ב"ה
שלום וברכה,
מבחינה הלכתית, כבר הכריע מרן זצ"ל, שכל דבר שהאדם צריך לו ואף אם לא היה לו מעשרות היה נזקק ליתן בלאו הכי, כגון המינימום של מתנות לאביונים ושל זכר למחצית השקל וכדו', אין ליתן לזה ממעשרות, ורק על התוספת, שבידו להימנע, וחפץ להוסיף על דעת שזה ממעשרות, אתי שפיר.
ולכן לענ"ד גם בשאלה הנ"ל, אם יודע בעצמו שזקוק לזה באופן שבודאי היה עושה זאת גם בלא שיש לו ממעשרות, לא יקנה ממעשרות, אבל אם יש סיכויים משמעותיים שלבסוף לא היה קונה אם לא ממעשרות (או ע"י עזרה אחרת), בזה רשאי לקנות מכספי מעשרות, רק צריך ליתן את הדעת שזה לא יחשב רכושו הפרטי, אלא צריך לאפשר לאחרים ג"כ להשתמש בזה. (ורק אם מישהו אחר תורם לו ממעשרותיו עבור מחשב ללימוד, בזה יהיה המחשב לרכושו הפרטי).
בברכה רבה
שלום וברכה,
מבחינה הלכתית, כבר הכריע מרן זצ"ל, שכל דבר שהאדם צריך לו ואף אם לא היה לו מעשרות היה נזקק ליתן בלאו הכי, כגון המינימום של מתנות לאביונים ושל זכר למחצית השקל וכדו', אין ליתן לזה ממעשרות, ורק על התוספת, שבידו להימנע, וחפץ להוסיף על דעת שזה ממעשרות, אתי שפיר.
ולכן לענ"ד גם בשאלה הנ"ל, אם יודע בעצמו שזקוק לזה באופן שבודאי היה עושה זאת גם בלא שיש לו ממעשרות, לא יקנה ממעשרות, אבל אם יש סיכויים משמעותיים שלבסוף לא היה קונה אם לא ממעשרות (או ע"י עזרה אחרת), בזה רשאי לקנות מכספי מעשרות, רק צריך ליתן את הדעת שזה לא יחשב רכושו הפרטי, אלא צריך לאפשר לאחרים ג"כ להשתמש בזה. (ורק אם מישהו אחר תורם לו ממעשרותיו עבור מחשב ללימוד, בזה יהיה המחשב לרכושו הפרטי).
בברכה רבה