א.
בגמרא בשבת קג מבואר שפרשה פתוחה לא יעשנה סתומה וכן להיפך.
הרמב''ם בפ''ח מהלכות ספר תורה מבאר שיש רווחים בספר תורה כיון שיש הלל''מ שהתורה צריכה להיות מחולקת וכאשר צריך להיות פרשה פתוחה כותבים בתחילת השורה ומשאירים חלק עד סוף השורה ופרשה סתומה זה שכתוב בתחילת השורה ויש רווח באמצע ובסוף השורה מתחיל פרשה חדשה ןהרמב''ם מונה רשימה גדולה מאתיים תשעים פרשיות פתוחות והסתומות שעט עיין שם וכולם תרס''ט פרשיות בסך הכל והכס''מ מבאר שזה חוץ מתחילת כל חומש שזה עוד חמש שזה יוצא תרע''ד.
ודין זה נפסק בשו''ע יו''ד רעה ס''ט שפתוחה זה עד סוף השורה ואם זה פתוח באמצע נחשב סתומה וזה לכו''ע ולכן צריך לעשות כך כדי לצאת יד''ח לכו''ע.
ב.
אבל יש אפשרויות שיש בהם מחלוקת כגון שאם יש שורה שלימה של דילוג שלא כתב שורה והתחיל בתחילת שורה שלאחר מכן הרמב''ם ס''ל שזה פתוח והרא''ש שזה נחשב סתום, וצ''ב בטעם הרא''ש מדוע זה נחשב סתום ושמעתי ממו''ר שליט''א לבאר שפתוח צריך שהכתב יהיה פתוח שיש פרצה בכתב אבל אם יש שורה שלימה של דילוג אין כאן פרצה בכתב.
ג.
ויש עוד מחלוקת בינהם אבל הפוכה בצד ימין של השורה יש רווח ובסוף השורה כתוב לפי הרא''ש נחשב פתוח ולפי הרמב''ם זה נקרא סתום ובטעם הרמבב''ם שמעתי ממו''ר לבאר שס''ל שהולכים בתר הקריאה וכיון שקוראים מימין לשמאל ממילא כשקורא משם זה סתום
ולכן השו''ע כותב שיעשה כהאפשרות הראשונה כדי לא להכנס במחלוקת הראשונים והרמ''א כתב שאם לא יכול לעשות יעשה כהרמב''ם ודלא כהרא''ש כיון שעיקר ההלכה כהרמב''ם והתימנים נוהגים לעשות פתוחות וסתותות כהרמב''ם לכתחילה.
ושמעתי ממו''ר בשם ר' נתן אדלר[מובא בספר מלאכת שמיים] קושיא עצומה ונוראה שא''א להחמיר כלל את שתי השיטות שאף אם יעשה כהעצה של השו''ע אבל הלא פרשיות פתוחות וסתומות שהרמב'ם מונה שם באריכות והרמב''ם כותב שם שאת המנין של הפרשיות לפי ספר בן -אשר שהיה במצרים,והגרנ''א שואל הלא בספר בן אשר זה היה דפים דפים ואיפה שהיה צריך להיות פתוחה הוא עשה פתוחה ובן אשר עצמו היה לפני הרמב''ם והרא''ש והוא עשה כפי דעתו מה שהוא חשב מה זה פתוח ומה זה סתום ולדוגמא בן אשר השאיר שורה רווח והרמב''ם לשיטתו הבין שזה פרשה פתוחה ואם הרא''ש היה רואה את בן אשר היה כותב על דילוג השורה סתום נמצא שאין לנו את מנין הפתוחות והסתומות לפי הרא''ש וא'כ לעולם לא יוכל לצאת יד''ח פתוחות וסתומות אליבא דכו''ע וקשה על השו''ע.
ומו''ר הביא שבטעמי המצוות של האריז''ל הביא שאמר לסופר לכתוב בפתוחות וסתומות הכל כהרמב''ם ותמה ע''ז הלא היה לו להחמיר כמו הרא''ש וכנראה דס''ל כסברת הגרנ''א ואין שום רווח בזה.
בגמרא בשבת קג מבואר שפרשה פתוחה לא יעשנה סתומה וכן להיפך.
הרמב''ם בפ''ח מהלכות ספר תורה מבאר שיש רווחים בספר תורה כיון שיש הלל''מ שהתורה צריכה להיות מחולקת וכאשר צריך להיות פרשה פתוחה כותבים בתחילת השורה ומשאירים חלק עד סוף השורה ופרשה סתומה זה שכתוב בתחילת השורה ויש רווח באמצע ובסוף השורה מתחיל פרשה חדשה ןהרמב''ם מונה רשימה גדולה מאתיים תשעים פרשיות פתוחות והסתומות שעט עיין שם וכולם תרס''ט פרשיות בסך הכל והכס''מ מבאר שזה חוץ מתחילת כל חומש שזה עוד חמש שזה יוצא תרע''ד.
ודין זה נפסק בשו''ע יו''ד רעה ס''ט שפתוחה זה עד סוף השורה ואם זה פתוח באמצע נחשב סתומה וזה לכו''ע ולכן צריך לעשות כך כדי לצאת יד''ח לכו''ע.
ב.
אבל יש אפשרויות שיש בהם מחלוקת כגון שאם יש שורה שלימה של דילוג שלא כתב שורה והתחיל בתחילת שורה שלאחר מכן הרמב''ם ס''ל שזה פתוח והרא''ש שזה נחשב סתום, וצ''ב בטעם הרא''ש מדוע זה נחשב סתום ושמעתי ממו''ר שליט''א לבאר שפתוח צריך שהכתב יהיה פתוח שיש פרצה בכתב אבל אם יש שורה שלימה של דילוג אין כאן פרצה בכתב.
ג.
ויש עוד מחלוקת בינהם אבל הפוכה בצד ימין של השורה יש רווח ובסוף השורה כתוב לפי הרא''ש נחשב פתוח ולפי הרמב''ם זה נקרא סתום ובטעם הרמבב''ם שמעתי ממו''ר לבאר שס''ל שהולכים בתר הקריאה וכיון שקוראים מימין לשמאל ממילא כשקורא משם זה סתום
ולכן השו''ע כותב שיעשה כהאפשרות הראשונה כדי לא להכנס במחלוקת הראשונים והרמ''א כתב שאם לא יכול לעשות יעשה כהרמב''ם ודלא כהרא''ש כיון שעיקר ההלכה כהרמב''ם והתימנים נוהגים לעשות פתוחות וסתותות כהרמב''ם לכתחילה.
ושמעתי ממו''ר בשם ר' נתן אדלר[מובא בספר מלאכת שמיים] קושיא עצומה ונוראה שא''א להחמיר כלל את שתי השיטות שאף אם יעשה כהעצה של השו''ע אבל הלא פרשיות פתוחות וסתומות שהרמב'ם מונה שם באריכות והרמב''ם כותב שם שאת המנין של הפרשיות לפי ספר בן -אשר שהיה במצרים,והגרנ''א שואל הלא בספר בן אשר זה היה דפים דפים ואיפה שהיה צריך להיות פתוחה הוא עשה פתוחה ובן אשר עצמו היה לפני הרמב''ם והרא''ש והוא עשה כפי דעתו מה שהוא חשב מה זה פתוח ומה זה סתום ולדוגמא בן אשר השאיר שורה רווח והרמב''ם לשיטתו הבין שזה פרשה פתוחה ואם הרא''ש היה רואה את בן אשר היה כותב על דילוג השורה סתום נמצא שאין לנו את מנין הפתוחות והסתומות לפי הרא''ש וא'כ לעולם לא יוכל לצאת יד''ח פתוחות וסתומות אליבא דכו''ע וקשה על השו''ע.
ומו''ר הביא שבטעמי המצוות של האריז''ל הביא שאמר לסופר לכתוב בפתוחות וסתומות הכל כהרמב''ם ותמה ע''ז הלא היה לו להחמיר כמו הרא''ש וכנראה דס''ל כסברת הגרנ''א ואין שום רווח בזה.
נערך לאחרונה:
