• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

פיתה על האש

שאלה בנושא בשר ולב שנוגעת גם לענין פסח

הנה לענין חצובה שלפעמים גולש עליה חלב ובשר לכאורה אסור לחמם עליה פיתה כי יכנס בה טעם בשר וחלב. אך כבר בא חכם מרן הגרע"י ביבי"א (י לה ח) וכתב כיון שזה נשרף הוי כליבון ע"ש. אולם ראיתי כמה אחרונים (תכלת מרדכי סימן יב ועוד) שהעירו שהחצובה שלנו לא הכל כנגד האש וא"כ יש חלק שבולע ואינו נשרף [והחצובה דידן אינה עשויה מברזל דחם מקצתו חם כולו] וא"כ איך מותר הדבר [ואין לומר כיון דהוי נ"ט בר נ"ט כיון דהוי טעם לפגם אחרי 24 שעות דא"כ נתיר אף לבשל חלב בקדירה בשרית אחר עשרים וארבע שעות]. אך מ"מ סגי בעירוי כי זה נשפך מהסיר וכן לגבי פסח סגי מעיקר הדין בעירוי אלא שמחמירם להגעיל.

אשמח לדעת אם יש יישוב למנהג לחמם פיתה על האש [למי שמצוי אצלו שיגלוש גם מאכל חלבי]
 
 

שאלה:​

שלום הרב, האם יש איסור לחמם משהו באופן ישיר על הכיריים של הגז (לדוג' פיתה חציל וכו') בגלל שהכיריים בלעו גם חלב וגם בשר ( בעקבות דברים שנשפכו עליהם) ואם כן הפיתה מקבלת טעם של טרף.?
אשמח לתשובה ומקורות לעיין בהם.

תשובה:​

שלום וברכה
ברור הדבר שככל שהכיריים בחזקת טריפה, הם משמשים גם לבשר ום לחלב ולפעמים גולש, יש לך כאן בליעות אסורות ואין להשתמש באופן הנ"ל. אמנם אם כרגע זה נקי וב24 שעות האחרונות לא גלש כלום זה טעם פגום שאינו אוסר בדידעבד, אבל ברור שאין להשתמש בכלי טרף שאינו בן יומו, וזה לא שונה מסיר שהשתמשת בו גם לבשר וגם לחלב… מה שסומכים לגבי הסירים הוא שמגע יבש בין כלים אינו מבליע, ולכן משתמשים באופן זה אבל לא לשים שם אוכל ממש לא עטוף.


רבני בית הוראה

רבני בית הוראה

הצטרף לדיון​


2 תגובות
  1. אוראלאומר:
    ג׳ בניסן ה׳תשפ״ב (04/04/2022) at 9:51 am
    תודה הרב, אבל לא ניתן לומר שתמיד יש אש דלוקה על הכריים כך שזה תמיד עובר ליבון?
  2. רבני בית הוראהאומר:
    ג׳ בניסן ה׳תשפ״ב (04/04/2022) at 9:52 am
    האש אינה מכסה את כל החצובה, סברתך נכונה לגבי זה שאחד הצירופים בסיר הוא זה, אבל לא כדי להניח מאכל ממש.
 
פסקי תשובות אורח חיים סימן תנא אות יט
שם: חצובה צריך ליבון. ובמ"ב (סקל"ד) רק לכתחילה צריך ליבון דבאמת שתי קדירות הנוגעות זו בזו אין הבליעה יוצאת מזו לזו וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש, ע"כ בודאי די בליבון קל ובדיעבד אף אם נשתמש בלי ליבון אין לאסור. ומכאן נלמד לענין כיריים בזמננו, שיש להם ג' חלקים, החצובה (הברזלים שעליהם עומדות הקדירות), המבערים (שהאש יוצא מהם), והמגש שתחת המבערים, ונפרט אחת אחת.
החצובה - יש אומרים שדינה כדין החצובה המפורש כאן במ"ב, כי אף אם נשפך עליה מאכלי חמץ חמים, מיד נשרף ונכלה כי היא כל הזמן על האש, על כן די בליבון קל, ויש כותבים שאינו דומה לנידון של המ"ב שכל החצובה היתה תחת שליטת האש שהרי כל כולה היתה בתוך תנור, אבל החצובות שבכירי גז שלנו שמסגרתם גדולה ואין כולה על האש ממש, לא שייך הטעם שאף אם נשפך נשרף והלך לו, על כן חייבים ללבנו ליבון חמור, ולכן עדיף לקחת חצובה מיוחדת לפסח.

פסקי תשובות הערות סימן תנא הערה 93
93. קו' מבית לוי הנהגות מהגר"ש ואזנאר שליט"א ח"א עמ' כ"ט, ועיי"ש שלפי"ז גם לענין שאר ימות השנה יש לחשוש שלא לבשל קדירות בשר וקדירות חלב על אותה חצובה, וראוי ליחד חצובה מיוחדת לבשרי ומיוחדת לחלבי, וע"ע שו"ת כת"ס חיו"ד סי' נ"ד שמאריך בשאלה זו ומלמד זכות על המקילים להניח קדירות בשר במקום שבישלו בו קודם לכן חלב, ומ"מ מסיים "כל הירא דבר ה' מדקדק ונזהר שיהיה לו חצובה מיוחדת לקדירה חולבת".
 
חזור
חלק עליון