קדיש אחר שיעור

[פשוט]

אגב, כשהתבוננתי שוב בדברי החסד לאברהם ראיתי שדבריו הם על דברי אגדה, וכמש"כ "ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם".
וצ"ב מאי שנא מדברי הלכה, ומה מעליותא איכא בדברי אגדה דייקא.

 

[לביא]

אגב, כשהתבוננתי שוב בדברי החסד לאברהם ראיתי שדבריו הם על דברי אגדה, וכמש"כ "ודע, כי כל ת"ח הדורש באגדה יש לו כח למחול כל עוונותיהם של ישראל, ועוד אם מוסיף ואומר הקדיש על האגדה נמחלו כל עוונותם אפי' אם נחתם גזר דינם הקב"ה מוחל ומכפר עונותיהם".
וצ"ב מאי שנא מדברי הלכה, ומה מעליותא איכא בדברי אגדה דייקא.

@פשוט לי שזו לא שאלה, שהרי כל הקדיש אחרי שיעורי תורה נלמדים מהגמרא בסוטה מט ע״א עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא ע״כ, ועל זה גופא הנידון.
ולכן גם המנהג שאומרים מימרא דרבי חנניא בסוף כל שיעור, כדי שיהיה על דברי אגדת חז״ל.

 

[קורסיה]

הרב מוצפי בד״כ כותב מקורות מתחת להלכה, לא כן?
צריך לראות כל דבר מה המקור שלו, וכשמביאים את מה שאומר, להביא יחד עם מקורו, וככה נחכים יותר.

אתה מוזמן לעיין שם
מה שאני ראיתי לא זכיתי להבין מה הראיה מהגמ' בסוטה, וכן הוא ציין לכנסת הגדולה ושלמי ציבור שלא הבנתי לאיזה נקודה הוא התכוון אליה. וכן ציין לשדי חמד שלא מצאתי איה מקומו

 

[לביא]

אתה מוזמן לעיין שם
מה שאני ראיתי לא זכיתי להבין מה הראיה מהגמ' בסוטה, וכן הוא ציין לכנסת הגדולה ושלמי ציבור שלא הבנתי לאיזה נקודה הוא התכוון אליה. וכן ציין לשדי חמד שלא מצאתי איה מקומו

לצערי אין בידי הספר.
(אחרת לא הייתי מבקש כזאת)

 

[הלוי]

ראיתי בשדי חמד מערכת אבילות אות קסג שהביא שדייקו מהתשב"ץ שהקדיש שאחר ספר תורה שייך לאבלים. וגם זה ההפך מהרב מוצפי שכתב שם שהקדיש הזה שייך לעולה לספר תורה.

כבר הוכח שאין כזה תשב"ץ. והדבר ברור שהקדיש שלאחר הקריאה בתורה שייך לעולה או לקורא, ולא לאחד מהמתפללים.

 

[קורסיה]

וקדיש שאחר שיעור תורה?

 

[דעת תורה]

וקדיש שאחר שיעור תורה?

רמב"ם סדר תפילות נוסח הקדיש
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה וכו'.

 

[קורסיה]

יפה מאוד ראייה מצויינת

 

[יי"ש]

יפה מאוד ראייה מצויינת

ראיה למה? לכשלומדים עשרה אחד מהם יאמר קדיש.
ולא לציבור ששומעין מפי חכם הדורש, הוא הנידון מי יאמר הקדיש..

 

[קורסיה]

הרמב"ם לא חילק

 

[לביא]

@יי"ש , הרב @דעת תורה לא הביא את הרמב״ם האחרון בשביל לסייע לרב מוצפי דייקא.

 

[דעת תורה]

מהרמבם אכן אין ראיה לנידון של מוסר שיעור, משום שהרמבם מיירי שכולם עוסקים בתורה, ובשיעור 'יתכן' שהרב חשיב עוסק בתורה יותר משום שהוא מדבר וכולם שומעים.

 

[פשוט]

מהרמבם אכן אין ראיה לנידון של מוסר שיעור, משום שהרמבם מיירי שכולם עוסקים בתורה, ובשיעור 'יתכן' שהרב חשיב עוסק בתורה יותר משום שהוא מדבר וכולם שומעים.

