• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

קריאת ההלל בפורים

במסכת מגילה מבואר שלא קוראים את ההלל בפורים שקריאת המגילה במקום ההלל
ויש לעיין מדוע בפסח לא אומרים שקריאת ההגדה במקום ההלל
נשמח לתשבות התלמדי חכמים
 
היום חשבתי על 'ווארט' בעניין, שאולי מה שכתוב (מגילה יד.): "קרייתא זו הלילא", הכוונה היא שמעצם זה שאתה קורא את המגילה ומבין שנתייחד ספר מיוחד בתנ"ך בכ"ד ספרים בשביל סיפור המגילה, ממילא זה כמו לומר הלל, שע"י כך אתה מבין כמה יש להודות ע"ז עד שייחדו ספר מיוחד בעבור זה.
 
במסכת מגילה מבואר שלא קוראים את ההלל בפורים שקריאת המגילה במקום ההלל
ויש לעיין מדוע בפסח לא אומרים שקריאת ההגדה במקום ההלל
נשמח לתשבות התלמדי חכמים
אגב אורחין, יעויין בחזון עובדיה (פורים עמ' צו) שנקט להלכה מהאי טעמא, שמי שאין לו מגילה כשרה, יאמר הלל בלי ברכות דסב"ל.
והיא הלכה רלוונטית לחיילים הנמצאים בעזה שאין בידיהם מגילה כשרה וכו'. וכן הורנו בזמנו למבודדי הקורנה לא תקפ"ץ.
 
ישר כוח
רק מחילה לא הבנתי את עומק כונת הרב בתשובה
נשמח אם תוכל להסביר
 
ישר כוח
רק מחילה לא הבנתי את עומק כונת הרב בתשובה
נשמח אם תוכל להסביר
הרב כנראה התכוון "כי ההלל נמצא בתוך ההגדה"
והיינו שחלק מההגדה זה ההלל, ממילא אתה באמת אומר בפסח הגדה וממנה יוצא יד"ח, אך בתוכה יש את ההלל...
 
הרב כנראה התכוון "כי ההלל נמצא בתוך ההגדה"
והיינו שחלק מההגדה זה ההלל, ממילא אתה באמת אומר בפסח הגדה וממנה יוצא יד"ח, אך בתוכה יש את ההלל...
ומה עם ההלל שבערבית אף זה חלק מההגדה ??
 
חשבתי היום על משהו נוסף.
הרי כתוב במגילה (אסתר ט', י"ז): "בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה".
וא"כ, הנס הזה התחיל כבר בתאריך י"ג באדר, שהוא (בד"כ ובעיקרון) יום תענית אסתר.
והנה, בסליחות לתענית אסתר אנחנו אכן אומרים: "מן המיצר קראתי יה וכו' עד "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה", וא"כ הרי שביום שבו התחיל הנס ובו היה אנחנו באמת אומרים חלק מההלל.
 
חזור
חלק עליון