• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

פירוש שנאת חינם

לשון רש"י בשבת לב: ד"ה שנאת חינם, שלא ראה בו דבר ערווה שיהיה מותר לשנאותו ושונאו. ולא כמו שרגילים העולם לחשוב ששאונו אפילו שלא עשה לו דבר.
זה לא העולם

הרב יגאל כהן אמר בשיעור שאם רואה מישהו והפרצוף שלו לא בא טוב בעין של הרואה (כך סתם בלי שום סיבה) הרי שזה שנאת חינם
 
לשון ארחות צדיקים (מהראשונים שלא ידוע מי כתבו. ומסתמא אם היה בתקופה זו יכול לחלוק על רש'י)
אורחות צדיקים
שער השישי - שער השנאה
השנאה. במידה הזאת יש בה לאו, דכתיב (ויקרא יט יז): "לא תשנא את אחיך בלבבך", ובזה הוזהרנו להסיר מנפשנו מידת השנאה. והיא מידה הגורמת עוונות הרבה, כמו לשון הרע. כי השונא את חברו מספר לעולם בשנאתו וקובל עליו, ותמיד דורש רעה עליו ושמח לאידו; וגורמת נזיקין, שיזיק לו כשיוכל להזיק לו, ונוקם ונוטר עליו, ולא ירחם עליו אפילו הוא דחוק מאוד. ומחמת השנאה יגנה במעשיו הטובים, וישניאם בעיניו ובעיני אחרים; ומונע טוב מבעליו, ולא יודה לו על האמת. ואם חייב הוא לו הוא נוגשו.
יש כמה מיני שנאה: יש שונא חברו עבור שהזיק לו בממונו, או שהכהו, או עבור שביישהו, או שהוציא עליו שם רע. על אלו וכיוצא בהן – לא ישנא חברו וישתוק, כמו שנאמר ברשעים (שמואל ב יג כב): "ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב, כי שנא אבשלום את אמנון". אלא מצווה להודיעו ולומר לו: למה עשית לי כך וכך? שנאמר (ויקרא שם): "הוכח תוכיח את עמיתך". ואם חזר ובקש למחול לו – צריך למחול לו, ולא יהיה המוחל אכזרי. ואף אם לא יבקש ממנו למחול לו – לא ישנאהו; אלא יתנהג עמו באהבה, ולבסוף יבוא לידי כן שיתקן לו מה שעיוות.
יש רעה ממנה והיא שנאת חינם, והיא החריבה בית שני (יומא ט ב). ושנאה מחמת קנאה היא רעה ממנה. וראוי לאדם לייסר את נפשו להתרחק מהן.
ויש שונא חברו עבור שאינו גומל לו חסד, אם שאינו נותן לו מתנה כפי חפצו, או שאינו מלוה לו בשעת דחקו – כל זה ראוי לאדם להתרחק מכיוצא בזה. אך יקבל מאהבה כל מה שייגזר לו הבורא ברוך הוא, ולא יבטח באדם. ויחשוב: אילו הייתי זוכה מאת המקום ברוך הוא – היה נותן לי זולת מתנת בשר ודם והלוואתם. ואם הוא עומד בעני ובדוחק, או שהוא חולה ומיוסר בייסורין – יחשוב אשר הבורא לטובתו גזר עליו כל זה לקבל מאהבה. ואין ספק: בעשותו זה, אז תסתלק מלבו כל שנאה. וזה יסוד גדול ועמוד חזק לתורה ולמצוות, לקבל מאהבה כל דבר, ולהנהיג עצמו בזה, ולומר על כל פגעיו "גם זו לטובה". ומתכוון כן בלבו, ושמח במשפט הבורא יתברך – ינצל משנאה ואיבה וקנאה. וגם אומן שונא בני אומנותו – הכל הבל ורעה רבה, כי יחשוב: כל אדם לא יוכל להרוויח יותר ממה שגזר עליו הבורא.
והרעה שבמיני השנאה והקשה שבהן: כגון בני אדם השונאים מוכיחיהם, והמייסרין אותם להורותם הדרך הישרה, כעניין שנאמר (עמוס ה י): "שנאו בשער מוכיח". ויש שנאה רעה ממנה, כגון בני אדם השונאים עושי טובה ורודפי צדק, כעניין שנאמר (תהלים לח כא): "ישטנוני תחת רדפי טוב". וההולכים בדרך זה הם שונאים את השם, כי הם שונאים את אוהביו, והם שונאים התורה והמצוות, אחרי שהם גועלים ומואסים ושונאים המקיימים אותה.
אמר החכם: אם תרצה שישנאך חברך – תבקרהו תמיד. ואם תרצה שיאהבך – בקרהו לעתים רחוקות. ועל זה נאמר (משלי כה יז): "הקר רגלך מבית רעך, פן ישבעך ושנאך".
וצריך שתדע כי מי שישנא בני אדם – גם הם ישנאוהו. והמגביר השנאה בלבו – הוא מביא על עצמו רעה. וכשיש אהבה שלא לשם שמים – תשוב לשנאה גדולה וקנאה, כמו שנאמר באמנון (שמואל ב יג טו): "וישנאה אמנון שנאה גדולה".
אל תאמין בעצת השונא והאויב, שנאמר (משלי יז ו): "ונעתרות נשיקות שונא". ודע כי הרבה בני אדם מראים את האהבה בדבריהם, ואפשר שהם שונאים גמורים בלבבם, וצריך שלא תאמין בהם, כמו שנאמר (שם כו כד): "בשפתיו ינכר שונא, ובקרבו ישית מרמה". ואף על פי שמחליק לך לשונו ומדבר רכות – אל תטה לבך אליו, כמו שנאמר (שם פסוק כה): "כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בלבו". וזה כמו שהראה יואב לאבנר בן נר (שמואל ב ג כז), ולעמשא בן יתר (שם כ ט י) השלום והאהבה, עד שהרגם. וכמו ישמעאל עם גדליה בן אחיקם (ירמיהו מא א ב), עד שהרגו.
אמר אחד מן החכמים: הטוב שבכל מה שתחשוב על שונאך – שתשיבהו אל אהבתך אם תוכל.
יש שנאה שהיא מצווה, כגון אדם רשע שאינו מקבל תוכחה, שנאמר (משלי ח יג): "יראת יי שנאת רע"; ואומר (תהלים קלט כא-כב): "הלוא משנאיך יי אשנא, ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי". וישנא שקר ודבר כזב. סוף דבר: ישנא כל דבר המרחיק אותו והמונעו מאהבת יוצר הכל, כעניין שנאמר (שם קיט קכח): "כל אורח שקר שנאתי". וזה כלל גדול: שישנא אדם כל דבר שקר. וכל מה שיוסיף שנאה לדרכי השקר – יוסיף אהבה לתורה, כדכתיב (שם קיט קסג): "שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי". ויאהב אמת ושלום, כדכתיב (זכריה ח יט): "והאמת והשלום אהבו".
 