לא שמיע לי.
לענ"ד בפשטות אין חילוק בין רב המוסר שיעור לקבוצה שלומדת יחד, ושומע כעונה.

 

[לביא]

לא שמיע לי.
לענ"ד בפשטות אין חילוק בין רב המוסר שיעור לקבוצה שלומדת יחד, ושומע כעונה.

שים לב שהרמב״ם לא דיבר על שיעור אלא כשעשרה מישראל עסקו בתורה ביחד:

רמב"ם סדר תפילות נוסח הקדיש
קדיש דרבנן כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה ואפילו במדרשות או בהגדות כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה וכו'.

ומינה הוציא הרב @דעת תורה את ה׳יתכן׳, ובכך גם ודאי שהחיד״א שכותב שיש עניין לרב הדורש לומר את הקדיש, לא יסתור שום רמב״ם.

 

[דעת תורה]

מה שכן מוכח מהרמבם שהקדיש הזה לא קשור כלל לאבלים.

 

[יי"ש]

@יי"ש , הרב @דעת תורה לא הביא את הרמב״ם האחרון בשביל לסייע לרב מוצפי דייקא.

אה"נ. רק הנידון היה על מוסר השיעור. ומיניה ומיניה יתקלס עילאה

 

[פשוט]

שים לב שהרמב״ם לא דיבר על שיעור אלא כשעשרה מישראל עסקו בתורה ביחד:

שמתי לב, וכי כששומעים שיעור זה לא עשרה מישראל שעוסקים בתורה ביחד, ובפרט שמצוי הרבה בשיעורים ששואלים ומתרצים, ואדרבא זה יותר מצוי מחברותא של עשרה משתתפים.

ומינה הוציא הרב @דעת תורה את ה׳יתכן׳,

ידעתי.

ובכך גם ודאי שהחיד״א שכותב שיש עניין לרב הדורש לומר את הקדיש, לא יסתור שום רמב״ם.

זקנו רבי אברהם אזולאי ז"ל בעל חסד לאברהם

 

[לביא]

שמתי לב, וכי כששומעים שיעור זה לא עשרה מישראל שעוסקים בתורה ביחד, ובפרט שמצוי הרבה בשיעורים ששואלים ומתרצים, ואדרבא זה יותר מצוי מחברותא של עשרה משתתפים.

מחילה, צריך להגות בדבריי כך:

שים לב שהרמב״ם לא דיבר על שיעור דווקא אלא כל שעשרה מישראל עסקו בתורה ביחד:

ובכך הרמב״ם כלל כל ציור אפשרי. ומ״ש בסוף שאחד מהם יאמר לא לאפוקי שדווקא הרב שהרי דיבר בכל ציור, אלא שאין קפידא על מישהו ספציפי וכמ״ש @דעת תורה . אה״נ שלרב הדורש ייתכן שיש יותר מצווה. וכדלא הרב מוצפי שכתב בדווקא.

מה שכן מוכח מהרמבם שהקדיש הזה לא קשור כלל לאבלים.

ואפ״ה יש סיבה למה אנשים נמנעים מלומר קדיש כשהוריהם לא הרשו לו, אע״פ שלהלכה זה באמת לא מעכב, כדאיתא בחזו״ע אבלות.

בקדיש בתפילה אין סיבה להמנע משום אותה סיבה כלל.
(לא נכנס לקדיש דרבנן בתפילה)

 

[פשוט]

מחילה, צריך להגות בדבריי כך:

ובכך הרמב״ם כלל כל ציור אפשרי. ומ״ש בסוף שאחד מהם יאמר לא לאפוקי שדווקא הרב שהרי דיבר בכל ציור, אלא שאין קפידא על מישהו ספציפי וכמ״ש @דעת תורה . אה״נ שלרב הדורש ייתכן שיש יותר מצווה. וכדלא הרב מוצפי שכתב בדווקא.

נמצא שגם אני הקטן מבין כדבריך. ומינך ומנאי יתקלס עילאה. ויתגדל ויתקדש שמיה רבא.

 

[777]

הרב יצחק לוי אמר לי שעדיף שמוסר השיעור יאמר את הקידוש