הרב דוד יוסף שליט"א דעת מרן זצ"ל על ברכת הטוב והמטיב על יין בסעודה וכשמקדש על מיץ ענבים תשרי תשפ"ג
איפה זה נוגד את הילקו"י?
יש מקור בדברי הילקוט יוסף?
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
עוד נקודה
מזיכרוני
שהרב יצחק אומר שאף פעם מרן לא ברך הטוב והמטיב
והרב דוד בארחות מרן כתב שכן ברך.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
אין מקור כי הוא לא כתב על זה
אלא שאח' מתלמידיו שלח לי מתוך מה שכתוב בכתב יד בספר שעתיד לצאת על ברכות
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
עוד יש תחת ידי
בענין שאלת כת"ר בברכת הטוב והמטיב על מיץ ענבים, זה אשר כתבתי למו"ר הראש"ל שליט"א:
במש"כ הדר"ג שאין לברך הטוב והמטיב על מיץ ענבים, יש להוסיף, דהנה מיץ ענבים תמיד הוא מבושל, ואמנם לענין ברכתו מורינן לברך בופה"ג, אולם מרן זיע"א בשו"ת חזו"ע (סי' ז' ד"ה ולכאורה), ובחזו"ע ברכות (עמ' קיא) דמה שמרן בשו"ע פסק לברך עליו בופה"ג, הוא משום שאף להראשונים דס"ל דברכתו שהכל אם ברך בופה"ג יצא. וז"ל: "ולפ"ז ניחא שפיר פסק מרן לברך על יין מבושל בופה"ג שמכיון דלכו"ע אם ברך עליו בופה"ג יצא יש לברך עליו כן גם מלכתחילה ולא לברך שהכל כיון שברכת בופה"ג מבוררת יותר, וכן מוכח בשו"ת הלק"ט (סי' קלח) ע"ש". ובד"ה ותבט כתב "שמכיון שלדעת כל הפוסקים אם ברך על יין מבושל בופה"ג בדיעבד יצא ולא נחלקו על ברכתו אלא לענין לכתחילה לא שייך בזה הכלל דסב"ל ואנן נמי מברכינן בופה"ג אף לכתחילה" והוסיף שכ"כ הכה"ח (סס"ק יב) וז"ל: "ובפרט שאמת הוא מה שאומר בופה"ג ואינו משקר בברכתו", וכן מבואר ביבי"א ח"ד (סי' יב אות יח), וח"ז (סי' כט אות ט, וסי' לא אות ב והלא') וביחו"ד ח"ב (סי' כא בהע'), וכמשנ"ת בעין יצחק ח"ב (עמ' תקסג), שכל שלא שיקר בברכתו יצא יד"ח, והיכא שהיא ברכה המבוררת יש לברך אותה לכתחילה.
וטעם זה לא שייך בברכת הטוב והמטיב, דלראשונים דס"ל שברכתו שהכל ודאי שאם ברך עליו הטוב והמטיב ברכתו לבטלה, ובזה יש לנו לומר סב"ל, ואין להכניס עצמינו בספק ברכה לבטלה.
אמנם
| יום ב׳, 4 באוק׳ 2021, 16:45 | |||
במש"כ הדר"ג שאין לברך הטוב והמטיב על מיץ ענבים, יש להוסיף, דהנה מיץ ענבים תמיד הוא מבושל, ואמנם לענין ברכתו מורינן לברך בופה"ג, אולם מרן זיע"א בשו"ת חזו"ע (סי' ז' ד"ה ולכאורה), ובחזו"ע ברכות (עמ' קיא) דמה שמרן בשו"ע פסק לברך עליו בופה"ג, הוא משום שאף להראשונים דס"ל דברכתו שהכל אם ברך בופה"ג יצא. וז"ל: "ולפ"ז ניחא שפיר פסק מרן לברך על יין מבושל בופה"ג שמכיון דלכו"ע אם ברך עליו בופה"ג יצא יש לברך עליו כן גם מלכתחילה ולא לברך שהכל כיון שברכת בופה"ג מבוררת יותר, וכן מוכח בשו"ת הלק"ט (סי' קלח) ע"ש". ובד"ה ותבט כתב "שמכיון שלדעת כל הפוסקים אם ברך על יין מבושל בופה"ג בדיעבד יצא ולא נחלקו על ברכתו אלא לענין לכתחילה לא שייך בזה הכלל דסב"ל ואנן נמי מברכינן בופה"ג אף לכתחילה" והוסיף שכ"כ הכה"ח (סס"ק יב) וז"ל: "ובפרט שאמת הוא מה שאומר בופה"ג ואינו משקר בברכתו", וכן מבואר ביבי"א ח"ד (סי' יב אות יח), וח"ז (סי' כט אות ט, וסי' לא אות ב והלא') וביחו"ד ח"ב (סי' כא בהע'), וכמשנ"ת בעין יצחק ח"ב (עמ' תקסג), שכל שלא שיקר בברכתו יצא יד"ח, והיכא שהיא ברכה המבוררת יש לברך אותה לכתחילה.
וטעם זה לא שייך בברכת הטוב והמטיב, דלראשונים דס"ל שברכתו שהכל ודאי שאם ברך עליו הטוב והמטיב ברכתו לבטלה, ובזה יש לנו לומר סב"ל, ואין להכניס עצמינו בספק ברכה לבטלה.
אמנם
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
העלתי מהילקו"י כת"י [שניתן לי להגהה בס"ד] באשכול 'אור השבת'.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
ז. אין לברך הטוב והמטיב על שינוי יין, אלא כשהוא בתוך הסעודה, ואנשים אחרים עמו. ז)
אין לברך "הטוב והמטיב" רק בתוך הסעודה כשאחרים עמו
ז) הנה הגנת ורדים (כלל א סי' מד) דקדק מרש"י (ברכות נט:) שכתב שתה יין "בסעודה" והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון, (מברך הטוב והמטיב). [וכ"כ המאירי והריטב"א ובפסקי רבי ישעיה מטראני ברכות נט:], שברכת הטוב והמטיב, היא רק בסעודה. (ושלא כהתוס' פסחים קא. שכ' שאף שלא בשעת סעודה מברך הטוב והמטיב). אך מהר"ר יוסף הלוי בגו"ר שם (סי' מה) כתב לדחות דברי הגו"ר דמ"ש רש"י בסעודה לאו דוקא וכו'. וכתב הרב אהל יצחק הכהן בחי' על הרמב"ם (פ"ד מהל' ברכות ה", שכיון דמידי ספקא לא נפקא, סב"ל. וכ"ה בזכרנו לחיים (ח"א מע' ב או' טז). וכן הסכים בשו"ת ויאמר יצחק (א"ח סי' א), שמאחר שלדעת רש"י אין לברך הטוב והמטיב אלא בתוך הסעודה, הגם שלא הוזכר בפוסקים הראשונים, [ולא זכר שכן כתבו המאירי והריטב"א והרי"ד], מ"מ מידי ספק לא יצאנו ושוא"ת עדיף, דסב"ל. ע"כ.
ובאול"צ (ח"ב עמ' ק או' כתב לדחות, שאין ראיה מפרש"י, ומ"ש בסעודה משום שהיה קשה לו לשון הגמ' "הביאו לו", דמשמע שהוא יחיד, והרי קי"ל שאינו מברך אא"כ היו שם שנים, ולכן כתב "בסעודה", שדרך סעודה שיש בה כמה אנשים מסובין. ע"כ. ותימה שאיפה ראה שהגמ' אמרה כאן לשון "הביאו לו", והרי אין בגמ' לשון זה כלל, רק רש"י כתב כן. וא"כ מה הוקשה לרש"י שהוצרך לכתוב "בסעודה". ובגמ' רק אמרו שינוי יין א"צ לברך (בפה"ג). [יבי"א ח"ט סי' קח].
והנה מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה (ח"א א"ח סי' נג) כתב, שברכת הטוב והמטיב שייכא בכל ענין בין בתוך הסעודה בין שלא בשעת הסעודה. ע"ש. אולם הדר תבריה לגזיזיה שבספר מט"י (סי' קע אחר שהזכיר מ"ש בשו"ת בית יהודה, סיים, ומיהו הרב גנת ורדים (כלל א סי' מד) דקדק מדברי רש"י דס"ל דלא שייכא ברכת הטוב והמטיב אלא בסעודה, וכתב שלענין מעשה יש לחוש לדעת רש"י כיון שיש בזה חשש ברכה לבטלה, ושוא"ת עדיף. וכן עשינו מעשה בליל ט"ו בשבט, לחוש לספק ברכות. עכת"ד.
ואע"פ שהערה"ש (סי' קעה סק"ב) כתב, שמברך הטוב והמטיב אפי' שלא בשעת סעודה, כמ"ש הר"י הלוי. וכ"ה בפסקי תוס' (פסחים קא.) ודלא כהמט"י. ע"כ. וכ"פ מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחק (ח"א מע' הברכות או' ע. וע"ע בשו"ת זכור ליצחק הררי (סי' מה).
אולם הגר"י ידיד בספר ברכת יוסף (ח"א עמ' קכה) האריך הרחיב בדין זה, ואף שמתחלה נטה לומר דלא חיישי' לסב"ל, מפני שרש"י מפרש ולא פסקן. [ולא זכר מהמאירי והריטב"א והרי"ד], מ"מ במסקנתו כתב, שוב ראתה עיני מ"ש בשו"ת ויאמר יצחק (סי' א), דכיון דהוי פלוגתא סב"ל, ואחרי ראותי דבריו הנאמרים בצדק וקי"ל סב"ל, גם אני חזרתי בי ואמרתי דסב"ל, הילכך אין לברך הטוב והמטיב אלא בסעודה. ע"כ.
והאול"צ שם לא טרח לחפש אחר דברי גדולי האחרונים הנ"ל. והעיקר להלכה שאין לברך אלא בשעת הסעודה, משום דסב"ל. וכ"ה בהסכמת מרן בספר פאת ים (פרחי שושנים סוף מע' ברכות), שאין לברך אלא בשעת הסעודה, משום דסב"ל.
וכתב עוד מרן אאמו"ר: וראיתי לאברך צעיר אחד בקונט' "ברכת הטוב", בעמוד י"ד שדחה את דברינו, וכתב שיש לברך גם שלא בשעת סעודה. ושם (עמ' נז) חזר כמו תוכי על הפירוש בכוונת רש"י שהוקשה לו לשון הגמ' שאמרה הביאו לו, ושכ"כ האול"צ כוותיה, וערבך ערבא צריך, שבאמת לא היו דברים מעולם, שגמ' זו איננה כלל. ועוד שדברי רש"י הם בסלקא דעתין של הגמ' שעדיין לא תירצה דאיכא אחרינא בהדיה. וא"כ מה הוקשה לרש"י (בד"ה שינוי יין) מהמסקנא על הס"ד. ובמקום שהיה לו להצעיר הזה להעמיק העיון ולראות גם דברי האחרונים, כתב דברים כאילו הוא גאון הדור. שרא ליה מריה. ע"כ.
ולשון הרמב"ם (הל' ברכות פ"ד ה", היו מסובין לשתות יין ובא להם מין יין אחר, כגון שהיו שותים יין ישן והביאו להם חדש, אינם צריכים לברך בפה"ג פעם שניה, אלא מברכים בא"י אמ"ה הטוב והמטיב. ובספר הבתים (עמ' קנז) כתב ע"ז בזה"ל: יש מי שכתב לדקדק מלשון הרמב"ם הנ"ל, שדוקא במסובין לשתות הוא שמברכים הטוב והמטיב, אבל אם בא להם יין בתוך הסעודה אין מברכים הטוב והמטיב, ונתפשט המנהג שמברכים על שינוי יין הבא בתוך הסעודה. ע"כ. וכן העלה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט ס"ס יד) דסב"ל. ע"ש. וכן עיקר. [חזו"ע ברכות עמ' עט].
ומחבר אחד מכ"ר חלק על היבי"א, בענין ברכת הטוב והמטיב על היין, ולדעתו אפילו אם שותה שלא בסעודה יש לברך, ואין לחוש לסב"ל. [ברכת ה' ח"ד עמ' קצט]. ומה כוחו שלא לחשוש לסב"ל. וכבר העיר עליו ביבי"א (ט, קח, פה).
ויש להסתפק אם צריך דוקא סעודה גמורה של פת, או שהעיקר שתהיה סעודה חשובה ועיקרית, ובפרט בסעודות גדולות כמו חתונה ושמחות, וסעודת פורים, שכיון שהסעודה קבועה, אע"פ שלא אכל לחם, אפשר שדינה כסעודה. ומאידך בסעודה פשוטה שאוכל בה רק פת ולפתן, ושותה מעט יין, האם בזה יוכל ג"כ לברך הטוב והמטיב. ואת"ל שצריך סעודה של פת, האם די בכזית או כביצה, או"ד בעינן יותר מכביצה, כמו לגבי סעודת שבת ויו"ט שלכתחילה צריך לאכול יותר מכביצה פת.
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
זה בהלכה, אני העלתי מצד ההנהגה שיש הרבה ספקות ועדיף לא להכנס לזה ולהתחייב.
הרב יצחק טען למה בהלכה ברורה לא חשש לסב"ל.
אבל האמת שלא נעלם מהל"ב המנחת יצחק ואורל"צ. אך הביא ראיה מכמה פוסקים שהיה פשוט להם שאם שתה יין צימוקים ואח"כ שתה יין רגיל מברך הטוב והמטיב (רק דנו אם לברך הגפן מטעמים אחרים). וכנראה שלא ס"ל הראיות של המנח"י. ועוד הביא מרבים מהפוסקים דס"ל שיוצאים יד"ח ארבע כוסות ביין צימוקים אע"פ שאינו משמח, כיוון שהוא יין לכל דבר. וה"ה להטוב והמטיב.
אבל האמת שלא נעלם מהל"ב המנחת יצחק ואורל"צ. אך הביא ראיה מכמה פוסקים שהיה פשוט להם שאם שתה יין צימוקים ואח"כ שתה יין רגיל מברך הטוב והמטיב (רק דנו אם לברך הגפן מטעמים אחרים). וכנראה שלא ס"ל הראיות של המנח"י. ועוד הביא מרבים מהפוסקים דס"ל שיוצאים יד"ח ארבע כוסות ביין צימוקים אע"פ שאינו משמח, כיוון שהוא יין לכל דבר. וה"ה להטוב והמטיב.
קיבלתי בעניין.
עיקר המח' בין האחים הגאונים לבית יוסף היא על ברכת הטוב והמטיב על מיץ ענבים (כאשר הברכה הראשונה היתה על מיץ ענבים ואח"כ רצונו לשתות יין אם מברכים הטוב והמטיב, דלדעת ההלכה ברורה מברך ולילקוט יוסף לא מברך. כמו כתב במכתבו שם ותמה על ההל"ב דלא חשש לסב"ל
רק שצ"ע ממה שאמר בשיעור ונדפס בגליון השיעור השבועי (מה שציינו כאן מס' 330) שהורה לברך.
א"כ נמצא סתירה בדעת הילקוט יוסף ! ומצוה ליישב.
רק שצ"ע ממה שאמר בשיעור ונדפס בגליון השיעור השבועי (מה שציינו כאן מס' 330) שהורה לברך.
א"כ נמצא סתירה בדעת הילקוט יוסף ! ומצוה ליישב.
בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' (עמ' תרס"ח) כתב:
(וכן כתב גם בילקו"י ברכות הנדפ"מ כרך א' עמ' תתע"ג).
נושאים דומים בפורום
