קול גדול ולא יסף
מאמר למוצאי חג השבועות
נכתב מוצאי יום מתן תורנו תשפ"ג
יהא מאמר הזה לעילוי נשמתו הגדולה של האדיר והנורא זך השכל והדעה ממנו תצא תורה רשכבה"ג הרה"ג ירחמיאל גרשון בן מרים אדלשטיין זיע"א ת.נ.צ.ב.ה.
בחלוף עלינו יום גדול ונורא יום מתן תורה בו זקן גם צעיר מתעלים ומתחדשים בקבלת תורתנו הקדושה ובלימוד הלילה הקדוש אשר מי ימלל גבורותיו ונפלאותיו שמביא כל אחד ואחד למעלות נשגבות אשר לא יוכל להם בשום עת אחרת. צא וראה אשר זה הלילה הוא העת היחיד בו נתקן לומר בציבור או ביחיד פרשת מתן תורה דמשנה תורה הלא היא בפרשת ואתחנן שלא כסדר הפרשיות אלא לשם מתן תורה שבה גרידא, וזה צריך בשש שלא לחינם זה הלילה הוא העת היחיד המסוגל לזה.
וכידוע, משה רבינו ע''ה בשנותו משנה תורה שינה מהכתוב בסדרי הפרשיות ללמד לאנוש בינה לדעת חכמה ומוסר. ונשתנתה פרשה הסמוכה לאחר קבלת התורה במשנה תורה מהנכתב בספר דברים בכמה אנפי.
וזה הדבר אשר יתבאר שם, עניין אמרם אל משה אשר הפליא ה' להיראות להם ורצונם שמשה הוא יהיה בינם לבין הא-להים.
וזה הדבר אשר נכתב בפרשת יתרו:
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים:
ואילו בפרשת ואתחנן איתא:
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי: וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם: וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי: וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ: כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי: קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ: מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל: בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן:
בפרשת יתרו בא העם אחרי ששמעו קולות ולפידים וביקשו שמשה ידבר עימם פן ימותו. ומשה ענה להם כי בשביל שתהיה לכם יראה עשה כן הקב''ה לבלתי תחטאו ובכן ניגש הוא אל הערפל.
ואילו בפרשת ואתחנן נגשו ראשי העם וזקניו אחרי ששמעו את קולו של ה' ממש, וביקשו שמשה ידבר עמם. וה' בכבודו אמר שהיטיבו אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה ליראה וכו' ולשמור מצוותי.
ויש לבאר בזה, שהנה בפרשת יתרו היו דברי 'העם' הם ערב רב [על דרך מאמרם ז''ל (זהר ח''ב מה ב אוה''ח שמות יד ה)] להפסיק הקולות והברקים שהיו גדולים מכפי דרגתם בדרך כלל שהרי אפילו קול ממש לא נתבאר ששמעו, אלא שלא יכלו לשמוע עוד קולות נצוצי קדושה אלא מפי משה בלבד, שהרי סוף סוף צריכים לקיים מה שאמרו נעשה ונשמע, והיינו על דרך השלילה שרק לא רצו לחטוא לו אבל לא היה ברצונם להשיג הדרגה העליונה שהגיעו אליה בעת מעמד הר סיני. וזה טעם לא שיבחם הכתוב אלא רק הזהירם לבלתי יחטאו. וגם בפרשה הסמוכה לה הזהירם רק לבלתי עשות אלהי כסף ואלהי זהב, לא לחלל בחרבם את מזבח ה' ולא לגלות ערוותם עליו.
ומאידך במשנה תורה היו דברי ראשי העם וזקניו אל ה', אחר שכבר כלו מתי מדבר וערב רב מתאוננים וחוטאים עברו מאיתם – להמשיך לשמוע את קול ה', וזה יתבאר מן הכתוב אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ. שכפי שלעיל מיניה לשון קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף מתרגמינן ומבארינן ''לא פסק'' כך לשון זה יש לבאר אם 'פוסקים' אנחנו ולא לשון תוספת. וכן מדוקדק גם מנקודותיו שנכתב בשווא תחת הסמ''ך ולא בציר''ה או סגו''ל. שזה מורה לשון הפסקה כעניין 'סייף' וכמו שמביא הרמב''ן לשון תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן (תהלים קד כט), וכן וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ (במדבר יא כה), שתרגם שם אונקלוס 'פסקו' כמו כאן. או לשון איסוף כמו וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל (ירמיה מח לג), שגם שם לשון זה הוא בשווא תחת הסמ''ך. ועוד בספרים הרבה מזה ואכמ''ל (ועפ''ז תתישב קושיית הבית יצחק זקנו שלב''י שאם שמעו ולא מתו למה רוצים שיפסיק עיי''ש).
ועל פי זה יש לבאר שכל דבריהם היה שאמרו שמכיון שראו כי ידבר א-להים את האדם וחי הבינו שיכולים לעמוד בדרגה זו ובקשו ממשה שהגם שאינם יכולים עוד לשמוע ישירות את קולו מתוך האש, יחדש להם ה' שיוכלו לשמוע את קולו של ה' - דרך משה רבינו, כי אם יפסיקו לשמוע את קול ה' עוד – ומתנו, שמכיון שהתעלו למדרגה זו ששמעו את קולו שוב לא יוכלו לרדת מזה שאם לא כן תדבק נשמתם אל יוצרה ותפרח מגופם.
ונענה להם הקב''ה וחידש להם בחינת משה רבינו שכל מי אשר ירצה יוכל לפעול בשמעו את משה רבינו כדיבור הא-ל שהוא המעביר את קולו של הקב''ה של פסק כלל מאז ועד היום אל הצמאים והרעבים לשמוע את קולו כפי שהיה אז ממש.
ועל כן שיבחם ה' על זה וציווה להם לא רק שלא לחטוא אלא גם לשמור מצוותיו, ולא זו בלבד אלא שסמך לה את פרשת שמע, שמהותה היא אהבת ה' וכפי שמבאר הרמב''ם במצוותיו (עשה ג' עיי''ש) שאהבת ה' משיגים על ידי שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג... כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח. ע''כ. שכיון שביקשו וכספו לכל זה, יכולים להגיע לאהבתו יתברך, שיהיו מונהגים בעבודה מאהבה ולא מיראה.
וזה סיבת העניין שקוראים אנו פרשה זו רק בליל שבועות, שזו העת מסוגלת ביותר עת תבער האש הגדולה בבתי המדרשות עין לא ראתה בדרגת קבלת התורה ממש, רק אז יכילו ויוכלו לשמוע קול ה' מדבר אליהם וחיו ואזי יהיה בהם הכח להחזיק בדרגתם זו לשמוע קול ה' מפי ספרים וסופרים במסירת הזקנים בבחינת משה רבינו עצמו ממש אכי''ר.
נ.ב. לפני כל תגובה/הארה/הערה נא לקרוא את מאמר הפתיחה
ניתן להירשם לקבלת עדכונים ע"י לחיצה על "עדכן אותי" בעמוד הראשי של הבלוג.