כתבתי ליכא
-
קריאתו של מרן הרב יצחק יוסף: "רבותיי, כולם תסייעו למורשת מרן, הם מחזיקים בדרכו האמיתית של מרן. הוא לא מקבל סיוע משום גורם, הכל מתרומות של האנשים. אתם לא יודעים כמה זה חשוב המרכז למורשת מרן. הוא מחדיר את ההלכה, את הדרך של מרן!"
ועשית ככל אשר יורוך! תורמים עכשיו למרכז למורשת מרן. לחצו כאן לתרומה.
ראשית אומר, שמכלל התשובות שם באתר משמע שיכול לצאת ואינו חייב בכך. גם שיכול לענות אם יש מי שאומרו.
ובאותו ענין מצאתי שם תשובה שיכולה להוסיף דעת!
שאלה - 252244
לכבוד הרב שליט"א, שמעתי שאין להרבות בקדישים. על איזה דברים נאמר שאסור.
תשובה
דע ידידי, כי נושא זה חמור הוא, ובעלי בתים מקילים ראש בו, ואינם יודעים כי הוא חמור כמו הברכות שאין מרבים בהם.
עיין להגאון מווילנא זיע"א בספר מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפלה, אות נג "אחר עלינו שיר של יום קדיש יתום. ואין להרבות בקדישים שלא לצורך. וא"א שום מזמור זולת שיר של יום ולא שיר היחוד ולא שיר הכבוד רק ביום טוב. גם מר"ח אלול עד יום הכיפורים אין אומרים קאפיטל כ"ז".
וכתב הרב חיי אדם חלק א כלל ל, סעיף ז
"בענין הקדישים אסור לאומרן עד שיאמרו על כל פנים שלש פסוקים (מ"א סי' רל"ד וסי' ס"ט, וכ"כ א"ר סי' נ"ה וסי' תקפ"א בשם כל בו, דלא כט"ז בסי' נ"ה). ואסור לומר ב' קדישים זה אחר זה אם לא בהפסקת מזמור. אבל ב' בני אדם מותרים לומר קדיש ביחד. וכשם שאסור להרבות בברכות, כך אסור להרבות בקדישים".
והגאון החיד"א זיע"א כתב בספרו הבהיר ברכי יוסף אורח חיים סימן קלב
ב. "מאנה הנחם נפשי כי פשתה המספחת להרבות בקדישים מאד, שאומרים ג' פסוקים ממש וקדיש, וחוזרים לומר ג' פסוקים וקדיש, וכיוצא. והוי כחוכא ואיטלולא. וכמה צווחות צווחו קמאי על זה ואין שומע ואין מקיץ. וגדול בדורנו מורנו הרב חיים אבולעפייא זלה"ה ראה והתקין בעיר איזמיר, כמפורש בתקנותיו אשר בסוף ספרו חנן אלהים, ומי שדבריו נשמעים ימהר לתקן בקהל עדתו".
ובספר ערוך השולחן אורח חיים סימן נה כתב "יש מהמון בני ישראל שסוברים שמצווה להרבות בקדישים וכמה טועים הם וקורא אני עליהם תשתפכנה אבני קדש וגו' [איכה ד, א] ואין משתמשין בשרביטו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא רק כפי מה שהרשה אותנו והמרבה בהם מזלזל בהדרת קדש וכבר כתב אחד מגדולי הפוסקים בסי' זה דכשם שטוב למעט בברכות כמו כן טוב למעט בקדישים [כנה"ג] ואחד מיוחד מגדולי החסידים צעק מרה על זה [החסיד דבר שמואל בתשו' סי' קפ"ג הובא בבאה"ט סק"א] וז"ל המרבים באמירת הקדישים כו' ומתישים כח קדושת ה' הגדול והנורא וכו' עכ"ל ולכן נבאר כמה קדישים י"ל בתפלות ופירושו של קדיש יתבאר בסי' נ"ו בס"ד:
סעיף ד
הקדמונים לא אמרו רק שבעה קדישים בכל היום ג' בשחרית אחד אחר ישתבח והשני אחר תחנון והשלישי אחר ובא לציון גואל ושנים במנחה אחד אחר אשרי והשני אחר תחנון ושנים בערבית אחד קודם שמונה עשרה והשני אחר שמונה עשרה, על שם שבע ביום הללתיך [רוקח] ואח"כ הוסיפו עוד ג' היינו בכל תפלה לאחר עלינו וכתבו שכל איש צריך לקיים בכל יום אותיות צדי"ק והיינו צדיק אמנין ד' קדושות י' קדישים ק' ברכות [מג"א סי' כה, תכג] ותקנו קדיש לאחר עלינו מפני היתומים שלא יוכלו להתפלל לפני העמוד וקראו לזה קדיש יתום וביום קריאת התורה עוד קדיש לאחר קריאת התורה ויותר אין מקום לקדישים ועכ"ז הוסיפו עוד אחד אחר שיר של יום מפני היתומים המרובים אבל יותר מזה חלילה להוסיף ובזה מקיימים דגל השכינה הקדושה וח"ו לומר הקדיש במרוצה וחפזון וזה דרך עמי הארץ אלא יאמרוהו בכונה ובהתבוננות ולהצטער על גלות השכינה הקדושה:
וכתב מורנו הרב בן איש חי שנה ראשונה פרשת ויחי ט. "כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה, כך יזהר שלא להרבות בקדישים".
