• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קורנפלקס וכריות

תיכות הפרי גדולות כך שנאכלות אחת אחת, או במזלג, אין כאן תערובת. אך אם הדרך היא להעלות כמה מינים בכפו, הרי לפנינו תערובת. ומברך על העיקר. כמו בנידון השואל היקר. ועל כן נראה פשוט שמברך רק מזונות. והנלעד"כ.
אתה כותב כמו אור לצין
יב'א בגיליון חולק וכ' לברך על כל חתכיכת פרי אף שדקות
עי' ח''ט סי' קח
 
כן. בהרחבה, ראה בקובץ המצורף. בעיקר בסופו.
פשוט היה לי שברכתו אדמה, לכו"ע, גם לדעת הרמ"א. וכ"ה ברוב החטיפים.
גם אם לא היינו מודעים להנדסה גנטית ולזני התירס השונים (על בסיס היסוד החשוב שייסד לנו הנשמת אדם ביחס לכל דבר העומד לסחורה).

רוב פרי או רוב דרך בני אדם: ואמנם בדעת הרמ"א שחיישינן לכתחילה לתה"ד (רש"י) והיינו לסברת אישתני, אם לא שכך דרך רוב בני"א (והיינו מצד סבר נטעי להו אדעתא דהכי) סבירא ליה למשנ"ב שאזינן בתר רוב הפרי, אך הוכחנו שלדעת רוה"פ לא היא, ואפילו לדעת החיי"א שעליו סמך המשנ"ב יתדותיו, אזלינן בתר דרך רוב בני אדם כדמוכח בנשמת אדם.

אך כל הדיון הזה מיותר בימינו, מאחר שיש זנים מיוחדים הנאכלים כקלחי תירס, וזנים אחרים המיוחדים לתעשיית החטיפים, דנטעי להו אדעתא דהכי, הלכך פרי הוא.
ואין כל הבדל בין קמח לגרגירים
וראה מה שהארכתי בזה בס' בכור ההלכה, "הברכה על מזון מעובד":
 
כן. בהרחבה, ראה בקובץ המצורף. בעיקר בסופו.
פשוט היה לי שברכתו אדמה, לכו"ע, גם לדעת הרמ"א. וכ"ה ברוב החטיפים.
גם אם לא היינו מודעים להנדסה גנטית ולזני התירס השונים (על בסיס היסוד החשוב שייסד לנו הנשמת אדם ביחס לכל דבר העומד לסחורה).

רוב פרי או רוב דרך בני אדם: ואמנם בדעת הרמ"א שחיישינן לכתחילה לתה"ד (רש"י) והיינו לסברת אישתני, אם לא שכך דרך רוב בני"א (והיינו מצד סבר נטעי להו אדעתא דהכי) סבירא ליה למשנ"ב שאזינן בתר רוב הפרי, אך הוכחנו שלדעת רוה"פ לא היא, ואפילו לדעת החיי"א שעליו סמך המשנ"ב יתדותיו, אזלינן בתר דרך רוב בני אדם כדמוכח בנשמת אדם.

אך כל הדיון הזה מיותר בימינו, מאחר שיש זנים מיוחדים הנאכלים כקלחי תירס, וזנים אחרים המיוחדים לתעשיית החטיפים, דנטעי להו אדעתא דהכי, הלכך פרי הוא.
ואין כל הבדל בין קמח לגרגירים
איזה חטיפי תירס
הראשל סובר שאפרופו דוריטוס וקורנפלקס שהכל כמו שהשיב לי
 
כל חטיפי התירס.
הלא מפורש בדברי הרמ"א בסי' רב שמבאר בדעת מרן שאפילו פירות שנעשה ריבה (מורבה/פדווידלה) שנימוחה ועירבו בה הרבה סוכר במילתיהו קיימיה, ורק לכתחילה חושש לתה"ד. ואפילו לדעת תה"ד כל דבר שנטעו אותו על דעת כן (שכך דרך רוב בני אדם) ברכתו העץ ולא שהכל. היחיד שלא כתב כן מהקדמונים היה השל"ה. אך לכל הראשונים וכן ברורה דעת מרן והרמ"א ברכתם העץ. ואין סיבה לחלק בין קורנפלס כזה או אחר. דלכך נטעום. [לדעת מרן - כל שלא אישתני לגריעותא במילתיה קיימי. לדעת הרמ"א - כל שאישתני ברכתו שהכל, אלא אם נטעוהו על דעת כן, שאז במילתיה קיימיה, והוא על פי דברי תה"ד ומהרי"ק שמקורם טהור בדברי רש"י ברכות לו, א ד"ה "הכא אית ליה", ולמחפשי קיצור דרך, יעויין שם ברש"י שממש מפורש שם שכל שנטעהו על דעת כן, אפילו הוא נימוח ממש ונעשה כמו קמח, לא מאבד את ברכתו. וזו הסיבה ששמן זית ברכתו העץ, שאף שיצא מכלל פרי (שאישתני) מכל מקום, הגיע לכלל דרך אכילתו, שלכך נטעוהו - "הלכך - פרי הוא!!"]

ושוב, יעויין במאמר שציינתי אליו, ולא די בחצאי הדברים שכאן.

(אגב, גם די' מרן הרב עובדיה זצ"ל המפורסמים בנוגע ללדר שברכתו שהכל משום שהשתנה "שמו" ו"טעמו" וכו' היו רק כדי להסביר את המנהג,
אך יש לומר, שגם בעניין זה מדברי הראשונים ופסק מרן ורמ"א אין טעם מספיק כדי לגרוע ברכת הפירות).
 
כל חטיפי התירס.
הלא מפורש בדברי הרמ"א בסי' רב שמבאר בדעת מרן שאפילו פירות שנעשה ריבה (מורבה/פדווידלה) שנימוחה ועירבו בה הרבה סוכר במילתיהו קיימיה, ורק לכתחילה חושש לתה"ד. ואפילו לדעת תה"ד כל דבר שנטעו אותו על דעת כן (שכך דרך רוב בני אדם) ברכתו העץ ולא שהכל. היחיד שלא כתב כן מהקדמונים היה השל"ה. אך לכל הראשונים וכן ברורה דעת מרן והרמ"א ברכתם העץ. ואין סיבה לחלק בין קורנפלס כזה או אחר. דלכך נטעום. [לדעת מרן - כל שלא אישתני לגריעותא במילתיה קיימי. לדעת הרמ"א - כל שאישתני ברכתו שהכל, אלא אם נטעוהו על דעת כן, שאז במילתיה קיימיה, והוא על פי דברי תה"ד ומהרי"ק שמקורם טהור בדברי רש"י ברכות לו, א ד"ה "הכא אית ליה", ולמחפשי קיצור דרך, יעויין שם ברש"י שממש מפורש שם שכל שנטעהו על דעת כן, אפילו הוא נימוח ממש ונעשה כמו קמח, לא מאבד את ברכתו. וזו הסיבה ששמן זית ברכתו העץ, שאף שיצא מכלל פרי (שאישתני) מכל מקום, הגיע לכלל דרך אכילתו, שלכך נטעוהו - "הלכך - פרי הוא!!"]

ושוב, יעויין במאמר שציינתי אליו, ולא די בחצאי הדברים שכאן.

(אגב, גם די' מרן הרב עובדיה זצ"ל המפורסמים בנוגע ללדר שברכתו שהכך משום שהשתנה "שמו" ו"טעמו" וכו' היו רק כדי להסביר את המנהג,
אך יש לומר, שגם בעניין זה מדברי הראשונים ופסק מרן ורמ"א אין טעם מספיק כדי לגרוע ברכת הפירות).
אתה חולק על הרב הראשי או חושב שהוא יודה לדבריך ואם כן אולי תשלח לו שיחזור בו
 
חזור
חלק עליון