ואולי אפי' גמ להדיא
יומא ט ע''ב
אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים - מפני מה חרב?
מפני שהיתה בו שנאת חנם
. 27 ללמדך, ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים.

וכנראה יש ב' מושגים בשנאת חינם
 
משנה מסכת אבות (מ)
פרק ב - משנה יא

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע {מד}, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:
ר"ע מברטנורה עַיִן הָרָע. כְּמוֹ עַיִן רָעָה {מג}, שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וּמְחַזֵּר אַחַר דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עַיִן הָרַע, שֶׁמַּכְנִיס עַיִן הָרַע בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ אוֹ בְּבָנָיו וּמַזִּיק לוֹ: וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת. שִׂנְאַת חִנָּם. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, שֶׁמּוֹאֵס חֶבְרַת הַבְּרִיּוֹת וְאוֹהֵב לֵישֵׁב יְחִידִי {מה}. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, אָדָם קָשֶׁה שֶׁמֵּבִיא עָלָיו שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת וְגוֹרֵם שֶׁהַכֹּל שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ {מו}: (ר"ע מברטנורה).

וזה לא קשור לרש''י בשבת
עי' בקובץ עמ' נח
 

קבצים מצורפים

  • ספר אשרי הגבר עם ההסכמה.pdf
    10.5 MB · צפיות: 2
הרב יגאל כהן אמר בשיעור שאם רואה מישהו והפרצוף שלו לא בא טוב בעין של הרואה (כך סתם בלי שום סיבה) הרי שזה שנאת חינם
מה לעשות שרש"י לא סובך כך. אבל זה למעשה מה שהבאת זה יותר משנאת חינם.
גם כל הראיות שהבאת אח"כ לא הבנתי איך הם מוכיחים
 
לא. כוונת רש"י שאפי' ששונאו על כך שפגע בו ועשה לו וכו' חשיב שנאת חינם שאין ראוי לשונאו משום כך
אם יהיה מותר לשנאותו עבור זה, לא חשיב שנאת חינם, כך מפורש ברש''י שם. (פגע ועשה הוי נמי עבירה, רש''י כתב דבר עבירה לא ערוה)
 
אם יהיה מותר לשנאותו עבור זה, לא חשיב שנאת חינם, כך מפורש ברש''י שם. (פגע ועשה הוי נמי עבירה, רש''י כתב דבר עבירה לא ערוה)
עבירה בעלמא בלשון הקדמונים היינו ערווה, כך ראיתי בעבר במאמר שהתפרסם עם הוכחות יפות, ואיני זוכר מי פרסמו
 
הרב יגאל כהן אמר בשיעור שאם רואה מישהו והפרצוף שלו לא בא טוב בעין של הרואה (כך סתם בלי שום סיבה) הרי שזה שנאת חינם
איך יעלה על הדעת לומר שבזמן בית המקדש השני שהם היו צדיקים הם סתם שנאו כי לא בא לו טוב בעין ???????
תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א
בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים - היינו שהשנאת חינם מקורה מאהבת הממון ולכן קנאו זה מזה ומזה הגיע שנאת חינם - היינו ששונא איפה שהתורה אסרה כמשפרש"י
 