ולמסקנא, כיוון שבמאות השנים האחרונות נתפשטו מנהגי רבנו האריז"ל בעולם, ובפרט בקהילות המזרח והמערב, יש לומר א, קדיש על ישראל בהודו, ב, קדיש ברכו ביוצר. ג, חצי קדיש קודם אשרי. ד, קדיש תתקבל שאחרי ובא לציון גואל, ה, קדיש שקודם קוה. [קדיש שקודם עלינו לשבח אינו חובה, ודווקא בו הבע"ב מתנפלים לאומרו].
ו, קדיש קודם העמידה במנחה, ז, קדיש תתקבל. ח, קדיש קודם עלינו במנחה. ט, קדיש ברכו בערבית, ', קדיש קודם העמידה. יא, קדיש תתקבל. יב, קדיש קודם עלינו בערבית.
ומה בכך שזה היה המנהג שם? הרבה מנהגים הוא עצמו כ' ששינה למעליותא
(ובסוד אזכיר את כב' מה ששמענו ממרן ע"ה שחכם אפרים הכהן ז"ל קם באחד השיעורים ששמע מהבא"ח עצמו ואמר לו שזה אינו נכון ואין כן המנהג בבגדאד...)
למשל:
שאלה - 168893
לכבוד הרב
הבנתי שאין לומר חצי קדיש אחר עלינו לשבח. האם אני צריך לענות אמן אם אני מתפלל בבית כנסת שנוהגים בו לומר קדיש זה?
תשובה
נכון שאין לומר, כי חכמים לא תיקנו לנו קדיש זה, אך מותר לך לענות אמן אחרי האומרו.
ויש עוד שם.. תלוי הרבה בנוסח השאלה ובאדם השואל, כידוע לבאי האתר הנ"ל.
לפי מה שנראה הוא מדבר על מי שאומר קדיש יתום אחר עלינו לשבח, אבל לא על חצי קדיש כפי שהובא במכתב לעיל.
ראה גם מש"כ בהלכה ברורה סי' רל"ד סעיף י"ג (עמ' צ"ז).
וראה מש"כ הרב אורן נזרית בעניין זה כאן.
פעם מישהו אמר לי שהסיבה של הקדיש הזה, בכדי שלא יברחו כולם באמצע עלינו לשבח...
אגב, גם בספרי רבני מרוקו הוזכר מנהג זה. הגר"ש משאש כתב כן בספרו שמ"ש ומגן, חלק ד' סי' ט"ו (שהזכיר כמה ממנהגי מרוקו), וכתב שם: "בענין אמירת קדיש אחר עלינו לשבח, בבוקר היינו אומרים אותו, ואולי גם במנחה. אבל בלילה מעולם לא אמרו אותו, ואולי מפני שתפלת ערבית רשות הקלו בה, שלא להוסיף קדישים".
וכן כתב בספר "דברי שלום ואמת" (שהוא כידוע ספר לחיזוק מנהגי מרוקו), וכתב שם בהל' תפלה אות ח' (עמ' 57): "מנהגנו לומר חצי קדישאחרי עלינו לשבח, ויש שלא נהגו לומר קדיש אחרי מנחה".
ובהערות שם (הערה 36 כתב): הגר"ח הלוי (עשה לך רב, ח"ה עמ' של"ט) כתב שלא מצא טעם לזה. וחכמי עדות המזרח תמהו הרבה על זה, מה מקור המנהג. והרב עובדיה הדאיה ע"ה (ישכיל עבדי ח"ח או"ח סי' כ"ו אות ח') רצה לתרץ כרגיל שמדובר בהשפעה אשכנזית. אך הוא חזר בו כשראה שהמנהג היה קיים גם אצל קהילות מרוקו לפני שעלו לארץ ולפני שהושפעו ע"י האשכנזים. לכן הוא נימק את הדבר בזה שקבעו קדיש למאחרים שהפסידו חלק מן הקדישים, כדי שיזכו בקדיש, והוסיף שזה דומה למנהג עדות המזרח לומר "מזמור לדוד ה' אורי וישעי" ואח"כ קדיש, ועשו זאת בשביל המאחרים. וסיים: "ונהרא נהרא ופשטיה".
לענ"ד איני רואה שום סיבה לתמוה על המנהג. צריך רק לחזור על הכלל מתי אומרים קדיש כדי שהתמיהה תסתלק. ובכן אלו דברי רבינו צדקיה הרופא ע"ה (שבלי הלקט סי' ח'): "אומרים קדיש אחר כל מצוה בפני עצמה: פסוקי דזמרה, התפילה, קריאת התורה, קדושה דסידרא (ראה סוף סוטה מט ע"א), אחר מזמור (לפי שאין כל תיבה ואות שבתורה שאין שם המפורש יוצא מהן מה שאין אנו יודעין, לכך נהגו לקדש; משם הגאונים), או פרק או אגדה או משנה, כמו שאמרו בסוטה (סט ע"א): עלמא אמאי מיקיים? אקידושא דסידרא ויהא שמיה רבא דאגדתא; וקדיש אחרי אשרי של מנחה, מפני שהיא מצוה בפני עצמה, דאמר ר' אבינא: כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא; וקדיש אחרי ק"ש של ערבית כי תפילת ערבית רשות. ושמא יצא אדם לפני העמידה ונמצא יוצא בלי קדיש: וקדיש אחר תפילת ערבית. א"כ יש לומר קדיש אחרי כל מצוה או אחרי פסוקים בתורה, הואיל וכולם מכילים את שם המפורש, וצריך לקדש אח"כ את שמו יתברך. וא"כ מה גרע חלקה של עלינו לשבח שנתקנה ע"י יהושע בן נון ע"ה (על פי הרוקח), ושמכילה את הפסוקים הבאים: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", "ה' ימלוך לעולם ועד", "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"? אמנם בעל שבלי הלקט אינו מזכיר את הקדיש שאחרי עלינו לשבח, אך זו אינה קושיה, כי בזמן ההוא רק האשכנזים אמרו עלינו לשבח אחרי כל התפילות, ואילו הספרדים וגם האיטלקים לא אמרו עלינו לשבח אלא במוסף של ראש השנה ושל יום הכפורים. דבר זה עולה בבירור מזה שכל התפילות בספד אבודרהם מסתיימות במזמוד וקדיש אחריו, ור' דוד אבודדהם מפרש את עלינו לשבח בתוך המוסף של ראש השנה. וא"כ כולם קיבלו מן האשכנזים את המנהג לומר עלינו לשבח אחדי התפילה. ובזה אין הבדל בין קהילות צפ"א לעדות המזרח. לכן מדוע לא לקבל מן האשכנזים גם את הקדיש שאחרי עלינו לשבח ולהשלים בכך את המצוה?". עכ"ל בהערה.
וראה עוד במצורף:
"עשה לך רב" - ר' חיים דוד הלוי זצ"ל, חלק ה' סי' כ"ה:
"שערי צדק" - ר' אליהו סויסה, סי' ע"ג:
מחזור אבותינו - פסח, עמ' 404:
"נהגו העם" - ר' דוד עובדיה, עמ' י"ד סעיף ד':
"פעולת צדיק" - ר' יחיא צאלח, ח"ג סי' ע"ח:
מצורף "נר לעזרא" חלק ג' סי' כ"ה, וכן "עט סופר" חלק ב' סי' ה', וכן "תפילה לאיש" - ר' איתן שושן סי' ח' סעיף ל"ו.
וראה עוד בספר ברכת אוריאל סי' י', ומנהגי עלמ"א ח"א סי' י"ב, ושו"ת שפתי דעת ח"ד סי' ט"ז.
נערך לאחרונה:
שאלה - 254223
לכבוד הרב מוצפי שלום רב , הקדיש לאחר פתח שייך לאומרו והקדיש לאחר לאחר עלינו אין לומר, בנושא לא תגודדו , אני אבל יב , מתפלל קבוע שנוהגים לומר הקדישים הללו אני מבליט את עצמי שלא אומר
תשובה
אל תאמר, כי אסור להרבות בקדישים.
לכבוד הרב מוצפי שלום רב , הקדיש לאחר פתח שייך לאומרו והקדיש לאחר לאחר עלינו אין לומר, בנושא לא תגודדו , אני אבל יב , מתפלל קבוע שנוהגים לומר הקדישים הללו אני מבליט את עצמי שלא אומר
תשובה
אל תאמר, כי אסור להרבות בקדישים.
אוהב את המקום
Active member
אין להרבות בקדישים לכתחילה אבל אחר שפשט המנהג, אין אחר המנהג כלום. ועיין בסידור אבותינו לרמ"א עטיה, ויש שנהגו רק אחר שחרית (שמש ומגן ח"ד או"ח ט"ו) וראה בספר נתיבות המערב ובספר דברי שלום ואמת ח"א (סוף הלכות תפילה) שיישבו המנהג. וראה בשבלי הלקט סי' ח' בשם הגאונים שכל תיבה יוצא ממנה שם המפורש ואומרים קדיש אחר כל מצוה בפני עצמה ועלינו לשבח לא גרע ויש בו כמה פסוקים. וכן י"ל טעם שכך מחזיקים הציבור בבית הכנסת עד סוף עלינו לשבח ואינם בורחים כתינוק הבורח מבית הספר.
אוהב את המקום
Active member
כעת ראיתי שהרחבת בכל הנ"ל ויש"כ. יפה כתב הרב נזרית, למה לא הבאת דבריו בקובץ PDF?
