קביעות סעודה על 'ואפל בלגי' ופנקייק

[יאיר יחז. מעודה]

שלום רב,
רציתי לשאול לגבי ברכת המאפים הללו כשאוכל שיעור קביעות סעודה.
מדובר בבלילה רכה מאוד. אמנם מרן פסק בשו"ע (סימן קסח סעיף טו') גבי טרוקנין, דבקבע עליה מברך 'המוציא' ובהמ"ז. וטרוקנין, היינו בלילה רכה הנאפית בגומא שבכירה ולא דומה לטריתא (שברכתה מזונות לעולם) שהיא אינה מתפשטת, כיוון שנמצאת בגומא ושם היא מתקבצת ונעשית עבה.
וכ"כ הגר"ד יוסף בהל"ב (ס"ק כא') לגבי לחוח שנאפה במחבת ואינו מתפשט- שברכתו המוציא בקביעות סעודה.

ולפי האמור, גם ואפל בלגי ופנקייק- אשר בלילתם רכה מאוד אך נעשים במכשירים אשר מקבצים את הבלילה עד שמתעבה, ברכתם 'המוציא' בקביעות סעודה (לעניין פנקייק, אכן הדבר תלוי איך נעשה, כי אפשר לעשותו גם על פלאנצ'ה בו הוא מתפשט, כמו שרגילים לעשות בבתי מלון. אמנם יש שעושים אותה במחבת מיוחד עם דפנות אשר מונעים התפשטות הבלילה. ולגבי 'ואפל בלגי', המכשיר לעשייתו הוא טוסטר עם הרבה גומות ואינו מתפשט).

וכיוון שהכל יצא לי בלימוד ולא ראיתי שמישהו סובר כך, וכן לא ראיתי שהעולם נוהג לקבוע סעודה על המאכלים הללו (ואולי זה מחמת המציאות שאין אוכלים בשיעור קביעות סעודה) רציתי לשאול דעת הרבנים שליט"א בדעת הגר"י יוסף. תודה

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,

לפי המבואר בילקוט יוסף אוצר דינים לאשה ולבת עמ' תרצד, (פרק נ סי' שכט הלכה ד), נראה שרק בהתקיים ב' תנאים, יברך ברכת המזון,

א. שיש בעובי הבלילה המתקבל לאחר האפיה כ-8 מילימטר,
ב. שמאפה זה זקוק לזמן אפיה, כ- 4-5 דקות,

אבל אם מיד בהתפשטותו נאפה תוך כחצי דקה עד דקה, או שלאחר האפיה אין לו מספיק עובי,
ברכתו תהיה מזונות מספק, ואין עליו דין קביעות סעודה.

וכמבואר כל זה גם בלוח ברכות להרב ראובן יוסף מיארה הי"ו בדין הלחוח, ושם בהערות בסוף הערות 177-180, ע"ש.

בברכה רבה

 

[יאיר יחז. מעודה]

תודה על התגובה. פתחתי היכן שהפנה אותי הרב, ושם כתב הגאון הראשל"צ את דבריו לעניין הפרשת חלה. ולענ"ד כבר למדתי שאין קשר בין חיוב הפרשת חלה לבין הברכה.
דאפילו בלילה רכה שלא נתחייבה בחלה, אם אפאה לבסוף ברכתה המוציא.
אם כן, מה שונה כאן בדין קביעות סעודה?

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
כבודו יראה שוב בהערות שם, שכל הנידון הוא בביאור "טרוקנין" בגמ' ברכות (לז: ), שפירש אביי כובא דארעא, בשונה מטריתא,
ולהלן (לח.) מר זוטרא קבע סעודתו על כובא דארעא ובירך המוציא וברכת המזון.

וכן פסק מרן הש"ע (או"ח סי' קסח סט"ו), שטרוקנין ברכתו מזונות ואם קבע עליו המוציא, ואילו טריתא אפילו קבע עליו מזונות,
ובילקו"י אוצר דינים שם הביא מחלוקת הבארות יצחק והתבואת השדה בביאור החילוק שבין טרוקנין לטריתא, לענין ברכת המוציא בקבע סעודתו עליהם,
ופסק את שניהם להלכה, דבעינן ב' תנאים, הן לענין חלה, והן ממילא לענין ברכה כשקבע עליהם, כמבואר בש"ע הנ"ל (סי' קסח סט"ו).

בברכה רבה