כמדומני שבחזו״ע פסח כותב שיש לעשות בדיקה במקומות אחרים (כמו מחסן) אחרי הבדיקה בביתו, בשביל שתהא הבדיקה כהמשך לברכה.
כי זמן בדיקת חמץ בלילה ולא ביום?
זה תלוי בהרבה בדברים.
על רמת העיקרון אתה צודק, אבל עוד לפני הבדיקת חמץ הבית כבר נקי מחמץ, אחרי שטיפות ונקיונות של האשה. כיום המציאות היא שכמעט ולא תמצא חמץ אלא״כ היה מקום שלא נשטף כדבעי לפני ליל י״ד.
״הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא״
אשיב על ראשון ראשון, לעניין מה שכתב כת״ר שיבדוק מקומות אלו בהמשך לברכה, זה נכון בתנאי שמקומות אלו לא נבדקו, אך מי שבדק בביתו קודם ליל בדיקת חמץ כגון בימים שלפני פסח כעצת השערי תשובה וכמו שנוהגים רבים, או לחילופין שבדקה כאכסדרה בתנאי שאורה רב ופתוחה מ-ג׳ רוחות….
אין לו את דין המשך הברכה לבדיקה. וזה לא סותר.
זה פשוט מצמצם את הבדיקה בליל י״ד (השנה ליל י״ג) לפחות מקומות….
————————
ולעניין מה שכתב כת״ר שזמן בדיקת חמץ בלילה ולא ביום.
נדמה שנעלם מכת״ר סעיף מפורש בשו״ע סימן תל״ג (סעיף ב׳) וז״ל-
במה דברים אמורים? בחדר מקורה, שיש לו ד' מחיצות ואין אור החמה נכנס לתוכו אלא דרך חורים וחלונות. אבל חדר שאין לו אלא ג' מחיצות, אף על פי שהוא מקורה, והוא הנקרא "אכסדרה", כיון שאורו רב מאוד
יכול לבדקו לכתחלה ביום בלא אור הנר, אפילו ביום המעונן:
וכל הני אשלי רברבי מן הגדולים אשר בארץ המה, אחרונים ואחרוני אחרונים הביאו ד״ז להלכה.
אז מה כבודו מתכוון שבדיקת חמץ ביום ולא בלילה?
ולעניין מה שחתמת בו- לענ״ד אינך צודק!
מכיוון שכיום אינשי לא מחפשים חמץ אלא 10 פתיתים. כמו כן, לעניות דעתי השקעת הזמן בבדיקה ב 90% מהזמן לפחות תריכה להיות הדק היטב היטב הדק בבדיקת המוצרים והארונות המקפיא והמקרר וכל מצרכי המזון בדיקה משוקדקת שאכן הם כשל״פ. ואכמ״ל, וראה כי קיצרתי ובמקום אחר האכרתי בזה.
יום נעים (: