נפסק בש"ע (תקנד, ה) שנשים פטורות מתעניות חוץ מט' באב ויה"כ
בב"י שם בשם ר' ירוחם בשם הגאונים כתב שאף אסורות להתענות משום צער הולד. גם בב"י ס' תקעה סעיף ה' כתב בשם התשב"ץ עוברות ומניקות שמתענות ברע הן עושות כי הוא רע לולד וגם שמתנוולות בעיני בעליהן עכ"ל. וכ"כ הדר"מ בתקנד שמעוברות ומניקות המחמירות על עצמן עושים איסור בדבר.
אם הטעם במניקה הוא משום צער הולד, שיגרום למעט בחלב אם וכד'
מה יהיה הדין בזמנינו, בנשים מניקות אך גם משלבות תחליפי חלב, או שיש לה חלב אם במקרר, וכדי שלא יתמעט כמות החלב במהלך הצום, תניק מעט או תחלוב במשאבה.
האם תצטרך לצום מחמת כן?
בב"י שם בשם ר' ירוחם בשם הגאונים כתב שאף אסורות להתענות משום צער הולד. גם בב"י ס' תקעה סעיף ה' כתב בשם התשב"ץ עוברות ומניקות שמתענות ברע הן עושות כי הוא רע לולד וגם שמתנוולות בעיני בעליהן עכ"ל. וכ"כ הדר"מ בתקנד שמעוברות ומניקות המחמירות על עצמן עושים איסור בדבר.
אם הטעם במניקה הוא משום צער הולד, שיגרום למעט בחלב אם וכד'
מה יהיה הדין בזמנינו, בנשים מניקות אך גם משלבות תחליפי חלב, או שיש לה חלב אם במקרר, וכדי שלא יתמעט כמות החלב במהלך הצום, תניק מעט או תחלוב במשאבה.
האם תצטרך לצום מחמת כן?