לא מובן לי ההיתר שהראשל״צ (במכתב הנ״ל) מביא מחזו״ע ח״ה, התם התיר מרן מדין חותלות של תמרים, שיש כאן צורך שבת של אוכל, וכן בחלב. ואילו בטישו, אע״פ שצורך שבת איכא, סו״ס אין זה אוכל, והדימוי מחותלות של תמרים לא מתחיל לכאורה.
(אני כותב הערה זו אחרי עיון קצר ממש בנושא, ייתכן שפספסתי דבר או שניים)