• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קונטרס 'שיעורי אכילה במשקל'.

שילה אפרהימי

Well-known member
מברר ומלבן סוגיית שיעורי תורה לעומקה ולרוחבה. מאת הרב ראובן יוסף מיארה שליט''א.

המהדורה הנוכחית הודפסה במתכונת מצומצמת ונועדה להוות מקצה שיפורים לקראת המהדורה המלאה אי''ה, נא לשלוח כל הערה והארה למייל המערכת (נשמח כמובן לתגובות כאן בפורום אלא שכדאי לשולחן במתומצת גם למייל).
 

קבצים מצורפים

  • קונטרס שיעורי אכילה במשקל תשפ''א.pdf
    3.9 MB · צפיות: 64
יישר כח על הוצאת הקונטרס אם כי דעתי נוטה אחרת. עברתי בעיקר על חלקו האחרון ואמרתי לכתוב כמה הערות. ראשית כל קשה להאמין עד כמה הגלות הכתה בנו עד כדי כך שצריך היום לכתוב מאמרים שלמים כדי להוכיח שהזית הוא "זית" ולא חצי ביצה. לגופם של דברים אשתדל להיות ממוקד:

א. מכיון שברור לנו שיש כאן מחלוקת בראשונים מה גודלו של הזית ע''כ לומר שרק שיטה אחת היא הנכונה כי בסיני קיבלנו זית אחד ולא שני זיתים, ומכיון שהזית שלפנינו תואם את דעת הרי''ף והרמב''ם והרשב''א כך יש לפסוק ובפרט שהם עמודי הוראה ומארי דאתרין. מכיון שרק שיטה אחת אמת לא שייך לומר בזה אלו ואלו דברי אלקים חיים כי זה דבר שנתון לבירור המציאות. ובכל אופן גם אם היה כאן דין של אלו ואלו וכו' היה לנו לפסוק את ההלכה ולכן ודאי שעלינו לפסוק כמש''כ לעיל.

ב. דעת מרן כדעת הרי''ף והרמב''ם וכמש''כ בהל' ערובין, ובסי' תפו הביא דעת התוס' בשם י''א והו''ל כסתם וי''א, ולכן העיקר כמש''כ בהל' ערובין.

ג. גם מנהג העולם כדעת הרי''ף והרמב''ם, והראיה- ממה שנוהגים לשער שיעור קביעות סעודה בג' וד' ביצים שהוא שיעור הרמב''ם דלפי תוס' היה צריך לשער לפחות בכחמש ביצים[עיין תוס' רא"ש ערובין פג.]. וכן מנהג העולם לשער שיעור אכילת פרס לפי שיעור זה לענין יוה''כ דאורייתא. נמצא א''כ שמה שפוסקים שהכזית חצי ביצה הוא לחומרא בעלמא ולא יותר.

ד. אין להוכיח שום דבר ממה שהפוסקים לא העירו או לא דברו או לא הקשו וכו', דכל שיש לפנינו ראיות וטענות אין לנו להתחשב בכל מיני אומדנות שאם היו הפוסקים רואים בודאי שהיה להם מה להשיב שע''ז נאמר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ובפרט כאשר מדובר במחלוקת אין לנו להכריע כמו הצד המוקשה רק בגלל שכך נהגו וכדו', כי הרבה מנהגים הונהגו בטעות פעמים ע''י הבנה מוטעית פעמים מחוסר ידיעה ופעמים ע''י עמי הארץ. הלא תראה בהרבה פוסקים שכתבו שדעת הרמב''ם שהזית שליש ביצה דהיינו 18 סמ''ק, אולם מי שלמד יודע שאין זה נכון כלל שהרי לדעת הרמב''ם הזית הוא פחות משליש ביצה.

ה. הראיה מדברי הגה''מ מרדכי היא ראיה חזקה, כי פשטות לשונו שבא לשלול את הקושיא [שכתב: לי הכותב לא קשה כלל] ומשמע שרוצה להוכיח שלו נגלתה המציאות משא''כ לבעלי התוס'.

