשוט כך.
מה שעומד מאחורי הרעיון הוא, שלמוח קשה לקלוט חסרונות ופגמים עכשוויים, משום שהוא רגיל אליהם ולכן הוא לא מבחין בהם (כידוע אדם לא מריח באשת עצמו או שאינו קולט כיצד הוא גדל ומתבגר וכדו'), אך כשמציגים לו חסרונות מהעבר שאינו רגיל אליהם כיום (כי בוודאות השתפרנו אפי' במעט מהעבר דוקא בזכות אותו מנגון...), הוא קולט את השגיאה ומתקן את עצמו, ועי"ז משפר את איכות הכתיבה פלאים!
אני ואחרים שהתמשו בטריק הזה הרגישו על בשרם במיידי כיצד איכות הכתיבה קופצת פתאום. עד כדי כך שלפעמים קשה לקרוא טקסטים עכשווים. לא להאמין!
דרך אגב, לפעמים אפשר להשתמש בטיפ זה למקרים שהכתיבה לא קולחת וזורמת, על ידי שנקרא טקסטים (איכותיים) שכתבנו לא מכבר, ובכך נכניס את המוח והידיים ל'מצב כתיבה'...
תפיצו את הטיפ לעוד ת"ח ושכמ"ה.

************
תוספת:
ואשמח להבהיר. לאדם, יש טביעת אצבע אישית כמעט בכל דבר, החל מחלקיו הגופניים וכלה במידותיו ובכוחות נפשו. גם סגנון כתיבה הוא סוג של טביעת אצבע של עורך, ואין סגנון דומה לחבירו (למרות שלפעמים קשה מאוד לשייך או להבדיל בין מחברים, למעשה רוב המחברים המקצועיים והאיכותיים (שצורת כתיבתם עקבית ותקנית) ניתנים לזיהוי, בעיקר במאמרים ארוכים). ולכן, אם ניקח דוגמא גסה, הרי שעורך שיש לו בעיה שהוא תמיד מקדים את הנשוא לנושא (נניח שזה באמת לא דקדוקי), בעיה זו תתבטא אצלו בצורות וברמות שונות, כך שאם לפני שנים הוא היה נכשל בזה בכל 3 מילים, עכשיו הוא יכשל רק בכל 10 מילים, אך הוא עדיין לא נגמל מהבעיה. וכן על זה הדרך כך הוא באלף אלפי הפרטים המרכיבים ומשקללים איכות ורמת עריכה, ומהם, שימוש במילים חוזרות, שפה עשירה או גבוהה, ריבוי שימוש בגוף ראשון או במילות נימוק וכדו'.
כשקוראים טקסט ישן, המוח מזהה בקלות את השגיאה הישנה כי הוא לא רגיל אליה ברמה המנופחת הזו, ועל ידי זה מתקן את עצמו ונפתר מהבעיה עוד קצת. ובדוגמא הנ"ל המוח קולט שהכתיבה מקדימה נשוא לנושא, ודואג מיד שבעיה זו לא תקרה גם פעם ב-10 מילים (אולי רק פעם ב-30...)
זה אולי נשמע תאוריה, אבל תבינו את זה לבד רק שתבדקו את זה בעצמכם. מבטיח בל"נ.
הדברים נכונים מאוד
אני עושה כן ורואה תועלת רבה
ובכלל כל דבר שאני כותב אני מגיה אותו כמה חודשים אח"כ לפני שאני מדפיס
ורואה דברים רבים שצריך לשנות ולנסח אחרת
 
הדברים נכונים מאוד
אני עושה כן ורואה תועלת רבה
ובכלל כל דבר שאני כותב אני מגיה אותו כמה חודשים אח"כ לפני שאני מדפיס
ורואה דברים רבים שצריך לשנות ולנסח אחרת
יש לזה תועלת נוספת. לפעמים בשעת הכתיבה אדם "נעול" על הבנה מסויימת ברמב"ם (לדוגמא) ולא מסוגל לקרוא את הרמב"ם אחרת, אבל אחרי כמה חודשים הוא יותר ישוחרר ויכול לשפוט האם ההבנה שלו אכן מוכרחת או שאפשר להבין אחרת
 
חזור
חלק עליון