יוחנן ברקאי
New member
א) אנו מתפללים מחוץ לבית הכנסת, וכיוון שהמקום הוא יחסית צר הציבור מתפרס לרוחב המקום. אך בצד אחד עובר שביל לצד ההפוך [כדוגמת כך: ---+- ] . הנה בס' נה רואים שיש השוואה לדיני זימון. ובפרי מגדים (א"א ס"ק יב) כתב: וכן מה שכתוב שם (ס' קצה סעיף א) רשות הרבים מפסקת אין מצטרף, הוא הדין כאן. ושם האחרונים כתבו שלאו דוקא רשות הרבים, אלא גם שביל היחיד. ובשו"ת משנה שכיר (סימן לד) ובמנחת יצחק (ח"ב סימן מד) כתבו כן אף שמתפללים ברחובה של עיר רשות הרבים מפסקת. וא"כ שביל זה מפסיק.
אך הראו לי בפתח הדביר בסימן קצה (סק"ב) בשם ספר שדה יהושע (לאח הכנסת הגדולה) שכתב שכל דין זה של רשות המפסקת הוא דוקא בשני בתים, אך אם אכלו בשדה ובאים אלו על אלו אין רשות מפסקת ביניהם.
ובאמת שאפשר להוכיח כמותו, דמדוייק לשון ר' יונה (ברכות דף לז ריש ע"ב) ואורחות חיים (ברכת המזון הלכה לד) ושו"ע שם שכתבו כן רק על שני בתים ולא בבית אחד. ועוד שמדברי המחזיק ברכה (סימן נה אות יא) מוכח להדיא שהתיר לצרף אף שיש מעבר לרבים בין שני הבתים. ואולי חזי לאצטרופיי.
כיצד יש לנהוג למעשה אם יש כשמונה תשעה בצד אחד והשאר בצד השני?
ב) במניין הנ"ל אנו כחמשה אברכים המתפללים לאט, והשאר מתפללים יותר בזריזות. כיצד החזן יעשה בנוגע לזמן הלחש, שהרי אחרי כ-3, 4 דקות כבר רובם יושבים על הארץ לבטח. (ולהתפלל בכזאת מהירות אינני יודע איך אפשר מבלי לבלוע אותיות).
אך הראו לי בפתח הדביר בסימן קצה (סק"ב) בשם ספר שדה יהושע (לאח הכנסת הגדולה) שכתב שכל דין זה של רשות המפסקת הוא דוקא בשני בתים, אך אם אכלו בשדה ובאים אלו על אלו אין רשות מפסקת ביניהם.
ובאמת שאפשר להוכיח כמותו, דמדוייק לשון ר' יונה (ברכות דף לז ריש ע"ב) ואורחות חיים (ברכת המזון הלכה לד) ושו"ע שם שכתבו כן רק על שני בתים ולא בבית אחד. ועוד שמדברי המחזיק ברכה (סימן נה אות יא) מוכח להדיא שהתיר לצרף אף שיש מעבר לרבים בין שני הבתים. ואולי חזי לאצטרופיי.
כיצד יש לנהוג למעשה אם יש כשמונה תשעה בצד אחד והשאר בצד השני?
ב) במניין הנ"ל אנו כחמשה אברכים המתפללים לאט, והשאר מתפללים יותר בזריזות. כיצד החזן יעשה בנוגע לזמן הלחש, שהרי אחרי כ-3, 4 דקות כבר רובם יושבים על הארץ לבטח. (ולהתפלל בכזאת מהירות אינני יודע איך אפשר מבלי לבלוע אותיות).