ו. גם אם היה מקום לדחות את הראיות מ''מ אי אפשר להתעלם שיש גם צד שני למטבע והדברים יכולים להתפרש כפי הצד האחר, וא''כ ודאי שיש לחוש לחומרא ולא לאכול יותר מזית קטן ללא בברכה וע''ז כל הנדון, וקשה מה ראו הדוחים לדחות ולא לחוש לחומרא???
 
נערך לאחרונה:
יישר כח גדול ועצום לרב כותב הספר הנ"ל, הרבה זמן היה צריך להוציא תשובה מפורטת ומנומקת כזו להסביר הדברים. חיילך לאורייתא
ראיתי מה שהוסיף בסוף שמדדו משקל כמה מאכלים. והנה יצא להם שמשקל 20 גרם מצה שווה ל20 סמ"ק. ויש חברות שאף 20 גרם שווה ל30 סמ"ק! שמעתי שכמה אנשים בדקו משקל 30 סמ"ק קמח או קמח מצה וכן עשיתי בעצמי, ששמו קמח מצה בבקבוק תינוק עד לגובה של 30 סמ"ק ואח"כ שוקלים את הקמח (בתוך שקית אוכל) יצא משקלו כעשרים גרם. והרי מסתמא בחברות התעשיה טחנו המצה טחינה טובה עד לקמח. אך לדעתי בדיקה זו לא מדויקת, מכיון שקשה לצמצם בבקבוק תינוק כמות מדויקת, ולא דחסו מספיק. אך בדיקה עם מזרק או כלי אחר שניתן להכניס בדוחק התוצאה תהיה אחרת.
עוד רציתי להוסיף שכיון שיש הרבה שמועות בשם מרן הרב עובדיה לעניין זה, וכבר הוכיח הרב מיארה שיש להעדיף תורה שבכתב לתורה שבעל פה. לענ"ד דבריו ברור מללו וחבל שמטעים את הציבור המחפש לדעת את דעת התורה של רבינו זיע"א. לכן אעתיק מה שכתבתי באתר בעבר שיש כעשרים וחמש מקומות בספריו האחרונים שכתב רק משקל. וזה יצא ראשונה חזון עובדיה סוכות עמ' קיב ובעמ' קיג (בהערה ד"ה מש"כ) כתב במפורש ששעורי חז"ל נהגו לשער במשקל וציין לפתח הדביר והכה"ח. וסיים שכן עיקר. כ"כ עוד בעמ' קיד וקלב. חזו"ע ימים נוראים עמ' רצז. חזו"ע פסח ח"א עמ' מא, קסה, קעו, קצט. ח"ב עמ' טז, עג, מב, קכה הערה ח. חזו"ע שבת ח"א עמ' יד. חזו"ע ברכות עמ' נה, ס בהערה. רב בהערה. רנט בהערה. ערב. הליכות עולם ח"ב עמ' קיב, קיג רפ. וח"א עמ' רפח. וח"ה עמ' רכג. מאור ישראל ח"ב (פסחים מח סוף עמ' צה). וכל היד המרבה לבדוק תמצא עוד כהנה וכהנה.
 
בענין נפח ומשקל ראיתי מש''כ ה''ה בקונטרס ועיקר דבריו הוא ששיעורי התורה הם בנפח אך מכיון שאם דוחסים את האוירים אין כ''כ הבדל בין נפח למשקל לכן נתנו חכמים שיעוריהם במשקל.

הנה דבר זה כבר נתון לבירור המציאות ואכתוב כאן מה שעלה בידי ממדידה שערכתי בענין המצות.

