קידוש על היין דאוריתא

[oz0112]

המפרש בנזיר דף ד א משמע ממנו שזה דאוריתא
מרן הראשל"צ בשנת תשע"ו הביא דברי הסטייפלר בעלון האהל גליון מז טבת תשלג
שהקשה על ספק הגמרא בשבת כג עמוד ב
נר חנוכה דרבנן וקידוש היום דאוריתא
איך הגמרא אומרת לך לקחת דין דרבנן
הקה"י מתרץ אנחנו מדברים לפני זמן החיוב ונר קודם לקידוש היום לכן שפיר אפשר בערך זה מהלכו
הראשל"צ הקשה עליו אם זה כמו שאתה אומר למה הגמרא לא אומרת כך (מצד קדימות) ואומרת פרסומי ניסא
והראשל"צ הלך במהלך אחר טעם חשוב פרסומי ניסא חכמים עקרו כמו שמצינו בר"ה שחל בשבת

יש לשאול אי אפשר לומר שהקה"י אמר את הטעם שנתן בצירוף הטעם בגמרא? צירפתי את דברי הסטייפלר
ושם הקה"י מקשה והרי למ"ד דרבנן הרי שניהם דרבנן למה צריך טעם שלום בית או פרסומי ניסא
תיפוק ליה מטעם שאמרתי
מוצרך לעזרתכם
תודה על העזרה

 

[זעירא בקרתא דשופריא]

האם כבודו יכול לומר מתי ומה בדיוק הקשה מרן האשל"צ על הקה"י.
והן אמת שמדברי קה"י מבואר שלדעת האומרים דקידוש דאורייתא הנידון הוא האם יכנס לגדר 'אונס' או דהחיוב לדאוג למצווה קודם חיובה (עי' בזה בהעמק שאלה פרשת ברכה קסז דברים נפלאים ממש). ולד' הסוברים דקידוש על יין דרבנן יש ליישב דנ"ח קודם משום הקדימה.
[אך לא הבנתי מדוע אכן אי הוי דרבנן אזי אין את ההלכה של לדאוג לפני כן ? ומדוע אז ברור שאזלינן בתר קדימה ? והלא שניהם שווים (יין ונ"ח) וא"כ מה"ת לדחות את הדאגה ליין שעתה הוא כבר זקוק לדאוג ולהקדים את נ"ח שכן גם זה לא בחיוב של מבעו"י. אלא כהשתדלות בקיום המצווה ומברכים לפני שבת וכמ"ש הפו' גבי נרות שבת (עי' חת"ס שבת כג, ובשו"ת הר צבי או"ח ק"מ, שו"ע הרב סי' רסג יא). ודו"ק.]

 

[oz0112]

עיין ילקוט יוסף שבת א כרך שלישי דף נח