רש"י כתב שלא שונאו מחמת ערווה שהוא דבר שראוי לשנאו אלא סתם מחמת מריבות בין אדם לאדם
מקור דבריו של רש"י הוא במסכת פסחים דף קיג עמוד ב
שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן, המדבר אחד בפה ואחד בלב, והיודע עדות בחבירו ואינו מעיד לו, והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי. כי הא דטוביה חטא ואתא זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דרב פפא. נגדיה לזיגוד. אמר ליה: טוביה חטא וזיגוד מינגד? אמר ליה: אין, דכתיב לא יקום עד אחד באיש ואת לחודך אסהדת ביה - שם רע בעלמא קא מפקת ביה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: מותר לשנאתו. שנאמר כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו מאי שונא? אילימא שונא נכרי - והא תניא: שונא שאמרו - שונא ישראל, ולא שונא נכרי. אלא פשיטא - שונא ישראל. ומי שריא למסניה? והכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך - אלא: דאיכא סהדי דעביד איסורא - כולי עלמא נמי מיסני סני ליה, מאי שנא האי? אלא לאו כי האי גוונא, דחזיא ביה איהו דבר ערוה. רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו, שנאמר יראת ה' (שונאי) +מסורת הש"ס: [שנאת]+ רע. אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מהו למימרא ליה לרביה למשנייה? אמר ליה: אי ידע דמהימן לרביה כבי תרי - לימא ליה, ואי לא - לא לימא ליה

אם מותר לשנוא או יש מצוה לשנוא זה מחלוקת להלכה מצוה
לאו דוקא דבר ערוה ה"ה כל עבירה כמש"כ הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יג הלכה יד השונא שנאמר בתורה הוא מישראל, לא מאומות העולם, והיאך יהיה לישראל שונא מישראל והכתוב אומר +ויקרא י"ט י"ז+ לא תשנא את אחיך בלבבך, אמרו חכמים כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי זה מצוה לשנאו עד שיעשה תשובה ויחזור מרשעו, ואף על פי שעדיין לא עשה תשובה, אם מצאו נבהל במשאו מצוה לפרוק ולטעון עמו ולא יניחנו נוטה למות שמא ישתהה בשביל ממונו ויבא לידי סכנה, והתורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים בין צדיקים מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת, שנאמר +יחזקאל ל"ג י"א+ אמור אליהם חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה עכ"ל

ולכן שנאת חינם בא לאפוקי דאיכא סהדי דעביד איסורא או דליכא סהדי אבל הוא עצמו ראה אותו שעשה עבירה שבזה מצוה לשנאותו ואין זה שנאת חינם אלא שנאת מצוה
ושנאת חינם יש הרבה סוגים ששונא אותו סתם כי לא בא לא טוב בעין - אם בשופטני עסקינן
וששונא אותו מחמת קנאה - כך מובן מהירושלמי שעל זה נחרב בית המקדש
וששונא אותו כי רבו ביניהם
וכו'
 
נערך לאחרונה:
איך יעלה על הדעת לומר שבזמן בית המקדש השני שהם היו צדיקים הם סתם שנאו כי לא בא לו טוב בעין ???????
תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א
בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים - היינו שהשנאת חינם מקורה מאהבת הממון ולכן קנאו זה מזה ומזה הגיע שנאת חינם - היינו ששונא איפה שהתורה אסרה כמשפרש"י
הרב יגאל דיבר על היום
פעם
כנראה היתה שנאת חינם אחרת בדקויות
כגון שתלמידי ר''ע לא נהגו כבוד הכוונה היתה עיניהם צרה וכו'
 
איך יעלה על הדעת לומר שבזמן בית המקדש השני שהם היו צדיקים הם סתם שנאו כי לא בא לו טוב בעין ???????
תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א
בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה היתה בהן אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"א וגילוי עריות ושפיכות דמים - היינו שהשנאת חינם מקורה מאהבת הממון ולכן קנאו זה מזה ומזה הגיע שנאת חינם - היינו ששונא איפה שהתורה אסרה כמשפרש"י
לפי דרגתם היו נתבעים על דקויות אחרות של שנאת חינם כמו שאנו נתבעים היום שרואים מישהו שלא טוב לנו בעין
 
מה לעשות שרש"י לא סובך כך. אבל זה למעשה מה שהבאת זה יותר משנאת חינם.
גם כל הראיות שהבאת אח"כ לא הבנתי איך הם מוכיחים
מה פירוש יותר משנאת חינם?
ברע"ב שהי מהראשונים מבואר ששנאת הבריות זו שנאת חינם
וכי באבות הפשט כל הבריות כפי פירוש רש"י?
 
חזור
חלק עליון