תחילה בענין המצה הרכה יש הטוענים שהיא כבדה מן המים ולכן יש לקחת שיעור של כ-35 גרם. אולם אין דבריהם נכונים משום שאם עוטפים חתיכת מצה רכה בניילון נצמד ומשליכים לכוס מים המצה תצוף וזה מעיד שהיא קלה מן המים.
כדי לברר במדוייק את ההפרש בין נפח למשקל, לקחתי כלי ממדידה של תרופות וקרצתי אתו שני עגולים ממצה רכה ודחסתים לתוך הכלי כך שאין שום אוירים ועמד על 11 סמ''ק, אח''כ הוצאתי את עגולי המצה ושקלתים ועמד על 9 גרם, נמצא שמי שחושש לתוס' ואוכל כחצי ביצה דהיינו כ-22.5 סמ''ק [כי ביצה בינונית הוי כחמישים סמ''ק וללא קליפה הוי 45 לפי מדידה שעשיתי וחצי מזה הוי 22.5 סמ''ק] די לו ב-18.5 גרם מצה רכה. כמו כן מדדנו מצה רכה בנפח של 4.62 [רוחב-2.9 כפול אורך-3.8 כפול עובי-0.42] ויצא משקלה 4 גרם. נמצא שהמצה הרכה קלה מן המים אך לא בהרבה.

אולם במצת מכונה יש הפרש גדול יותר שמצה בגודל 4.73 ס''מ רוחב, 17 ס''מ אורך, 0.16 מ''מ עובי [בעובי עצמו אין שום אוירים], נפחה הוא 12.8 סמ''ק ומשקלה 9 גרם, וא''כ יוצא שהמשקל הסגולי של המצה הוא כשני שליש ממשקל המים. ומעוד מדידה שנעשתה בכה''ג עולה יחס בין 0.7 ל- 0.6. וא''כ בכזית של כחצי ביצה שהוא כ-22.5 יש לקחת מצה במשקל 16 גרם [22.5 כפול 0.7 שווה 15.75. ולפי חישוב 0.6 תהיה התוצאה 13.5 גרם], ולפי שיעור זית אמיתי כ-8 סמ''ק יש לקחת 5.6 גרם לפי חישוב 0.7. ולפי חישוב 0.6 יש לקחת 4.8 גרם.

לגבי המרור מדדתי חסה ע''י הפלת מים באופן זה: הנחתי כוס בתוך קערה ומלאתי את הכוס עד שנפלו ממנה מעט מים לתוך הקערה וספגתי אותם ע''י נייר סופג, אח''כ הכנסתי עלי חסה ללא קלח [כי בקלח יש אוירים] ומה שצף תחבתי בעדינות ע''י קיסם, והמים שנפלו הכנסתי לכלי מדידה והיו 6 סמ''ק. אח''כ הוצאתי את החסה וספגתי ממנה את כל המים ע''י נייר סופג והנחתיה ע''ג המשקל ועמד על 4 גרם בלבד. נמצא שהחסה פחותה בשליש ממשקל המים.
 
במצה רכה אין שום חללים ולכן כל מה שהיא צפה זה מחמת משקלה הסגולי. ומ''מ כתבתי שערכתי מדידה מדוייקת בכלי וזה לא ניתן להכחשה, כי חללים אין.
 
לגבי נפח ומשקל זו מחלוקת גדולה, ורבים מהראשונים והאחרונים דעתם שמשערים בנפח וגם חלק מאלו שדעתם שהנכון הוא לשער בנפח אומרים שבפועל יש לשער במשקל כי זה יותר קל.
הגרא"ח נאה כותב שהעיקר לשער בנפח וכך דעתם של עיקר הראשונים והאחרונים.
וראו בעמוד המצורף מהספר "כזית השלם" ובעיקר בהערה 17.

לגבי מצה, אז לגבי מצת מכונה ראיתי שנפח מצה אחת שמשקלה כ-33 גרם הוא כ-60 סמ"ק.
 

קבצים מצורפים

  • IMG_20230110_004016.jpg
    IMG_20230110_004016.jpg
    2.4 MB · צפיות: 2
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון