כונתי היא שבשו''ת יח''ד [ח''א סי' ד ד''ה ואומנם] סמך על מה שחשמל נידון כאש בכדי להתיר בדיקת חמץ בפנס ושאלתי כי פנס אינו אש ואין בו חוט להט [ולפ''ז לד לא מהני]
ביחו"ד כתב כך: "וכן מה שכתב בשו"ת הלל אומר שם, שהטעם שאמרו בגמרא לגבי האבוקה, מפני שהוא נבעת ומתיירא שלא יבעיר את הבית, ואין דעתו על הבדיקה כראוי, שייך גם לגבי חשמל, שהוא טרוד בבדיקתו, מפני שחושש פן יקבל זרם ויסתכן, ולא יבדוק יפה. הנה בפנס חשמלי המופעל על ידי סוללה, בודאי שאין לחוש להטרדה כלל. ואפילו בפנס חשמלי המופעל על ידי חוטי חשמל, אין לחוש כלל להטרדה, כשמשתמשים על פי כללי הזהירות המקובלים, (שאין ידיו רטובות במים וכדומה), ובפרט כיום שחוטי החשמל מצופים בחומר בידוד, באופן שהנוגע בהם מוגן מקבלת זרם, לפיכך אין מקום להחמיר כלל".
ואמנם בהמשך כתב: "ואמנם לפי מה שכתב הגר"ש גרינפלד בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ק"ז), אין על החשמל תורת נר כלל, שהרי אין שם שלהבת, ומכיון שאנו מברכים על הדלקת הנרות של שבת להדליק נר של שבת, אין יוצאים ידי חובת הדלקת הנרות בחשמל. ע"ש. ולפי זה גם לענין מה ששנינו (בריש פסחים) אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר, אין החשמל בכלל. אבל באמת דבריו תמוהים, וכבר הסכימו האחרונים שהבערת החשמל בשבת יש בה איסור הבערה מן התורה. צא ולמד ממה שכתב בשו"ת נחלת שמעון אמוראי (סי' ט"ו), שהגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל היה מברך במוצאי שבת בורא מאורי האש על אור החשמל. (והעלה שם שהוא אש גמור). גם הגאון רבי אברהם יעקב ניימרק באשל אברהם על חולין (בפירות גינוסר סי' כא), העיר כן על הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל שהיה מהדר לברך בורא מאורי האש על אור החשמל, לאשר ולקיים שאור החשמל הוא אש גמור, והמדליק חשמל בשבת עובר על לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. וכן כתב עדות זו בספר החשמל לאור ההלכה (סי' ג' פרק ח')".
אך יתכן שכל זה רק להשיב למש"כ הגר"ש גרינפלד, אך אולי אה"נ, לדעתו גם בלאו הכי אפשר לצאת יד"ח בדיקה בפנס אע"פ שאין לו תורת נר, ורק אליבא דהגר"ש גרינפלד שכתב שאין לעשות כן מחמת שאין לו תורת נר, כתב מרן זצ"ל שגם לדעתו יהיה מותר, אבל אולי באמת בפנס לד, אה"נ, לדעת הגר"ש גרינפלד יהיה אסור לבדוק בו.
