יוסף דהן
Well-known member
מתוך ידי כהן שיח אברכים פ''ז
אברך השוקד על לימודו יכול להימנע מללכת לסעודת ברית מילה וסעודת נישואין על מנת שישב ויעסוק בתורה, וכל שכן אם כבר עוסק בתורה שאינו צריך להפסיק מלימודו בגלל סעודת מצוה. והדין כן גם אם הזמינהו במפורש, ואין לחוש להא דאמרו (פסחים קיג ע"ב) מנודה לשמים מי שמזמינים אותו לסעודת מצוה ולא בא[1]
[1] שו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד סי' יט). הליכות עולם (ח"ח עמ' שצא).
ואם עבר בעל הברית והזמינו, כתב שם דיש כמה צירופין להקל ואין חייב להשתתף בברית, ולא יחוש למה ששנינו פסחים (קיג ע"ב) שבעה מנודין לשמים ואלו הן וכו' וי"א אף מי שאינו מיסב בחבורה של מצוה. די"ל שמא ימצא שם אנשים שאינם מהוגנים, כ"כ בערוך השלחן (יו"ד סי' רסה סעי' לז).
וכ"כ בספר עלינו לשבח ויקרא (עמ' תקי) שכן הורה החזו"א זצ"ל לאברך, שכיון שת"ח אינם יושבים בסעודה עם אנשים שאינם מהוגנים אין מחויב ללכת, ואף שכל המסובים הם בני תורה, אך כיון שברור שחלק מהמסובים לא יקפידו ליטול ידים בדקדוק כפי כל פרטי הלכה, מכיון שכן, הם קרויים כבר בלתי מהוגנים ואסור לישב עמהם. ע"כ.
ולכאורה לפ"ז בכל סעודה אסור לאכול עם אחרים דבודאי יש אנשים שאינם נוטלים כהלכה. וצ"ע.
ועוד י"ל דאם יש מנין בלעדיו או באופן שלא הוזמן אלא מפני הכבוד, שבהם אין את האזהרה של מנודה לשמים, כ"כ בארחות יושר (פ"כ). ע"ש.
ועיין שו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' רכה) שכתב שמצוה רבה לילך לסעודת מצוה, כגון חתונה או ברית מילה, ולא נאמר כ"ז אלא במקום שיש חשש שלא יהיה מנין בלעדיו הא לאו הכי אין לך מצוה רבה מלישב ולעסוק בתורה.
וכן בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' רכו) הביא שבלקט יושר (סוף תפילת שחרית) מביא שבחורים רצו לילך אל המילה ואמר להם רבם התרומת הדשן מה אתם רוצים אצל מילה כדי לענות אמן, תלכו לבית השחיטה. משמע שדעתו שאין לבטל תורה בשביל להשתתף במילה.
וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רח) דמצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלים תורה, ולכן אין לבטל תורה לצורך ברית מילה. ע"ש.
ובספר נתיבות ההלכה (חלק לד עמ' 462) הובא שנשאל מרן הגראי"ל שטינמן, אם בחור או אברך שאחיו עושה ברית, אם יש ענין שיפסיק מללמוד ולילך לברית. והשיב בהאי לישנא, התורה היא הדבר הכי חשוב, צריך לילך לברית [בתמיה] מה הוא הולך לראות אליהו הנביא. וע"ע בספר תורת הברית (עמ' רכז) למוהל הר' מרדכי ששון.
אברך השוקד על לימודו יכול להימנע מללכת לסעודת ברית מילה וסעודת נישואין על מנת שישב ויעסוק בתורה, וכל שכן אם כבר עוסק בתורה שאינו צריך להפסיק מלימודו בגלל סעודת מצוה. והדין כן גם אם הזמינהו במפורש, ואין לחוש להא דאמרו (פסחים קיג ע"ב) מנודה לשמים מי שמזמינים אותו לסעודת מצוה ולא בא[1]
[1] שו"ת יבי"א (ח"ד יו"ד סי' יט). הליכות עולם (ח"ח עמ' שצא).
ואם עבר בעל הברית והזמינו, כתב שם דיש כמה צירופין להקל ואין חייב להשתתף בברית, ולא יחוש למה ששנינו פסחים (קיג ע"ב) שבעה מנודין לשמים ואלו הן וכו' וי"א אף מי שאינו מיסב בחבורה של מצוה. די"ל שמא ימצא שם אנשים שאינם מהוגנים, כ"כ בערוך השלחן (יו"ד סי' רסה סעי' לז).
וכ"כ בספר עלינו לשבח ויקרא (עמ' תקי) שכן הורה החזו"א זצ"ל לאברך, שכיון שת"ח אינם יושבים בסעודה עם אנשים שאינם מהוגנים אין מחויב ללכת, ואף שכל המסובים הם בני תורה, אך כיון שברור שחלק מהמסובים לא יקפידו ליטול ידים בדקדוק כפי כל פרטי הלכה, מכיון שכן, הם קרויים כבר בלתי מהוגנים ואסור לישב עמהם. ע"כ.
ולכאורה לפ"ז בכל סעודה אסור לאכול עם אחרים דבודאי יש אנשים שאינם נוטלים כהלכה. וצ"ע.
ועוד י"ל דאם יש מנין בלעדיו או באופן שלא הוזמן אלא מפני הכבוד, שבהם אין את האזהרה של מנודה לשמים, כ"כ בארחות יושר (פ"כ). ע"ש.
ועיין שו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' רכה) שכתב שמצוה רבה לילך לסעודת מצוה, כגון חתונה או ברית מילה, ולא נאמר כ"ז אלא במקום שיש חשש שלא יהיה מנין בלעדיו הא לאו הכי אין לך מצוה רבה מלישב ולעסוק בתורה.
וכן בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' רכו) הביא שבלקט יושר (סוף תפילת שחרית) מביא שבחורים רצו לילך אל המילה ואמר להם רבם התרומת הדשן מה אתם רוצים אצל מילה כדי לענות אמן, תלכו לבית השחיטה. משמע שדעתו שאין לבטל תורה בשביל להשתתף במילה.
וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רח) דמצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים אין מבטלים תורה, ולכן אין לבטל תורה לצורך ברית מילה. ע"ש.
ובספר נתיבות ההלכה (חלק לד עמ' 462) הובא שנשאל מרן הגראי"ל שטינמן, אם בחור או אברך שאחיו עושה ברית, אם יש ענין שיפסיק מללמוד ולילך לברית. והשיב בהאי לישנא, התורה היא הדבר הכי חשוב, צריך לילך לברית [בתמיה] מה הוא הולך לראות אליהו הנביא. וע"ע בספר תורת הברית (עמ' רכז) למוהל הר' מרדכי ששון.
